פסח, מצה ו...סגולה!

חודש ניסן הוא היסוד והמקור לכל אפשרויות ההתחדשות בבריאה. לא מדובר כאן להישאר באותו מצב כפי שהיינו עד עתה - ורק לשנות מעט, להתחזק בפרטים מסוימים ולהיכנס ל'אווירת' הקדושה וקיום המצוות - אלא מדובר כאן על מהפכה של ממש!

* * *

כאשר מגיע האביב, הכול מתחיל לפרוח מחדש. כך עלינו לדעת כי בליל הסדר עלינו לשאוף להגיע למהפכה אמיתית בכל מהלך החיים.

את השבתות והחגים אפשר לעבור בשני אופנים: להיכלל בהם, או לעמוד מן הצד.

משל לשניים בשדה התעופה, האחד עומד מלא התרגשות למראה המטוסים הממריאים לארצות יפות  ורחוקות, ואחרי שנהנה שעה ארוכה חוזר לביתו. ואילו השני קנה כרטיס ונכנס אל תוך אחד המטוסים והמריא איתו אל אחד היעדים הנפלאים והרחוקים. פשוט הוא הדבר שהמטוסים לא נבראו לשם הנאה בראייתם, אלא דווקא לשימוש האדם שהוא עצמו יתרומם בהם אל מרומי השמים ויגיע אל מקומות רחוקים... כך העניין גם בימים הקדושים, אפשר לעמוד להסתכל וליהנות מיופיו של היום, הרי כל אחד מתרגש מן ההכנות לפסח, (למרות העייפות)  מראה וריח הניקיונות, הבית הנוצץ, ערב בדיקת חמץ וערב החג וכל שכן ליל הסדר שאין זמן יפה כמותו וכן שאר ימי החג הנפלאים, אבל באמת לא עבור זה ניתנו החגים, שנעמוד אנו כמו תיירים לראות ולהתרגש ולאחר מכן לחזור להיות כמו שהיינו, אלא ימי החגים ניתנו כדי שנתרומם אנחנו איתם למדרגות גבוהות. ('תפארת שמשון' הרב פינקוס זצ"ל)

ניסן יפרושו נס – החודש הזה יכול לחולל לך ניסים שמעל הטבע!

אין קוראים גאולה אלא ליציאה מאפילה לאורה, בשביל שעם ישראל יהיו בני חורין היו הם צריכים להיות עבדים, כשהקב"ה חפץ להאיר לאדם הוא מחשיך לו קודם. במצבים של קושי –צריך תמיד האדם לזכור שהקב"ה חפץ להאיר לו והעיקר לא ליפול ולהתייאש.

תהליך הגאולה במצרים היה תהליך איטי. עשר מכות, הרבה תקוות והרבה נפילות. חיזוק השעבוד דווקא לפני הגאולה, ולבסוף הגאולה והיציאה מאפילה לאור גדול. וכי הקב"ה לא יכול היה לגאול אותם מיד? מדוע התהליך הארוך והקשה הזה?

רבי חייא, רבא, ורבי שמעון בן חלפתא, היו מהלכים בבקעת הארבל, וראו את איילת השחר שבקע אורה, אמר לו רבי חיא רבה לרבי שמעון בן חלפתא: "כך היא גדולתן של ישראל - בתחילה קמעא והיא מתגדלת והולכת, לפי שהם עכשיו שרויים בצרות גדולות, ואם תבוא הגאולה בבת אחת אינם יכולים לסבול ישועה גדולה, ולכן משולה הגאולה לשחר "אז יבקע כשחר אורך". ודווקא לפני האור יש חושך גדול, שאין לך אפילה גדולה מאותה שעה הסמוכה לבוקר ואם יעלה גלגל חמה בשעה זו לא יוכלו הבריות לשאת, אלא עולה עמוד השחר ומאיר לעולם תחילה ואחר כך עולה גלגל חמה ומאיר לעולם באור גדול.

דווקא בימים אלה יש לסלק את כל פרורי הייאוש ולהתמלא בתקווה מחודשת, להתרומם עם החג הנפלא אל מקומות גבוהים של העצמת היש שנתן לנו הבורא - ולחולל מהפכה של ממש בחיינו. להאמין, לקוות, לראות טוב ו...לחייך!

משה רבנו בא לעם ישראל בבשורת הגאולה, והעם תוך צער וכאב ממאן להאמין, הם קבלו מאבותיהם שהגלות הזו אמורה להימשך ארבע מאות שנה ועדיין לא הגיע הזמן, "חלפו רק מאתיים ועשר שנה" , היה מי שאמר...

"קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" משה רבנו הביט בהם באהבה והסביר, זה נכון שחלפו רק מאתיים ועשר שנים אך ה' רוצה לגאול אתכם, וכשה' רוצה לגאול אתכם הוא מדלג על כל המספרים ומקפץ על כל החישובים.

גם אם דברים נראים כל כך תקועים ולא רואים אור בקצה המנהרה, גם אם נדמה חלילה שאין שום סיכוי, כשה' רוצה לגאול ולהושיע הוא מדלג ומקפץ מעל הכול.

והתפקיד שלנו הוא להאמין ,בלי חשבונות, בלי דמיונות על מזל תקוע או על איזו "נבואה" אסטרולוגית, או קוים בכף היד...

ישנו משל עתיק המספר על שתי צפרדעים שנפלו לכד חלב עמוק ולא יכלו להיחלץ מתוכו. האחת אמרה לנפשה: הכול אבוד- עצמה את עיניה וטבעה. ואילו השנייה קרטעה בידיה וברגליה בלי כל תכלית, אך כעבור דקות מספר התחבץ החלב והפך לחמאה סמיכה – והצפרדע טיפסה על גוש החמאה ודילגה ארצה בריאה ושלימה.

כל סיפור הגאולה מסופר בלי שמות,"וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי..." הנה עמרם גדול הדור מדוע לא נקרא בשמו?? ובמקום ותתצב מרים מרחוק... כתוב "ותתצב אחותו..." , גם אצל משה רבנו לא הוזכרו שמותיו הנכבדים – טוביה או אביגדור, אלא נקרא על שם שנמשה מן המים "משה" , סוד העניין ממאחר ועוסקים בסיפור הגאולה, והגאולה נעשתה ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו... "ולא ע"י שליח, אני הוא ולא אחר..." לכן אף אחד מהמעורבים בסיפור הגאולה אינו נזכר בשם, לא כמו אצל אומות אחרות שנותנים כוח למעשה ידי אדם... ולכן נסמוך רק עליו – "עתה תראה אשר אעשה למצרים" אתם אינכם יכולים לעשות את המהפכה, אעשה זאת אני בכבודי ובעצמי.

בקרוב – כל הסגולות לפסח.