הרב יצחק זילברשטיין
מיטת קומותיים בסוכה
האם הישן במיטה התחתונה נחשב לישן תחת אויר הסוכה, או שמא הריהו כישן תחת המיטה ולא יצא?
- הרב ארז חזני / והערב נא
- פורסם י"א ניסן התשע"ה
כאשר הסוכה קטנה ובני הבית מרובים, כ"י, מעוניינים בני הבית להכניס לסוכה "מיטת קומותיים" (מיטה על גבי מיטה), מפאת חוסר המקום. ויש לשאול: האם הישן במיטה התחתונה נחשב לישן תחת אויר הסוכה, או שמא הריהו כישן תחת המיטה ולא יצא?
תשובה
עיקר מצות ישיבת סוכה מתקיימת באכילה שתיה ושינה תחת אויר הסוכה, ולכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרכ"ז סעיף א'): "הישן תחת המיטה בסוכה, אם היא גבוהה י' טפחים - לא יצא". וביאר המשנה ברורה (ס"ק ג'): "שעל ידי שיש תחת המיטה אויר י' טפחים, חשיב כ'אוהל' ומפסיק בין הסוכה".
לעומת זאת, פסק השולחן ערוך בהמשך דבריו (סעיף ג'): "העצים היוצאים מארבע ראשי המיטה - אסור לפרוס עליהן סדין ולישן תחתיו, אפילו אם אינם גבוהים (מן המיטה ולמעלה) עשרה", והסביר המשנה ברורה (ס"ק ח'): "והטעם שהחמירו בזה משום דקביעי (שקבועים) בחוזק, ואף על גב דמיטה גם כן קבוע, מכל מקום אינה עשויה לישן תחתיה אלא על גבה, לכך לא חשיבה אהל להפסיק כי אם בשגבוהה עשרה".
והנה, בנוגע לשאלתנו היה אפשר לדמות את הישן תחת המיטה העליונה, לישן תחת הכיסוי הקבוע של המיטה שבו עוסק מרן השולחן ערוך, וממילא אף על פי שאין חלל י' טפחים מהעליונה, בכל זאת אין לישן בתחתונה, הואיל והמיטה העליונה המונחת מעליה עשויה ומונחת באופן שישנים תחתיה, וקבועה בחוזק בד' ראשי המיטה התחתונה.
אולם, לאחר העיון נראה לחלק בין ב' המקרים:
המיטה העליונה אינה עשויה אלא לצורך שינה - כדי שישנו על גבה, ולא לצורך התחתונה - כדי שישנו מתחתיה, ורק עקב חוסר המקום והדחק מניחים את העליונה מעל התחתונה. מה שאין כן לגבי הכילה (סדין) הפרוסה מעל המיטה, שכל מטרתה היא להאהיל על הישן תחתיה[1].
ולכן לענין מעשה, כל שבין המיטה התחתונה לעליונה אין גובה של י' טפחים (כשמונים ס"מ) - מותר לישן במיטה התחתונה[2], ואף שבאותה שעה ישן במיטה העליונה אדם אחר, מאחר שגם המיטה וגם האדם אינם נחשבים להפסק[3].
* * *
הכנסת גוי לסוכה
האם מותר להכניס לתוך הסוכה נכרי?
תשובה
בספרים הקדושים מובא שאין להכניס נכרי לסוכה, אלא אם כן יסגור את הגגון שמעל הסוכה, כי אז אין הסוכה כשירה ואין חשש להכניסו. וזה לשון הש"ך על התורה (פר' אמור): צריך לשבת בסוכה באימה ויראה, בבושה וענוה, ולא ימשך אחר אכילה ושתיה, שלא יבא לידי דברי נבלה, ולא יכניס לתוכה נכרי, שהסוכה היא צלא דמהימנותא, ונכרי אין לו מהימנותא, ואז בורחת הקדושה מן הסוכה...
(שאלה נוספת בענייני סוכה מופיעה בסוף פרשת "וילך").
[1] כך כתב הגרש"ב ולדנברג בסוף שו"ת קנין תורה ח"ה, והוסיף לטעון: הגע בעצמך, אם יכניסו מיטה לסוכה וכוונתם תהיה על מנת שישנו גם תחתיה - האם ישתנה הדין לאסור? אלא ודאי שמכיון שעצם המיטה לא נעשית לשם השינה תחתיה, אף שלמעשה ישנים תחתיה - אין בכך כלום. ע"ש.
[2] כך העלה בשו"ת "שבט הלוי" (ח"ז סי' ל"ו). וע"ע בספר הסוכה עמוד ש"ס.
[3] הנה הגאון רבי יעקב עטלינגר, בספרו "ערוך לנר" (סוכה כ"א), כתב כי בהמה ואדם בסוכה חשובים הפסק כמו אוהל, וחתם את חידושו באמרו: "ולא ראיתי לפוסקים שהזכירו מזה".
אכן, בשו"ת "שבט הלוי" (ח"ח סי' קמ"ג) כתב כי רק בהמה (שבה השדרה והכרס דומים לאוהל) נחשבת כאוהל לחצוץ בין מה שעליה למה שתחתיה. וציין כי במשנה במסכת אהלות (פ"ו מ"א) מוכח כי אדם אינו נחשב אוהל חוצץ, וממילא אינו מבדיל בין מה שעליו למתחתיו. והוסיף עוד להוכיח, שהרי בגמרא במסכת סוכה הוזכר רק התנאי שלא תהיה המיטה שישנים תחתיה גבוהה עשרה טפחים, אך לא צויין כלל שהמיטה צריכה להיות ריקה מאדם. זאת ועוד, שגם הערוך לנר לא הביא חידוש זה להלכה בספרו הנודע על הלכות סוכה - "ביכורי יעקב", ומכאן שלא פסק כן הלכה למעשה.
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>