הרב שלום ארוש: "לפעמים הגלים קטנים - ולפעמים גבוהים יותר. אבל האמונה נשארת"

"אנו לא שואלים שאלות, אנו מאמינים בני מאמינים שכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד", פותח הרה"ג רבי שלום ארוש ראש מוסדות 'חוט של חסד' במונולוג רווי אמונה. "הסוד של האמונה הוא לא לזוז ממנה כמלוא נימה. לעמוד כמצוק מול גלי הים ויעבור עליך מה. אז לפעמים הגלים קטנים יותר ולפעמים הגלים גבוהים יותר, אבל האמונה נשארת כפי שהיא. הפעם אכן קיבלנו מכה קשה וכואבת מאוד, אך האמונה לא זזה ממקומה".

לפני חודשיים אושפזו בבית החולים ברזילי באשקלון, בני משפחת ר' שמעון ארוש, בנו של הרה"ג רבי שלום ארוש. אבי המשפחה, ר' שמעון, אושפז במצב קשה מאוד, האם גם היא במצב בינוני, ושני ילדיהם, נחמן ומרים, גם הם היו במצב קשה ובטיפול נמרץ. התינוקת בת השנה ושמונה חודשים, פייגא חנה ע"ה, שנפצעה בתאונה הקשה הלכה לעולמה.

היה זה לאחר שבני המשפחה, ר' שמעון בן ה-28, רעייתו מרים ושני הילדים שהו בהילולא של בבא סאלי זי"ע בנתיבות. בשעת לילה מאוחרת לאחר שסיימו להתפלל על ציון הצדיק שבו לביתם בירושלים. ערפל כבד שרר על הכביש, וכפי הנראה אחד הרכבים סטה מהכביש ונסע על הנתיב הנגדי לאורך כשמונה קילומטרים עד שהתנגש בכביש ברכב אחר. בני המשפחה יצאו מהרכב בהכרה, אך התינוקת, כך נראה, נפגעה קשה מפגיעת ראש. צוותי ההצלה שהוזעקו למקום פינו אותה תוך פעולות החייאה לבית החולים, אך כשהגיעו נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.

האב ר' שמעון, לא ידע בהתחלה שבתו הקטנה נהרגה. רק לאחר מספר ימים חלה התאוששות במצבו. בהיעדר דמות אחרת, האב הרה"ג רבי שלום נאלץ לשאת בעול הנורא, ולבשר לבנו את הבשורה הקשה והמרה.

איך מבשרים דבר כזה לבן? האב מספר לבן על מות התינוקת, זה למעלה מכוח אנוש לשאת בכאב הזה.

"לא היה קל, ללא ספק. בהתחלה לא רצינו לספר לו כדי שיתחזק מעט, אבל לאחר שהתחזק והרופאים אמרו שאפשר לבשר לו - חובתנו לעשות זאת. הוא יצטרך הרבה תמיכה והרבה אהבה ובעיקר הרבה אמונה בקדוש ברוך הוא. ה' נתן וה' לקח, הוא שגזר לקחת את נשמתה הטהורה ולהעלות אותה השמימה. להביא אותה לגן עדן. ואנו לא שואלים שאלות. מקבלים את הכול באהבה".

נשמה קטנה, תינוקת, עוד טרם טעמה טעם חיים, לא טעמה טעם חטא.

"צריך להבין שיש נשמות מיוחדות מאוד שבוחרות מרצונן להגיע לעולם. הן בוחרות להגיע לעולם לשנה-שנתיים רק כדי להביא תיקון לעולם. אלו הנשמות של הילדים שנלקחים מאיתנו בחטף בטרם טעמו טעם חטא, כי כך הן רצו, לבוא לתקופה קצרה ולתקן. פייגא חנה הייתה נשמה כה מתוקה, כה מלאה בטוב, כמו שאימא שלה אמרה עליה, שלא הייתה בה טיפה של רוע. אין בה טיפה אחת של רשעות וחטא. הכול טהור וזך אצלם, וכך הם עולים למעלה כשהם מטוהרים לגמרי. אמרתי לכלתי שעכשיו שפייגא חנה ע"ה עלתה השמיימה הם נהנים ממנה שם לא פחות משנהנינו אנו, מנשמתה הטהורה, מהטוב שהיה בה.

