שירה יהודית
מ. ד / איש
מ.ד: "את השיר הזה כתבתי בגין הרהורים ותהיות על ה'אני' הפנימי שלי ועל הגבול הדק שבין ענווה לגאווה. קראתי לו 'איש' משום שהוא מבטא את המובן האנושי והאישי, שבכל אדם ואדם".
- מ. ד
- פורסם כ"ז אדר התשע"ה
איש/ מ.ד
אמונה מכריחה הקרבת הגאווה,
הקרבת הדמיון למציאות, והקרבת השלווה הזמנית.
רק אתה יודע
אין עוד אחר,
ואין עוד חיבור אחר.
אין אני אם לא אתך.
מה היחס בין מילותיי לזהותי, ומה היא חשיבותי?
מנסה להשמיע אותך בקולי,
ואני אי-פה בו?
אולי קטועה, אולי רועדת...
במשפטים שוצפי יציבות
אני מחפשת,
את מה שכבר נמצא.
כל הגדרה של דבר
מגבשת את גילויי
אני - רצוני,
האם אני רוצה למצוא,
או רוצה לחיות את שמצאתי?
אין "אהיה" אם לא אתך
כל מה שאני - רק בצוותא.
אני בריה משונה לי,
אך אינני שלי
ואינני ממני.
האם אדם צריך לסלוח
לעצמו, על מה ששוכח?
הרי הוא לא תולעת
הוא אדם.
ולא האלוקים.
אדם. ולא האלוקים.
ובלי האלוקים, הוא לא הוא!
הביאה לדפוס: שירה כהן
איור: שירה כהן (מתוך הספר: טיוטת הלב)
להצטרפות למדור 'שירה יהודית', שלחו לנו את שיריכם במייל shira@htv.co.il