גניבת דעת לצורך קירוב רחוקים

נאמר בפרשת השבוע (במדבר כ"א, כ"ז): עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן, ודרש הגאון רבי אברהם פטאל זצ"ל, בספרו "ויאמר אברהם": "על כן יאמרו המושלים" - אלו המושלים ביצרם[1], "בואו חשבון" - נחשוב כיצד לנצח את יצר הרע, "תבנה ותכונן" - כיצד נוכל לבנות את עצמינו? על ידי "עיר סיחון" - התבוננות בהתעוררות היצר הרע עצמו! אין הוא בא ישירות, אלא מנסה לפתות ולהערים והולך סחור סחור. אף אנו ננהג כן לטובה - נערים עליו ונשתמש בפיתויים כדי למשכינו לתורה ומצוותיה!

דברים נפלאים אלו הינם נר לרגליו של אחד הפעילים בארגון הפועל לקירוב רחוקים, ובעקבותיהם התעורר לשאלה מעניינת, וכה סיפר:

עלה במוחי רעיון, שכאשר אנו עורכים סמינר שהמשתתפים בו הינם יהודים שטרם זכו לשמור תורה ומצוות, נוכל אולי "להשתיל" לבין הקהל יהודי שומר תורה, באופן שהוא יתחפש לחילוני, ויערוך ויכוח סוער עם הרב המרצה, (כמובן שזו תהיה רק 'הצגה', ואת השאלות והתשובות יכינו מראש). בסוף הערב ישתכנע האיש, ויקבל על עצמו עול מלכות שמים. מן הסתם יביא הדבר להתעוררות אף בקרב הציבור, שאולי ישׂאו בעצמם קל וחומר מאותו עקשן - אם הוא חזר בתשובה, כל שכן שעלינו לשוב...   

מעתה שאל העסקן: האם מותר לנו לעשות כן לצורך קירוב הרחוקים, כפי שלמדנו בפירוש המתוק לעיל שיש להערים על יצר הרע (אף של אחרים), או שמא יש בזה משום איסור גניבת דעת?

תשובה

רבנו החזון איש כתב (אורח חיים סוף סימן ט"ז) שמותר לדבר דברי תורה והתעוררות לפני נשים ששׂערם מגולה כאשר נוגע הדבר לקירובם לתורה. טעם הדבר הוא, משום "עת לעשות לה' - הפרו תורתך". ויתכן שנוכל ללמוד מכאן, שאף בנוגע לשאלתנו רשאים הפעילים לגנוב דעת הבריות משום עת לעשות לה'.

אלא שלמעשה נראה שאין זו ראיה, ואין לפעול בדרך זו, מחמת הטעמים הבאים:

א. איסור אמירת דברים שבקדושה כנגד שער אשה נאסר היות והדבר נחשב לביזיון לדברי תורה. לפיכך כאשר נאמרים הדברים למען חיזוק התורה מסתבר שיש להתיר. כמו כן מבואר בדברי החזון איש, שצירף להיתר אף את השיטות הסוברות שכאשר אינו משים לבו אין איסור בדבר. מה שאין כן בנוגע לאיסור רמאות וגניבת דעת, שלא מצינו שיותר לצורך זה, ומה גם שניתן לקרב בדרכים ישרות, אך נשים פרועות ראש אין אפשרות לקרבן אלא באופן זה, ולכן זו עת לעשות לה'.

ב. נראה שיכול הדבר להביא לחילול ה', שעונשו חמור ביותר, שהרי יש לחשוש שלבסוף יתגלה ויתפרסם שלא היתה זו אלא תרמית, ובודאי שזה יגרום לחילול ה' נורא.

ג. שמענו מחכם אחד שליט"א שקירוב יפעל בקרב הרחוקים רק על ידי דרכים ישרות שאין בהם סרח של איסור. ולכן יש לפעול על פי ההלכה והאמת, ועל ידי זה נזכה לקרב לבם של ישראל לאבינו שבשמים[2].

ברם, שמענו מאחד מגדולי הדור שליט"א, שנראה שבאופן שלא קיים כלל חשש של חילול ה', יתכן שמותר לנהוג כן, ואין בכך משום גניבת דעת, אלא אדרבה יביא הדבר ליישור דעתם של אלו שדעתם עדיין משובשת ושקועים בתאוות העולם הזה.