"היא הייתה קרויה פייגא על שם הצדקת אמו של רבי נחמן מברסלב זי"ע", מספר הגר"ש ארוש. "למוהר"ן עצמו היו שלוש בנות ובן שנפטר עליו בחייו. רבי נתן מספר שיום אחד היה אצל רבינו, ובנו הקטן שלמה אפרים שהיה רק בן שנה, חלה בשחפת ונטה למות. הגיעה הרבנית וזעקה: 'אנא הצל את בננו, אני יודעת שבכוחך לעשות זאת'. תלמידו רבי נתן היה שם והעיד על כך שרבינו אמר: 'מי יודע איזה תיקון גדול הוא עושה בעלייתו השמימה'. אבל השבר והכאב על פטירת בנו היה גדול מאוד. הוא אחז ממנו מאוד ודיבר עליו גדולות ונצורות, ובכה בדמעות שליש על פטירתו".

מרוקו. צה"ל. ברסלב

אין כמעט מקורב לחסידות ברסלב הירושלמית שאינו מכיר את דמותו החייכנית ומלאת האנרגיה והאמונה של הרה"ג רבי שלום ארוש, ראש ישיבת 'חוט של חסד' לבעלי תשובה בירושלים.

הרב נולד במרוקו ועלה לארץ יחד עם משפחתו כשהיה בן 13 וגדל בפתח תקווה. הבית בו גדל היה בית דתי, וכפי שהוא מספר: "בשבת הראשונה שלנו בארץ, אבי היה בטוח שמכיוון שבארץ יש רק יהודים, ודאי לא נוסעים בשבת ואפשר לצעוד באמצע הכביש. כשראה מכוניות נוסעות ומסעדה פתוחה בשבת, הוא שאל: 'הביאו אותנו למקום של גויים?'. כשמישהו הסביר לו שמדובר ביהודים הוא זעם עד עמקי נשמתו".

תחילה למד הנער הצעיר בחינוך דתי אך עד מהרה עזבו כל אחיו את הדת וגם הוא נשלח לתיכון לא דתי ועם סיום לימודי התיכון התגייס לצבא. בזכות כישוריו המיוחדים התקבל ליחידת החילוץ המובחרת של חיל האוויר - 669, שם שירת כחובש קרבי מוטס והשתתף בלא מעט מבצעים חסויים. אח"כ למד לימודי כלכלה באוניברסיטה. היו אלה ימי המלחמה עם המצרים, כאשר התנהלו קרבות קשים בין ישראל למצרים על גדות התעלה, אך במהלך לימודיו הגיעה אליו הבשורה הקשה והמרה מהיחידה בה שירת ולפיה מסוק ובו חמישה מחבריו ליחידה התרסק כשנשא אותם בדרכם לפעולה מבצעית. כל החמישה, שהיו מחבריו הקרובים, נספו.

היה זה יום אחד נורא שבו ליווה את חמשת חבריו בדרכם האחרונה, בחמש הלוויות שנערכו בזה אחר זה, ואותם רגעים הם שגרמו לו לתפנית עצומה בחייו. הוא החל לשאול את עצמו האם כך הדבר, שאדם חי רגעים ארוכים וברגע אחד הכול נעלם? האם זו התכלית של האדם? ואם כן, למה אנו מתייגעים ומה התכלית של כל זה? השאלות הללו הציקו לו והן שהביאו אותו להתעניין ביהדות. אט אט התקרב ליהדותו ובוראו ובמסעו אחר האמת החל להתקרב לתורת רבי נחמן מברסלב ולמד בישיבת 'שובו בנים' בראשות הגר"א ברלנד בבני ברק, ואף התקרב לרבי יצחק לוי בנדר זצ"ל ורבי שמואל שפירא זצ"ל, מהם ספג רבות. לאחר מכן למד בישיבת 'דבר ירושלים', שם למד הלכה וגמרא.

הרב שלום ארוש (צילום: עזרא לנדאו)

אין זה אפוא האסון הקשה הראשון אשר היה עליו להתמודד עמו, וכבר בתחילת דרכו היה זה הקושי והרצון למצוא פשר לסבל שהוליך אותו בדרכו אל היהדות. "כל מה שכתבתי, כל מה שאמרתי, זה הכול מהלב, מניסיון החיים שלי. מתוך הקשיים והייסורים כתבתי על הקשיים והייסורים של האדם. כאשר היו לי חובות כתבתי מתוך זה על הניסיון של חובות וקשיי פרנסה. כשכתבי על סוד האושר זה מתוך החיפוש שלי אחריו. זה גם אולי סוד ההצלחה, כי אלו דברים היוצאים מן הלב, לא רק ליקוט של דברי אחרים. לא שזה לא חשוב, זה גם חשוב מאוד. אבל אלו דברים שנכתבו מתוך עבודה אישית וניסיון אישי, הם הרבה יותר משפיעים".

