הרפו - ודעו את הקב"ה

קוצר הרוח, חוסר הסבלנות, הלחץ, המתח, והכעס, הם אלה אשר חוסמים אותנו מלהיפתח אל החסד והטוב האלוקי, האפשרות שלנו לקבל ריבוי וחסד אלוקי, נעוצה ביכולת שלנו לפתוח את עצמנו ולהיות כלי וצינור לקבלת השפע. חיות האדם היא הנשימה "כל אשר נשמת רוח חיים באפו" וכשיש חיסרון, עיקר החיסרון הוא בבחינת החיות באותו הדבר.מגיחות אנו לאוויר העולם, וכבר מהרגע הראשון יודעות לנשום היטב ונכון, נשימות בטן עמוקות. עם השנים הנשימות הולכות הן ומתקצרות, קוצר הרוח שנוצר בנו הוא מהצורך שלנו לשלוט! יש לנו רצון להיות בשליטה בהספק, שמקורו הוא מהספק (שורש עמלק=ספק בגימטריה) כל זה מסתיר לנו לא מעט את הבורא.

אם נאמין שה´ משגיח עלינו בהשגחה פרטית ומדויקת, ועוד יותר - שהכל לטובה, שה´ אוהב אותנו ורוצה רק בטובתנו, נוכל להגיע אל השלווה המיוחלת.אמונה פירושה שאני מכירה בכך שהקב"ה מנהל את עולמו, ואין עוד מלבדו. ההכרה בשלטונו הבלעדי של הבורא, משחררת ממני את הצורך להיות "שליטת העולם". ברוב המקרים, קוצר הרוח והכעס שלנו הינם תוצאה ישירה מכך שמשהו לא מתנהל בדיוק כמו שרצינו או תכננו. המחשבה שעניינים צריכים לקרות כפי ראות עינינו, הינה בעצם תוצאה לא נעימה של התכונה שנקראת גאווה, שהיא מקור הרע - ומקורה חוסר אמונה חושית. אחת הדרכים להתגבר על אותו קוצר הרוח והכעס, ולהגיע אל הנחת, כפי שכותב הרב גינצבורג, היא אורך רוח = הארכת הנשימה. לחזור אל הנשימות העמוקות שנולדנו איתן.

נשימות עמוקות הינם סגולה טובה לא רק לצירים אלא גם ליצרים, דרך הנשימה מתחזקת הנשמה, ואנו חוזרות להיות בעלות בחירה במקום עבדים הנשלטים ע"י אש הכעס.הכעס.בספרי החסידות מובא, שכדי לקבל את אותה הנשמה יתירה המיוחלת בשבת, עלינו להיות בנשימה יתרה, להיכנס לעמדה נפשית של שביתה, להרפות מכל התכנונים הטרדות והבלבולים, ולהתמכר למשהו עליון יותר... "הרפו ודעו את ה " (תהילים מו), כאשר אני לומדת להרפות, אני מפנה מקום לבורא בתוכי, אני יודעת אותו יותר במובן של חיבור ואמונה חושית. הרפיה מחייבת נשימה עמוקה. הרפיה היא הרפואה לגוף ולנשמה. קחי לך כל יום בין 10 ל-12 דקות, ופשוט התאמני בנשימות עמוקות. לאט לאט תרגישי את ההרפיה מתפשטת בתוכך, וקוצר הרוח מפנה מקום לשלווה ורגיעה, ובעיקר לעבודת ה´ ממקום גבוה יותר. נשים לב שהמילה נשימה מכילה שתי מילים: נשם-יה. כאשר אני נושמת עמוק ובאופן מודע, אני נושמת לתוכי מודעות אלוקית. הרב דסלר, בספרו מכתב מאליהו, כותב: "ה יתברך משפיע מאורו וטובו תמיד, שווה בשווה על כולם. אנו ע"י חלונות לב עכורים, חוסמים אור זה. חלון לב עכור זה, הינו קוצר הרוח, לחץ, כעס, מתח, ודאגה.

נישא תפילה לבורא עולם שיעזור לנו לחיות באמונה חושית ולהגיע למה שמציע לנו דוד המלך בתהילים - " הרפו ודעו את ה´ ".