ברכות: לפחות 100 פעמים ביום...

מה. ברכות הן אחת משבע מצוות שתיקנו חז"ל, בתוספת לתרי"ג מצוות התורה. הברכה היא תפילה קצרה הנאמרת בזמנים שונים: לפני קיום מצווה, במועדים מיוחדים, קודם אכילה ולאחריה ועוד. הברכות מחולקות לסוגים שונים: ברכות הנהנין – נאמרות על הנאות חושיות כמו ברכת המזון, ברכת הבשמים וכדומה; ברכות המצוות – נאמרות לפני קיום מצווה; ברכות השבח, הודאה ובקשה – ברכות שנתקנו לזמנים או מאורעות מיוחדים, בתוכן: ברכות השחר, תפילת עמידה, שהחיינו, הגומל, דיין האמת וכדומה. המשותף לכל הברכות הוא הנוסח הפותח: "ברוך אתה ה...". בפרשתנו מופיעה ברכה מסוג אחר, הכוונה לברכה שהיא ההפך מקללה. ברכה זו מופיעה בתורה בברכת הקב"ה לאדם ולחיות בעת בריאת העולם, וכן בציווי על הכהנים לברך את ישראל ברכת כהנים. עניינה של ברכה זו ביטוי של כח הדיבור הקיים אצל האדם לשנות את המציאות לטובה, וכמו שכותב ספר החינוך: "כי בהיות הנפש המדברת שבאדם חלק עליוני, וכמו שכתוב ויפח באפיו נשמת חיים, ותרגם אונקלוס לרוח ממללא, נתן בה כח רב לפעול אפילו במה שהוא חוץ ממנה...".

למה. בתורה מופיע הציווי לברך רק לאחר האכילה: "ואכלת ושבעת וברכת את ה אלוקיך". שאר הברכות הן מדברי חכמים, והן תוקנו על ידי עזרא הסופר ואנשי כנסת הגדולה. גם הברכות שמקורן מהתורה - נוסחן נקבע על ידי אנשי כנסת הגדולה. ברכות הנהנין מבוססות על הסברא אסור לו לאדם להנות מהעולם הזה בלא ברכה. שני פירושים למשמעות המילה ברכה ולתפקידו של המברך: לפי ספר החינוך, הברכה הינה שבח מאת הנברא המודה בגדולת הבורא. דעת הרשב"א בתשובותיו היא, שהמילה ברכה באה מלשון בריכה, נביעה. כלומר, כאשר האדם מברך הוא למעשה מושך שפע מהקב"ה לעולם. הרמב"ם כותב, שאמירת הברכות נועדו כדי "לזכור את הבורא תמיד וליראה ממנו".

משהו לסיום. על הפסוק "מה ה אלוקיך דורש מעמך", דורשת הגמרא: "אל תקרי מה, אלא מאה", כלומר, שאדם צריך לברך בכל יום לכל הפחות 100 ברכות. תקנה זו מיוחסת לדוד המלך, כתשובה למגיפה שהיתה בשעתו (מנחות מג). ביום חול אין צורך במאמץ מיוחד כדי לקיים תקנה זו, שכן מניין הברכות שבסדר התפילה הוא קרוב לתשעים, ובתוספת ברכות הנהנין - קל להגיע למאה ברכות. אולם בשבת, שבתפילת העמידה שלה יש שבע ברכות בלבד, ניתן להגיע למאה ברכות על ידי הוספת ברכות על מאכלים ועל בשמים. ביום כיפור, שמחמת הצום לא ניתן להשלים מאה ברכות ע"י ברכות הנהנין, ניתן להשלים ע"י ברכות הבשמים השונות וכן ע"י כוונה לצאת ידי חובה בברכות שליח הציבור.