אז איך מרפאים כאב כזה? איך יוצאים משבר כזה? הרי הרב נודע כמי שחיזק לבבות רבים, כמי שחיזק אמונתם של אלפים. במצב כזה, כאשר האסון מכה בדלת הבית, מה שנאמר לאחרים מקבל משמעות עצומה.

"לכל אדם זמנים קשים וקשים פחות", הוא אומר, "זמנים טובים וזמנים טובים פחות. הסוד הוא להתחזק באמונה, לקבל הכול באהבה, להמשיך ולדעת שגם מה שנראה רע בתחילה הכול מעמו יתברך. לא תמיד רואים את הטובה מיד, לא תמיד רואים את הטובה בכלל, אבל תמיד צריך לדעת שכך הדבר. בתורת רבינו רבי נחמן מברסלב אנו רואים שדיבר הרבה על העניין הזה, להתחזק באמונה בלי שאלות. בלי תמיהות. הכאב גדול ועצום, וחלילה לחשוב שאם בוכים ומצטערים יש כאן מיעוט באמונה. על האדם לבכות, על האדם להצטער ולהתאבל - לא שצריך להזמין את הבכייה, היא באה מאליה, מתוך הלב הקרוע, ויש לתת ללב לבכות.

"אבל אחרי הכול יש לדעת שהכול בחסדו יתברך. אז תחילה אנו בוכים ודומעים מהבשורה הקשה הזו. אנו מתאבלים ומקוננים אך בסופו של דבר צריך להתחזק מזה וללמוד שאנו נתונים כולנו בידיו של ה' יתברך. בסופו של דבר יש להתאושש ואף לחזור ולנסות להיות בשמחה, לשמוח עם הקדוש ברוך הוא על כל חסד וחסד שהוא עושה עימנו".

שמחה. חיוך. תפילה

הרב ארוש נודע בדרכו המיוחדת המחנכת לעבודת השמחה והאמונה. בלשכתו שבישיבת 'חוט של חסד' מתנוסס שלט מוזהב עליו נכתב: 'לשכת שר החיוך והשמחה, הרב שלום ארוש שליט"א'. אל לשכתו של הרב זורמים מאות איש, מי בכאבו ומי בצערו. כל אחד עם היגון והצער שהוא נושא ומבקש ממנו נוחם. גם בשיעוריו מתבל הרב דברי הלצה רבים, ולעיתים אף מתחיל באמצע שיעורו לשיר כדי לרומם את הנפש. החיוך והשמחה, להם מחנך הרב ארוש, הינם מוצר נדיר בימי קושי, אך עתה כאשר הוא עצמו נושא בליבו אסון כה כבד, האם ניתן עדיין למצוא את הדרך לשמחה?

אחרי אסון נורא שכזה אפשר למצוא את הכוח באדם לשמוח? לשמחה מה זו עושה?

"שמחה זה לא משהו שבא מאליו, זה לא משהו קל, אף פעם זה לא קל, יש יצר הרע גדול מאוד לשקוע בייאוש, להתמלא בצער, וזה גורם לנפילה גדולה של האדם חלילה. אדם שחי בלי שמחה אין לו חיים. זה עיקר המלחמה עם היצר בזה העולם - להילחם ולשמוח עם הקדוש ברוך הוא, למרות הקשיים והצער".

מתי נודע לרב על התאונה הקשה?

"ידעתי על זה מיד. ידעתי על כך שפייגא חנה נפגעה קשה עוד טרם ידעתי שבני שמעון נפצע גם הוא. אני עצמי גם הייתי באותו ערב על ציון קברו של סידנא קדישא בבא סאלי זי"ע, השתתפתי בהילולא ושבתי לירושלים. שמעון התקשר אלי מיד כאשר הצליח לצאת מהרכב וזעק לי בטלפון: 'אבא, התינוקת נפצעה. אבא, התינוקת לא בסדר. אנא תתפלל'. מיד ידעתי שהתינוקת במצב קשה. הוא עצמו אבל לא ידע עדיין, לא הרגיש עדיין שהוא עצמו גם נפצע. אחרי כמה דקות מצבו של שמעון הידרדר מאוד, לקחו אותו לבית החולים במצב קשה, אבל התינוקת כבר נפטרה. אחר כך ראיתי אותה. היא הלכה לעולמה ללא פגע, ללא כל סימני פציעה, שלמה וטהורה. עכשיו גם יש לנו מישהו אצלו יתברך, ולכן אנו קרובים אליו יותר. עכשיו כביכול יש לנו שליח שם למעלה בשמים".

