ממתק לשבת - חג הפסח

1. תמונת השבוע – הגעלת כלים

בערב פסח, אפשר לפגוש כמעט בכל מקום בו גרים יהודים, את קיום ההלכה של "הגעלת כלים". בתהליך הכשרת הכלים, מפרידים את החמץ הבלוע בכלי כדי להכשירו לשימוש בחג הפסח. כך גם עושים לכלים שבושלו בהם מאכלים שאינם כשרים ורוצים להכשירם על מנת להשתמש בהם למאכלים כשרים.

ההגעלה נעשית באמצעות הכנסה לדוד מים רותחים ואח"כ למים צוננים. ישנם כלים שחייבים לעבור ליבון באש עצמה, כגון רשת צלייה וכדומה. הכלל אומר: "כבולעו כך פולטו", באותה צורה שהכלי בלע את המאכל האסור או החמץ, כך הוא גם יפלוט אותו. באש, במים רותחים או בטבילה במים קרים. כלי חרס אין להם תקנה לעולם.

הגעלת כלים

2. תמונה היסטורית -  אפיית מצות בעבר

מצה נעשית מבצק של קמח ומים, אותו מכינים במהירות פחות מח"י דקות. הבצק עשוי מקמח של אחד מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל. המצה נקראת בתורה "לחם עוני", כי בדרך כלל היו המצות מאכלם של העניים שלא המתינו להתפחת הבצק. את המצות אוכלים בליל הפסח, זכר ליציאת מצרים כאשר לא יכלו להתעכב במצרים ויצאו במהירות, ולכן לא הספיק בצקם לתפוח והוא נאפה על ידי השמש.

במשך הדורות, הקפידו עם ישראל להכין את המצות בזהירות רבה ובדקדוק רב ושמרו על המצות לבל יחמיצו חלילה. גם בתקופות של צער ומלחמות, מעולם לא נמנעו מהכנת המצות. כיום ישנן מאפיות רבות ברחבי העולם, בו מכינים מצות מהודרות, ויש גם שמכינים מצות מכונה, אך החסידים מקפידים לאכול רק מצות יד.

אפיית מצות בעבר

3. פתגם השבוע

"בלי הקב"ה אי אפשר לעבור את מפתן הדלת, ועם הקב"ה אפשר לבקוע את הים" (רבי מרדכי מלכוביץ)

4. סיפור קצר

שאלו את רבי מאיר מפרימישלאן: מדוע מניחים מרור זכר לשעבוד שהיה במצרים, למה אין מניחים כסף זכר לביזת הים שבזזו אבותינו בשעת קריעת ים סוף? השיב הרבי: בצדק מניחים מרור ולא כסף, כי מהמרור יש לנו בשפע ונותר לנו כיום זכר מר, אולם מהכסף של ביזת מצרים לא נותר לנו מאומה ולא נשאר כל זכר.

5. בדיחה יהודית

הסבא משפולי היה תומך בעניים ודלים, והיה מחזק אף את האסירים היהודים שנכלאו מאחורי סורג ובריח. ערב פסח אחד, דאג הסבא לשלוח לאסירים מצה ויין וכל צורכי החג. אחר הסדר בא הסבא ושאל את האסירים כיצד עבר עליהם סדר ליל פסח. אמר ראש הגנבים: "ברוך ה', קיימנו את כל המצוות בסדר חשוב זה. רק דבר אחד היה חסר". שאל הסבא: "מה היה חסר"? השיב האסיר: "כשהגענו ל'שפוך חמתך', ביקשנו לפתוח את הדלת כמנהג, ולא עלה בידינו"...

6. מושג ביהדות – ליל הסדר

הלילה הראשון של פסח נקרא 'ליל הסדר', שבו מספרים את סיפור יציאת מצרים ומקיימים את מצוות אכילת מצה ומרור וחרוסת ושתיית ארבע כוסות יין. בליל הסדר נוהגים להזמין אורחים קרובים ורחוקים, כדי לקיים "כל דכפין ייתי וייכול". ישנם סימנים קבועים לליל הסדר כדי לזכור את כל השלבים מקידוש בתחילת הסדר ועד הלל בסוף. מצווה חשובה יש בליל הסדר של "והגדת לבנך", כדי להעביר לדורות הבאים את הזיכרון של יציאת מצרים וקבלת התורה.

7. שו"ת בהלכה – תענית בכורים

שאלה: מהן הלכות תענית בכורים בערב פסח?

תשובה: נהגו שהבכורים מתענים בערב פסח זכר לנס שנעשה לבכורי ישראל, שלא מתו במכת בכורות. כיום, עקב חולשת הדורות, מקילים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה כגון סיום מסכת או סעודת שבע ברכות, ואז מפסיקים את צומם. יש אומרים שגם נקבה בכורה מתענה אך לא נהגו כן, ומותר לקחת עוגה או פירות מבית הכנסת ולתת להם בבית. יש מקילים גם בסיום מסכת משניות עם פירוש הרע"ב ואפילו מסכת קטנה. מי שיש לו בן קטן לפני גיל בר מצווה, אביו מתענה תחתיו עד שייכנס למצוות. מי שמשתתף בסעודת סיום צריך לשמוע את הסיום ויטעום כזית מהפירות כדי לפטור את עצמו מהתענית. ואם בא אחרי גמר הסיום, אינו נפטר באכילה מסעודת הסיום. חתן בשבעת ימי המשתה אינו רשאי להתענות תענית בכורות.

אם חל ערב פסח בשבת, הבכורים פטורים להתענות ואם יכולים להשתתף בסעודת מצווה טוב לעשות כן. 

בעריכת מתתיהו דייטש-אשכנזי, עורך העלון והספר רב-המכר "שַׁבָּת טִישׁ".

פורסם בעיתון "גוט שבת" היוצא לאור ע"י ביהכנ"ס המרכזי "מארינה רושצ'ה" במוסקבה, רוסיה.