חדשות בארץ
אוצר בן 2300 שנה התגלה במערה בצפון הארץ
שלושה מטיילים שסיירו מערת נטיפים בצפון גילו מטבעות מתקופת אלכסנדר מוקדון ותכשיטי כסף עתיקים: שריד לאוצר שכנראה הוטמן בימים של חוסר יציבות
- הידברות
- פורסם י"ט אדר התשע"ה
אם טרם תכננתם טיול אתגרי לחופשת פסח, זה הזמן להתחיל: ייתכן שמחכות לכם הפתעות בלי צפויות. שבועות ספורים לאחר מציאת אוצר הזהב הגדול בתולדות ישראל על ידי צוללנים בחוף קיסריה, התפרסם אתמול, שני, כי מטיילים המתמחים בטיולי מערות מצאו מטמון של מטבעות וחפצי כסף וברונזה באחת ממערות הנטיפים הגדולות באזור הצפון.
הטיול הגורלי התרחש לפני כשבועיים, אז יצאו ראובן זכאי, בנו חן זכאי, וחברם ליאור חלוני, חברי מועדון המערנות הישראלי, לסיור הכנה מקדים לפני ביקור של המועדון במקום. השלושה שלשלו את עצמם לתוך המערה וזחלו דרך מעבר צר אל חלקה הפנימי. חן זכאי, הצעיר בין המטיילים, נדחק לתוך כור צר והבחין בו בחפצים מנצנצים: שני מטבעות כסף עתיקים. מאוחר יותר התגלה כי מדובר במטבעות שהוטבעו בימים של אלכסנדר מוקדון, שכבש את ארץ ישראל בסוף המאה הרביעית לפני הספירה.
שלושת המטיילים הבינו שמצאו תגלית חשובה, ומיהרו לדווח עליה ליחידה למניעת שוד ברשות עתיקות. מפקחי היחידה ביקרו במערה בשבוע שעבר וגילו בה עדויות להתיישבות אנושית שהתקיימה לאורך זמן. בנוסף, הם גילו את טיבו המלא של המטמון: מטבעות ותכשיטי כסף שכפי הנראה הוטמנו במערה בתוך כיס בד לפני כ-2300 שנה. הארכיאולוגים ברשות העתיקות מעריכים כי בעל המטמון הטמין אותו במערה בימי חוסר היציבות ששררו בממלכה ההלניסטית אחרי מותו של אלכסנדר מוקדון, כאשר האימפריה שהותיר אחריו נקרעה בקרבות הירושה של הדיאדוכים. כך או כך, ברור שמטמין האוצר מעולם לא שב לאסוף אותו.
במערה התגלו גם ממצאים מתקופות קדומות יותר, כולל תקופת הברונזה שלפני 5000 שנה, וכלי חרס עתיקים רבים.
היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות ציינה לשבח את המטיילים שגילו 'אזרחות למופת', והזכירה באותה הזדמנות שחוק העתיקות קובע כי עתיקות שייכות למדינה ואי דיווח, גניבה או סחר בהן מהווים עברה שעונשה מאסר.
מיקום המערה המדויק נאסר בינתיים לפרסום: ברשות העתיקות מדברים על כך שהזחילה במערה מסוכנת ודורשת מיומנות רבה, אבל יש להניח שברשות גם רוצים להימנע משטף מחפשי-מטמון הצצים לפתע במערת הנטיפים בתקווה לגלות אוצרות שמפקחי רשות העתיקות אולי החמיצו.