הרב זכה להכיר את בבא סאלי גם בימי חיותו?

"לא זכיתי. הייתי צעיר לימים ולא הספקתי, אבל הייתה פעם אחת שהחלטתי שאני רוצה להיכנס אליו ולראות את זיו דיוקנו. נסעתי הרבה זמן עד שהגעתי לנתיבות ולביתו, ואז נאמר שבאותו יום אינו מקבל. הייתה לי הזדמנות אחת לראות אותו, אבל כנראה כך נגזר שלא אראה אותו".

אין זו התאונה הראשונה בדרך מההילולא של הבבא סאלי. לצערנו זה קרה כבר מספר פעמים.

"זה אכן מעניין שיש שני צדיקים גדולים אשר להם נערכים ימי הילולא מיוחדים. יש הילולא גדולה לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי במירון, ויש הילולא לבבא סאלי בדרום. לצערנו בדרך חזרה מההילולות שלהם יש כמעט תמיד אסונות, לא תמיד קטלני רח"ל, אך יש תאונות".

ויש לכך פשר מעבר לעניין הטכני, שמדובר בשעות לילה מאוחרות, עומס בכבישים ועייפות מהילולא?

"יש כאן מן הסתם העניין שאדם שמגיע להילולא ומתקרב לצדיק יש ממנו דרישות, יש עליו יותר חובה להתחזק. אתה לא יכול להיות אצל הצדיק ולשוב לעניינך כמעשה יום יום. צריך להתעלות, להתרומם, לתקן את מעשיך. מי שנמצא בהילולא אצל הצדיק חייב להתעלות עם זה".

ההלוויה התקיימה עוד באותו יום ובמהירות רבה, רבים שרצו להשתתף לא הספיקו. זה היה מכוון?

"כן, לא רצינו פרסום, לא רצינו להטריח עם זה את הציבור ואני מצידי גם לא הייתי מודיע מעבר למספר אנשים, בני משפחה ומקורבים. למה להטריח את הציבור? קיבלנו מכה קשה מאוד, מאוד קשה, המשפחה כולה בבית חולים ולכן ההלוויה יצאה מביתי. אמרנו כמה מילים, אמרנו את התפילות והקדיש והמשכנו לבית החיים. למה להאריך בזה? למי זה מועיל? הכאב נורא".

מה אומרים לתלמידים על המקרה הזה? ודאי שואלים על מה ולמה זה בא לנו.

"כל אחד שחי בעולם הזה צריך לחפש את האמת. לראות היכן עדיין יש לו לתקן, היכן עדיין אינו שלם. אדם שחושב שכבר הגיע לאמת האמתית הוא בטעות הגדולה ביותר. גם אנו כולנו צריכים לפשפש במעשינו ולחשוב במה טעינו.

"אין לי ספק שהקרבנות הללו שאנו מקריבים באו לעורר אותנו על דבר אחד: להתרחק מהמחלוקת, להרבות באהבת ישראל. זה בא להעיר אותנו להתרחק מלשון הרע, ממחלוקת ומידות רעות. הגמרא אומרת שדורו של דוד המלך שהיו עוסקים בתורה היו יוצאים למלחמה ומפסידים כי היו ביניהם מדברי לשון הרע, לעומת זאת דורו של אחאב שהיו רשעים ועובדי עבודה זרה היו יוצאים למלחמה ומנצחים כי לא היו ביניהם מדברי לשון הרע. מכאן שלא נכונה המחשבה הרווחת לפיה התורה היא שמגינה על עם ישראל. תורה עם מחלוקת אינה מגינה על עם ישראל בכלל, תורה עם לשון הרע אינה מגינה דבר. לעומת זאת, שלום ואהבת ישראל הם המגן הכי חזק, כך שאפילו על עובדי עבודה זרה הם מגינים.

