5 לקחים שלמדנו מהבחירות

1. "רבות מחשבות בלב איש ועצת השם היא תקום" אמר שלמה המלך ב'משלי'. זהו פסוק שמרבים לחזור עליו אבל מתקשים לזכור בזמן אמת. התקשורת, ברובה, רצתה ניצחון של המחנה הציוני ועשתה הכל כדי להחליף את שלטון נתניהו. ממשל אובמה רצה בהחלפת נתניהו, וכעת וועדה של הסנאט בודקת האם הממשל מימן בפועל עמותות שפעלו למען ניצחון השמאל. מיליוני דולרים נשפכו אל הקמפיין של ארגון V15, שקרא לישראלים להצביע בהמוניהם – רק לא לביבי. אפילו הכוהנים הגדולים של הסקרים כשלו בגדול כשחזו בתחילת השבוע 20 מנדטים לליכוד ו-24 למחנה הציוני. בסופו של דבר, כל הפמפום על מיאוס הציבור בנתניהו, כל מאמרי הדעה, הכספים והתחזיות, לא מנעו את התוצאה הסופית: המחנה הציוני יוכל להרכיב את הממשלה רק אם יושיב בקואליציה את הרשימה הערבית המאוחדת ביחד עם אביגדור ליברמן, כמה חוצנים מהחלל, וחד-קרן אחד או שניים.

2. "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים". התלמוד אמר את זה ראשון, הרבה לפני שעיתונאים בני ימינו התחילו לדבר. ביבי נתניהו יכול להתייאש בסוף השבוע שעבר, לפרוש למיטה עם כוס תה חם וביוגרפיה של צ'רצ'יל, ולהניח לסחף נגדו לעשות את שלו. במקום זה הוא העדיף להילחם עד הסוף ולנסות לנצח עד הרגע האחרון. הסירוב להתייאש לא הבטיח לו ניצחון - אבל הוא השאיר אותו במרוץ ונתן לו סיכוי. פרשנים לעגו על סחרור ההודעות לציבור מטעם ראש הממשלה ('כחלון שר אוצר אצלי – טלפון ראשון לבנט – בחיים לא תהיה מדינה פלשתינית – חס ושלום ממשלת אחדות') אבל במבחן התוצאה, המאבק של ביבי הצליח. מסחף של 'לא רק ביבי' תוצאות האמת הוכיחו סחף של 'רק ביבי' שפגע בכל מפלגות הימין האחרות, אבל נתן לנתניהו ניצחון משמעותי על הרצוג והבטיח שהוא יקים את הממשלה הבאה.

ישראלי הצביע בקלפי (צילום: פלאש 90)

3. "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום", אומרת המשנה בעוקצין. מה קורה כשאנחנו מוותרים על הכלי מחזיק הברכה הזה, שמומלץ על ידי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו? קורים דברים כמו ירידה דרסטית בנציגות החרדית בכנסת, שעמדה בכנסת הקודמת על 18 מנדטים ותכלול רק 13 חברי כנסת בכנסת הנכנסת. הפילוג פוגע בנו, תמיד. בכל פעם שקם מישהו שבטוח שהוא יכול לפרוש מהציבור לתועלת הציבור, להביא 'קולות חדשים' או 'לפנות לציבור שלא מצביע למפלגות החרדיות הקיימות', כל מה שמתקבל בסוף הוא עשרות אלפי קולות שהולכים לפח – למעלה ממאה אלף קולות בסיבוב הנוכחי. 'שלום' הוא לא משהו שרלוונטי רק לשמאל, הקורא לעצמו 'מחנה השלום'. הוא חיוני וקריטי לציבור השומר תורה ומצוות החרד לצביונה היהודי של מדינת ישראל.

4. "אל תהי בז לכל אדם...שאין לך אדם שאין לו שעה." פרקי אבות מלמד אותנו שיעור חשוב שאנשים מנוסים משננים לא פעם למצליחנים צעירים ויהירים: אל תבעטו באנשים בדרך לפסגה, למשל, כי אתם עלולים לפגוש אותם שוב כשתתגלגלו מראש ההר. הליכוד ונתניהו הם אולי המנצחים הגדולים של הבחירות, אבל הניצחון שלהם עלול להיות ריק מתוכן ללא שיתוף פעולה של משה כחלון על עשרת המנדטים שגרפה מפלגתו, 'כולנו'.

כחלון פרש מהפוליטיקה לפני הבחירות הקודמות, והדעה הרווחת בקרב פרשנים הייתה שצעדיו הוצרו על ידי ראש הממשלה. ההבטחה שניתנה לו בפומבי לפני הבחירות – להתמנות לראש מנהל מקרקעי ישראל – מעולם לא קוימה. כחלון חיכה שנתיים בסבלנות, וקוטף עכשיו פירות. הוא ממליך המלכים, ונתניהו לא יוכל להקים קואליציה כלבבו, או לשמר אותה קואליציה, בלי הפיכת כחלון לשותף החשוב והמשמעותי ביותר שלו. זה מן הסתם היה קל יותר אם אותו שותף לא היה צובר מרירות מוצדקת כלפי מי שבז לו בעבר.

5. יהודים נהגו משכבר הימים להיאנח בדברם של שלטון כזה או אחר: 'לב מלכים ושרים ביד השם'. אין פסוק כזה, צריך לומר. מדובר בשיבוש שהשתרש של פסוק במשלי: "לב מלך ביד השם, על כל אשר יחפץ יטנו". המשמעות עם זאת היא אותה משמעות. ממשלות לא מחליטות דברים על פי שיקול דעתם. הן מחליטות דברים שאלוקים רוצה שיחליטו. למה פיזר נתניהו את הכנסת והלך לבחירות, על אף תקדים היסטורי לפיו כל מי שמקדים את הבחירות מפסיד? אנחנו לא יודעים חשבונות שמים, אבל אולי כל הפלת הממשלה הקודמת נועדה למנוע, למשל, את העברת חוק הגיור המסוכן? את הלקח הזה צריך לזכור גם הלאה. פחות חשוב מי בראש הממשלה וכמה כוח יש לכל מפלגה: יותר חשוב להתפלל שהשם יטה את לב השלטון בדרך הנכונה.