ממתק לשבת - פרשת תזריע

1. תמונת השבוע -  ארץ כנען

ארץ ישראל נקראה לפני כניסת בני ישראל, בשם "ארץ כנען", על שם כנען בנו של חם בן נח. הארץ הובטחה לאבותינו אברהם יצחק ויעקב כנחלת עולם והיא שייכת לעמנו בהבטחת הבורא. חז"ל מספרים, כי לפני שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, החביאו האמוריים וגרי הארץ את כספם בתוך קירות הבתים, כדי שבני ישראל לא ימצאו את אוצרותיהם. מה עשה הקב"ה. הביא על האדם נגעים וכאשר היה צריך לחלץ את האבנים ולנתץ את הבית, גילו את האוצרות הטמונים והתעשרו עושר רב.

בתמונה נראית כתובת ארץ "כנען", בכתב הירוגליפים, כתב בו היו משתמשים העמים הקדמונים באשור ועילם ואח"כ גם במצרים.

2. תמונה היסטורית - ברית מילה בגטו ורשה

בתחילת פרשתנו, מובאת מצוות התורה למול כל ילד יהודי בגיל שמונה ימים ללידתו. בברית המילה אנו כורתים ברית עם הקב"ה והופכים להיות חלק מעם ישראל. מצוות המילה נוהגת גם בגרי צדק שמצטרפים לעם ישראל, וגם יהודי שלא נימול בלידתו, מלים אותו בגיל מבוגר יותר.

בני ישראל שמרו על מצוות המילה בכל הדורות במסירות נפש, ולעתים אף העדיפו למסור את נפשם בשביל לקיים מצוות מילה. כיום, למרות הריחוק של חלק מעם ישראל שעדיין אינם שומרים תורה ומצוות, רובו המכריע של העם מל את בניו, ועל זה אמרו חז"ל שכל דבר שמסרו ישראל את נפשם עליו, ישתמר לדורות. בתמונה נראה טקס ברית מילה בגטו ורשה, במסירות נפש של ממש תחת הכיבוש הנאצי.

ברית מילה בגטו ורשה

3. פתגם השבוע

"העבר אין, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין" (השל"ה)

4. סיפור קצר

פעם, ביקש ה"חפץ חיים" מדרשן אחד לדרוש בעניין חומרת העבירה של לשון הרע. דרש הדרשן במשך שעתיים תמימות והאריך בחומר דיבורי לשון הרע ושבח האדם המונע עצמו מזה. לאחר הדרשה, בא הדרשן אל החפץ חיים וסיפר לו על הדרשה אך אמר: "מסופק אני אם דרשתי הועילה במשהו לכל השומעים ואם מעתה יפסיקו לדבר לשון הרע". ניחמו החפץ חיים ואמר: "בשביל כך שהצלחת למנוע שעתיים מאנשים לדבר לשון הרע, הכל היה שווה". 

5. בדיחה יהודית

אפיקורוס אחד בא לפני רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", והתפאר לפניו שכבר עבר על כל העבירות שבתורה, חוץ מעבירה אחת של "המאבד עצמו לדעת". אמר לו הרב בחיוך: "עבירה זו לא תוכל לקיים אף פעם, מפני שלגביך זו לא עבירה אלא מצווה של 'ובערת הרע מקרבך'"...

6. מושג ביהדות – הכל לטובה

מפרשתנו אפשר ללמוד את העניין שכל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה. שהרי מסופר על אותם אנשים שראו נגעים בביתם והצטערו על ביתם שעתיד להיחרב, אך לבסוף מצאו שם אוצר גדול שהחביאו האמוריים לפני כניסת בני ישראל לארץ. חז"ל הורו לנו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" וכאשר האדם מפנים בלבו שכל הנהגת העולם אינה מובנת לעיני בשר ודם והכל מושגח בהשגחה אלוקית, לא יבוא האדם לידי דאגה ועצבות, אלא בדביקות בבורא המנהיג את העולם בחסד וברחמים ומרעיף עלינו חסדים גלויים.

7. שו"ת בהלכה – הלכות לשון הרע

שאלה: באילו אופנים אסור לדבר על הזולת ומתי מותר?

תשובה: איסור לשון הרע הוא איסור חמור מן התורה ויש בו כמה לאווים מפורשים. המדבר לשון הרע, הוא שקול כנגד העבירות החמורות שצריך למסור את הנפש עליהן, והוא לוקה בצרעת, וכפי שדרשו דורשי רשומות: "מצורע" = "מוציא רע".

האיסור מתחלק לכמה סוגים: לשון הרע האסור מן התורה כשמספרים על אדם אחר שעשה דבר מה, ואפילו אם הדבר אינו דבר שלילי. רכילות, שמספרים דברים או מעשים כלפי השומע. חז"ל הוסיפו גם אבק לשון הרע ושלא לדבר בשבחו של השני שלא לבוא לידי גנותו.

מותר לספר לשון הרע כשיש תועלת מעשית, כגון לספר על אדם שמתחזה לעני ומבקש צדקה, אולם יש בזה שבעה תנאים כמפורט בספר "חפץ חיים" על הלכות לשון הרע. מותר לדבר לשון הרע על אדם שהם אפיקורסים ואינם שומרים תורה ומצוות, מפני שאינם בגדר "עושה מעשה עמך".  

בעריכת מתתיהו דייטש-אשכנזי, עורך העלון והספר רב-המכר "שַׁבָּת טִישׁ".

פורסם בעיתון "גוט שבת" היוצא לאור ע"י ביהכנ"ס המרכזי "מארינה רושצ'ה" במוסקבה, רוסיה.