"אם אין לנו הגנה, אם אנו סובלים ייסורים ואסונות, זה רק כי אין לנו את ההגנה הזו של אהבת ישראל, שיש בנו שנאת חינם ומחלוקת, כך שעלינו בזמן הזה במיוחד להתעורר בעניין הזה, להפסיק את השטנה, לעצור את השטן המרקד בינינו. מי יודע כמה וכמה אסונות וצער זה מביא עלינו. זה הזמן להרבות באהבת ישראל".

אמונה. תורה. נחמה

איך בינתיים מתנהלת הישיבה, כאשר הרב עסוק רובו ככולו בעניין הזה?

"קיבלתי תמיכה גדולה מכל התלמידים והמכרים, כולם השתתפו בצערי וכל אחד ניסה לסייע בכל יכולתו. אני אסיר תודה ומודה לכל אחד ואחד מהם על כך שהשתתף בצער ונשא בעול".

בימים אלה בדיוק מלאו שלושים שנה למוסדות שהקים הרב, כיצד משווה הרב את הימים הראשונים של אז למצב כיום?

"ברוך ה' אנו רואים היום בדור שלנו התקרבות גדולה מאוד ליהדות. לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה'. בכל מקום שאנו הולכים, אנשים רוצים ללמוד יהדות, ללמוד תורה ולשמוע את דבר ה'. בכל יום ויום עוד נשמות מעם ישראל מתחזקות בתורה ובמצוות ודבר ה' מגיע לכל פינה בעולם.

"לאחרונה הגיע לבקר בארץ כומר המנהיג מאות אלפי איש בארצות הברית", מגלה הרב, "והוא ביקש לפגוש אותי. שוחחנו, והוא ביקש לשמוע את השקפת היהדות על האמונה והחיים. אפילו כמרים נכריים באים לשמוע מה יש ליהדות ולתורה ללמד. קל וחומר יהודים, אף שנדמה שהם רחוקים, בסופו של דבר אנו מגלים שבניצוץ אחד קטן הם מתעוררים ליהדותם. יש שאומרים שזה סימן לבוא המשיח, אנו לא עוסקים בזה ולא מדברים על המשיח, אני תמיד אומר שלפי ברסלב העיקרון הוא שעלינו לוודא שאתה לא מונע את ביאת המשיח, שאתה תעשה מה שצריך כדי שלא תהיה זה שמעכב אותו, וכל יהודי שלומד תורה, כל יהודי שמתקרב ליהדות זה עיכוב אחד פחות".

פרופיל מקוצר: הרב שלום ארוש - שר החיוך

הרה"ג רבי שלום ארוש הינו ראש ישיבת 'חוט של חסד' בירושלים ומראשי חסידות ברסלב אשר לו אלפי תלמידים בכל רחבי העולם. לפני שלושה עשורים הקים את מוסדות 'חוט של חסד'. הסיבה לשמה של הישיבה 'חוט של חסד' היא שבמקור היא לתלמידים שקמים בחצות הלילה ללמוד תורה על פי דברי חז"ל: "כל הלומד תורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום".

כיום מדובר בישיבה הפועלת בשעות היום, אך עדיין יש בה 'כולל חצות' והיא שוכנת במבנה עתיק שבאזור מאה שערים. באזור נמצאים מוסדות נוספים הקשורים לישיבה, ובהם תלמוד תורה ובתי חינוך לילדים. הרב ארוש הקים סניפים לישיבה בעוד מקומות רבים ברחבי הארץ, ובעבר נהג לפקוד אותם פעם בשבוע.

הרב ארוש מפיץ תורה בכל רחבי הארץ, מכתת את רגליו ממקום למקום כדי לקרב לבבות לאביהם שבשמים ולהפיץ את תורת רבי נחמן מברסלב ברחבי העולם, נודע בדרכו לחנך לשמחה ומכונה בפי תלמידיו 'שר החיוך', עקב מנהגו לפתוח כמנהג חכמים, כל שיעור במילתא דבדיחותא.

כך גם חיבר ספרים רבים שהפכו לרבי מכר, בראשם: בגן האמונה - ספר הדרכה העוסק בנושא האמונה שהודפס בעשרות אלפי עותקים ועשרות מהדורות ותורגם לשש שפות, בגן השלום, בגן הגעגועים, בגן האושר - ספר הדרכה בענייני פרנסה ועוד.

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין "בקהילה". למבצע מנויים מיוחד, עבור גולשי הידברות, הקליקו כאן.