מי לימד את העכביש לטוות?

מהו החוט החזק ביותר בעולם? חלק מהקוראים ודאי תמהים לנוכח השאלה, אבל התשובה מפתיעה עוד יותר: קורי העכביש. עד היום לא הצליח המדע המשוכלל, למצוא חוטים בעובי דק כשל העכביש, שיוכלו לשאת עליהם משא דומה...

אז כאשר אנו מנקים את הבית ונתקלים בקורי העכביש, כדאי גם לשים לב לכמה פרטים על חייו של היצור המפליא הזה - ולראות את מתנת ה' שנתן לו את הכלים והציוד לחיות ולשרוד. האמת היא שמספקי לראות את הקורים שלהם, כדי להתפעל מהחוכמה שהבורא צייד אותם, לטוות קורים כדי ללכוד את החרקים המעופפים הקטנים.

 המערכת המופלאה של טויית קורים דביקים, שהעכבישים ניחנו בה, לצורך לכידת חרקים מעופפים - מעידה על מי שברא את העכביש.

תכירו: העכבישים - העכבישים שייכים למשפחה נרחבת יותר שקרויה ''עכבישניים''. במשפחה הזו נמנים הרבה חרקים בעלי שמונה רגליים, קטנים וגדולים, וגם עקרבים. אולם העכבישים נפרדים לעצמם, משום שהם טווים קורים.

העכבישים משתמשים בקורים לא רק כדי ללכוד את הטרף, אלא גם ליצירת קורי הליכה למעבר ממקום למקום, יצירת פקעות ביצים, סגירת פתחים, ועוד. לפעמים הם עוטפים את הטרף בקורים, כדי לשמור על טריותו. גפי העכבישים מצוידים בטפרים (ציפורניים חדות) וכריות הדבקה (''ואקומים''), וכך הם יכולים לטפס ולהלך על קירות ותקרות. הם גם מאומנים ללכת על הקורים הדקיקים שלהם, מבלי שאלו נקרעים.

מי לימד אותם לטוות? בקצה בטנם של העכבישים מצויות בלוטות המפרישות חומר עשוי חלבון. הפרשה זו יוצאת בכוח לחץ לצינורית ומשם לפטמיות הטוויה, שדרכן יוצא החומר לאוויר ומיד הוא נקרש והופך לקור דקיק. העכביש יכול לגלוש מהתקרה לרצפה על קור שהוא מוציא באותו הרגע, תוך כדי הגלישה!

העכבישים מפזרים דבק על קוריהם וכך הם תופסים חרקים קטנים. הם גם טווים רשתות שהן מלכודות לחרקים גדולים כגון חיפושיות, נדלים ואפילו שממיות. המשוכללים בטווית הקורים הם ''עכבישי הגלגל'', שהרשתות שלהם מצולמות שוב ושוב וזוכות להתפעלות רבה מיופיין ומרמת הגימור המשוכללת שלהן. יש עכבישים שנוהגים להוציא קור ארוך, שבסופו ישנה טיפת דבק נוצצת. החרקים המעופפים נמשכים אליה ונדבקים אליה, וכך משיג העכביש סעודה לתפארת.

 ואי אפשר שלא להזכיר את העכביש המפתיע ביותר בעולם - זהו עכביש המים האירופי, מתגורר בכעין פעמון קורים מתחת למים. בתוך פעמון הקורים ''כלואה'' בועת אוויר, שבה הוא מתגורר, ''בצוללת'' שלו, הרחק מכל אויביו. העכביש הוא, אם כן, ממציא הצוללת. אבל הוא לבדו לא היה מסוגל לחשוב על הרעיון ולהוציא אותו לפועל. הרעיון נטבע בו בעת בריאתו, כדי להגן על חייו ולהוסיף עוד בעל חיים מופלא למארג החי היפהפה שבעולמנו.

 יוצר ''פתחי הטעיה'', האדם אינו האויב הטבעי של העכביש. העכבישים מפחדים הרבה יותר מאויביהם הטבעיים - לטאות, עופות, ומינים שונים של צרעות. גם עכבישים גדולים מסוגלים לטרוף עכבישים קטנים, אם הרעב גדול. כדי לחמוק מאויביו מכין העכביש מחילות מסובכות, שרק הוא מסוגל להתמצא בהן,

 לפעמים הוא יוצר ''פתחיה הטעיה'' - פתחים שאינם מובילים לשום מקום, רק כדי לבלבל את האויב... לכמה ממיני העכבישים יש מחילה בתוך מחילה, וגם ''פתחי חירום'' - למקרה שהאויב פולש. חלק מהעכבישים חופרים מחילות באדמה וסוגרים אותה ע''י קורים. צבע ה''דלת'' מותאם בצורה מופלאה לאדמה,

 וכאשר היא סגורה קשה מאד למצוא את מקום המחילה. האם במוח הקטנטן של העכביש יש ''שכל'' לשמור על חייו בצורות כה מתוחכמות - או שהדבר מעיד בבירור על הבורא שצייד אותו בכל הדרוש לו?

 כן, רבותי, גם מהיצור הקטן ביותר, אנחנו יכולים ללמוד את הדברים החשובים ביותר - לראות את בריאתו של בורא עולם!