איך להמשיך להאמין ולהתפלל כשיש ייסורים?

נחמי שואלת: "שלום הרב, אני בשנות השלושים לחיי, רווקה, ולא מבינה את תכלית הייסורים שמלווים אותי מיום היוולדי ועד היום... הרי אני שומרת שבת / מצוות, ועוברת ייסורים רבים שאני לא מבינה מתי יגמרו והם גורמים לי להפסיק להתפלל ואפילו להאמין..."

* * *

שלום נחמי היקרה,

צר לי מאוד לקרוא על קשייך, שמעידים על לב מרגיש, שעבר הרבה מאוד סבל וקשיים, ועדיין עובר. באמת כואב. אך אל תאבדי את האמונה, כי זה הדבר האמיתי היחיד שיש לך. האמונה שה' אוהב אותך, ורוצה להטיב לך. והוא כרגע רופא שמנתח אותך, והניתוח כואב מאוד, ואינך יודעת מה מטרת הניתוח, אך את צריכה לסמוך עליו, כי הוא אבא שלך והוא רוצה בטובתך הנצחית.

העולם הזה יכול להיות עולם של חושך, של נסיונות ושל קשיים, אך ממנו אנו בונים את הנשמה האלוקית שלנו. וזה קשה וזה כואב, אבל רק בעולם קשה וכואב מגיעים לגבורה, והנשמות זוכות להגיע למקומות גבוהים בגן-עדן.

 העולם הזה נועד להיות עולם של הסתר פנים ושל נסיונות, אחרת האמונה באלוקים לא היתה זוכה לשכר נצחי וגדול כל כך. העולם הזה נועד להיות קשה, כי כך ה' מצמיח גיבורים לעולם הבא.

ההקרבה שלך, הדבקות שלך גם כשקשה, גם כשאת רואה עולם מטעה ומבלבל, הוא מה שהופך אותך לגיבורה, והוא מה שבונה את העולם הבא שלך. חבל לוותר. חבל לתת ליצר הרע לנצח אותך.

הרי כשנגיע לעולם הבא - כל העולם הזה יראה לנו רק כחלום שממנו התעוררנו. כל הסבל הוא יחסי, הרי בעולם הבא אין גוף ואין משפחה, ואין חומר, וכל הדברים שהחשבנו אותם כאן - יהיו שם כאין וכאפס. הדבר היחיד שנותר הם הנשמות והמעשים הטובים שעשינו, עד כמה האמנו ועד כמה החזקנו מעמד למרות היסורים. לבסוף זה ישתלם לכולנו, וחז"ל מבטיחים שעל הכל נאמר יום אחד "הטוב והמטיב", גם על מה שלא מובן כיום ונראה לנו רע ומזיק.

אל תתייאשי. קיבלת נסיונות קשים מאוד, אך איתם גם קיבלת נשמה גדולה מאוד. על כך אמרו חז"ל: "כל הגדול מחבירו - יצרו גדול הימנו" (סוכה דף נב, עמוד א). קיבלת קשיים גדולים, אך גם לב גדול מאוד. ואת עוברת תקופת חושך קשה, אך גם היא תעבור.

אל תוותרי על הקב"ה. ביטחי בו בלב שלם כמו הצדיקים שנהרגו על קידוש השם באש ובמים. כי ה' רואה ללבב, והוא יודע את כל מה שאת מרגישה ועוברת, רק שאינך יודעת הכל, ולכן אינך יכולה להבין את מעשיו. אך הוא מבין אותך לגמרי, ובכך תוכלי לבטוח בלב שלם.

אל תוותרי על התפילות, כי ה' שומע את כולן, וגם אם הוא אומר "לא עכשיו", הוא שומר את כל התפילות כזכויות שיועילו לך בעולם הזה ובעולם הבא. אני מציע שתמשיכי ללכת לשידוכים אך מבלי להתרגש ומבלי לפתח תקוות מוגמות שיובילו לאכזבות. קבלי עצות מרבנים ורבניות, מחברות/אנשי-מקצוע כיצד לשפר את מצבך עד כמה שידך משגת. אני ממליץ לך לצפות בהרצאתו של הרב זמיר כהן "אמנות האהבה" המסבירה כללים לבחירת בן/בת-זוג.

גם חשוב מאוד שלא תזלזלי בעצמך - לא בחיצוניות שלך ולא בפנימיות - כי מי שמשדר ביטחון גם מושך אהבה. נסי לחפש דרכים להשקיע בעצמך, לבנות את עצמך, לאהוב את עצמך כמו שאת מבלי להרגיש מסכנות, כי ברגע שתאהבי את עצמך - בע"ה גם תמצאי את הבעל שיאהב אותך. לעיתים ה' ממתין שנתפתח נפשית ורוחנית לפני שנשיג את הזוגיות, כי רק כך נהיה אנשים טובים וחזקים יותר גם עבור ילדינו.

בכל מקרה אסור לך לאבד תקווה, עליך להמשיך ולהאמין ולבטוח בה' בלב שלם, שהוא מוליך אותך, ואת צועדת לאן שיקח אותך כי את אוהבת אותו ובוטחת בו, כי יש לך לב גדול ורחב, וה' לא שוכח אותך לרגע. אל תשכחי שהוא יתברך צופה בך תמיד ורוצה בטובתך תמיד, כי הוא ברא אותך ואת הלב שלך, את הרחמים שלך ואת הרגשות שלך - ה' הוא מקור הרחמים, וכל הרחמים שאנו מרגישים על עצמנו או על אחרים מגיעים ממנו יתברך. הוא מרחם עליך באופן שאינך יכולה לתאר, ואוהב אותך באופן שאי אפשר לתאר, אך עליך לבטוח בו בכל מצב, באש ובמים, נכון, זהו הנסיון הקשה ביותר שיש, אך מתוך האש הזו ה' מצמיח את הנשמה הצדיקה והטהורה שלך, שתהיה קיימת לצידו לנצח נצחים.

כדי להתחזק, כדאי מאוד שתצפי באופן קבוע בשיעורי תורה באתר/ערוץ הידברות. הרצאה אחת ביום היא לא הרבה, אך עושה הרבה מאוד לנשמה. לימודי מוסר ושיעורי תורה הם כמו מילוי הסוללות שמתרוקנות, ולכן כדאי לך לחפש שיעורי תורה לנשים באזור מגוריך, ולהצטרף לשיעור קבוע. כך תקבלי את הכוחות להמשיך ולהחזיק מעמד. בע"ה תקופת החושך שאת נמצאת בה תעבור במהרה, ותזכי לראות אושר ואור בחייך.