5 דקות תורה ביום
דיני צומות ואבלות בחודש ניסן: 5 דקות תורה ביום
דבר התורה היומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום" יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא, א' נִיסָן, 'שַׁבָּת הַחֹדֶשׁ' (21 בְּמֶרְץ)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ו' ניסן התשע"ה
א. חֹדֶשׁ נִיסָן הוּא חֹדֶשׁ מְיֻחָד וְיֵשׁ בּוֹ שִׂמְחָה יוֹתֵר מִכָּל הֶחֳדָשִׁים, שֶׁכֵּן בְּחֹדֶשׁ זֶה נַעֲשׂוּ נִסִּים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר לְיִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וּבִקְרִיעַת יַם סוּף. וְלָכֵן, אֵין אוֹמְרִים "וִדּוּי" וּ"נְפִילַת אַפַּיִם" כָּל חֹדֶשׁ נִיסָן, לֹא בִּתְפִלּוֹת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה וְלֹא בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה. וְכֵן לֹא אוֹמְרִים "צִדְקָתֶךָ" בִּתְפִלּוֹת מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת בְּחֹדֶשׁ זֶה.
ב. מֵעִקַּר הַדִּין, מֻתָּר בְּחֹדֶשׁ נִיסָן לַעֲלוֹת לְבֵית הָעָלְמִין לְצֹרֶךְ אַזְכָּרַת הַשִּׁבְעָה, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְמַעֵט בִּבְכִיָּה. אוּלָם, אָדָם שֶׁנִּפְטַר בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, אֵין מַסְפִּידִים אוֹתוֹ בִּזְמַן הַהַלְוָיָה בִּכְדֵי לֹא לִגְרֹם לְכֻלָּם לִבְכּוֹת בְּחֹדֶשׁ זֶה.
ג. אֵין צָמִים בְּחֹדֶשׁ נִיסָן. לְדַעַת הַסְּפָרַדִּים - דַּוְקָא תַּעֲנִית צִבּוּר אֲסוּרָה, אֲבָל יָחִיד הָרוֹצֶה לָצוּם כְּגוֹן: בְּיוֹם הָאַזְכָּרָה שֶׁל הוֹרָיו, אוֹ חָתָן בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וְכַדּוֹמֶה - רַשַּׁאי. וְאִלּוּ לְדַעַת הָאַשְׁכְּנַזִּים - גַּם תַּעֲנִית יָחִיד אֲסוּרָה, וְרַק "תַּעֲנִית חֲלוֹם" מֻתֶּרֶת. (נְצַיֵּן, שֶׁכְּדֵי לָצוּם "תַּעֲנִית חֲלוֹם" יֵשׁ לְהִתְיַעֵץ קוֹדֵם עִם תַּלְמִיד חָכָם).
ד. נוֹהֲגִים לִקְרֹא בְּכָל יוֹם אֶת 'פָּרָשַׁת הַנְּשִׂיאִים' שֶׁהִקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ. וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה זוֹ סְגֻלָּה עֲצוּמָה לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת בְּכָל הַתְּחוּמִים. (וּלְנוֹחִיּוּתְכֶם, הֵבֵאנוּ קְרִיאָה זוֹ בְּסוֹף הַחוֹבֶרֶת)
ה. מִצְוָה וְחוֹבָה עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לָתֵת כְּפִי יְכָלְתּוֹ "קִמְחָא דְּפִסְחָא" דְּהַיְנוּ צְדָקָה לְמִשְׁפְּחוֹת הַעֲנִיִּים לְצֹרֶךְ הֶחָג. וְהַזֹּהַר כּוֹתֵב דְּבָרִים קָשִׁים עַל אָדָם שֶׁדּוֹאֵג רַק לְשִׂמְחַת בֵּיתוֹ וּמִתְעַלֵּם מֵהָעֲנִיִּים.
ו. מֻתָּר לָתֵת "קִּמְחָא דְפִּסְחָא" מִכַּסְפֵּי מַעֲשֵׂר, וְיֵשׁ לָתֵת בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה לִקְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָעֲנִיִּים, וְאַחַר כָּךְ לַאֲנָשִׁים זָרִים. וְהַצְּדָקָה שֶׁל "קִמְחָא דְפִּסְחָא", הִיא לֹא רַק לְמוּצָרֵי מָזוֹן, אֶלָּא אַף לִקְנִיַּת בְּגָדִים חֲגִיגִיִּים אוֹ שְׁאַר צָרְכֵי הַחַג. מִי שֶׁאֵינוֹ זָקוּק בֶּאֱמֶת, אָסוּר לוֹ לָקַחַת מִקֻּפַּת הַ"קִּמְחָא דְפִּסְחָא", וְגַם כְּשֶׁמְּחַלְּקִים מוּצְרֵי מָזוֹן, פֵּרוֹת, עוֹפוֹת וְכַדּוֹמֶה, אֵין לוֹ לָקַחַת מִשָּׁם אִם אֵינוֹ זָקוּק בֶּאֱמֶת.
רַעְיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – וַיִּקְרָא
אַתֶּם מַכִּירִים אֵת אֵלֶּה שֶׁכְּשֶׁמִּישֶׁהוּ עָזַב אֶת הַדֶּלְפֵּק בַּבַּנְק אוֹ בַּדֹּאַר הֵם מִיַּד נִגָּשִׁים וְעוֹמְדִים שָׁם מוּל פָּנָיו שֶׁל הַפָּקִיד? וַאֲפִילוּ שֶׁבֶּאֱמֶת הִגִיע תּוֹרָם, אֲבָל הֵם לֹא מְחַכִּים שֶׁיִּתְחַלֵּף הַמִּסְפָּר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַפָּקִיד עֲדַיִן עָסוּק בַּמְּשִׂימָה שֶׁהִתְחִיל קוֹדֵם, אֲבָל לָהֶם זֶה לֹא מְשַׁנֶּה - הֵם קוֹפְצִים מִמְּקוֹמָם וְעוֹמְדִים מוּלוֹ.. וּבְכֵן, הַיּוֹם נִלְמַד מַה יֵשׁ לַתּוֹרָה לוֹמַר עַל זֶה..
הַפָּרָשָׁה מַתְחִילָה בַּפָּסוּק: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ סִיֵּם לִבְנוֹת אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו, עִם הַרְבֵּה מַאֲמָץ פִיזִי וְרוּחָנִי. לְאַחַר שֶׁהַכֹּל נִגְמָר וְהַשְּׁכִינָה נִכְנְסָה לְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן, ה' קָרָא לוֹ וְהוּא נִכְנַס. לִכְאוֹרָה, מַדּוּעַ צְרִיכָה הַתּוֹרָה לְסַפֵּר שֶׁה' קָרָא לְמֹשֶׁה? וְכִי בְּכָל פַּעַם שֶׁה' דִּבֵּר עִם מֹשֶׁה מֻזְכָּר לִפְנֵי כֵן שֶׁהוּא קָרָא לוֹ? וַדַּאי שֶׁלֹּא. אָז לָמָּה כָּאן הַזְכִּיר אֶת הַקְּרִיאָה? הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בַּמִּדְרָשׁ וְהַדְּבָרִים שֶׁכְּתוּבִים שָׁם מְזַעֲזֵעִים אֶת מִי שֶּׁמִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם.
הַמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רָבָּא א', טו') אוֹמֵר עַל הַפָּסוּק הַזֶּה: "מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁכָּל תַּלְמִיד חֲכַם שֶּׁאֵין בּוֹ דֵּעָה - נְבֵלָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ". אֵיךְ לוֹמְדִים זֹאת? מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁאֲפִילוּ שֶׁהָיָה אֲבִי הַחֲכָמִים, אֲבִי הַנְּבִיאִים וְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָרַע אֶת הַיָּם וְעָלָה לַמָּרוֹם לְהָבִיא תּוֹרָה וּבָנָה אֶת הַמִּשְׁכָּן - בְּכָל זֹאת לֹא נִכְנַס לַמִּשְׁכָּן עַד שֶׁה' קָרָא לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה". כְּלוֹמַר, אֲפִילוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה גָּדוֹל מִכֻּלָּם, וּבְוַדַּאי שֶׁהוּא מְאֹד רָצָה לְהִכָּנֵס לְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן - הוּא עָמַד בַּחוּץ וְחִכָּה שֶׁיִּקְרְאוּ לוֹ. אִם הוּא הָיָה נִכְנַס מִבְּלִי שֶׁה' יִקְרָא לוֹ אָז מַה? זֶה מַפְחִיד לוֹמַר אֶת זֶה, אֲבָל הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר שֶׁעִם כָּל גַּדְלוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה - נְבֵלָה הָיְתָה יוֹתֵר טוֹבָה מִמֶּנּוּ! לָמָּה? כִּי דֶּרֶךְ אֶרֶץ זֶה לִפְנֵי הַכֹּל!! שַׁבָּת שָׁלוֹם.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>