במותה ציוותה לנו חיים: האזינו לשירה האחרון של חני וינרוט ז"ל

חני ויינרוט הייתה אישה מיוחדת במינה. נכון, כמותה יש נשים רבות שמתמודדות עם קשיים גדולים ומצוקות פיזיות כמו מחלת הסרטן - אך כמה מהן מתעלות את הכאב שלהן לטובת חיזוק הרבים?

כמה מהן מקדישות ימים כלילות, כדי לחזק את בני המשפחה בדיבורי אמונה ואהבת ה'? כמה מהן מצדיקות עליהן את הדין, ומתמודדות עם מה שנגזר עליהן – מתוך חיוך גדול ומאיר?

איננו מבקשים חלילה לבקר את מידת האמונה של מאן דהוא במצבים כאלה – שהרי רק הקב"ה, בוחן כליות ולב, יודע כמה זה קשה. אף אחד לא באמת מצפה לכלום, אבל כשזה כבר קורה – אין קץ למידת קידוש שם השמיים שנעשה אז בעולם.

בכזה סדר גודל של קידוש שם שמיים - זכתה חני ויינרוט, ומאז שחלתה במחלה, נדמה שלא היה לה רגע מנוחה: היא העבירה הרצאות חיזוק באמונה בכל חלקי הארץ, עודדה את חברותיה ומשפחתה ואף פרסמה ספר ייחודי ("בארץ החיים") ובו דיאלוג רוויי אמונה, בינה לבין הקב"ה.

לאחרונה אף הולחן שיר שכתבה בשם 'החיים האלה' - בביצוע הזמר והמלחין יהודה דים ומקהלת הילדים 'שמחה Boys', וכן בליווי טובי הנגנים והמפיקים בארץ. שירה אף הושמע בכל ערוצי הרדיו - הדתיים והכלליים. 

האזינו לשיר המרגש, ואל תשכחו לכתוב את התחושות שעולות בכם תוך כדי שמיעתו - כאות הערכה, הודיה ותפילה לעילוי נשמתה של האישה היקרה שנפרדה מאיתנו השבוע ועלתה לגנזי מרומים. 

שם השיר: ״החיים האלה״ / כתבה: חני ויינרוט ז"ל
בא לי לשיר לכם שיר קיטש עם מנגינה
כי מה לעשות החיים הם קלישאה,
ובחיי שניסיתי לכתוב שורה מתוחכמת
אבל היי - היום יש לי יום הולדת.

מה לבקש? זו בכלל לא שאלה,
יום של חיים.
אפילו עוד דקה.
ובחיי שראיתי
השאר יקרה מעצמו,
הטוב פשוט מאליו יבוא.

פזמון:
כי מה זה החיים האלה אם לא אהבה,
ואיך אפשר לעבור אותם בלי תקווה?
ומה כל זה שווה בלי הודיה?
כי מי שרוצה איך, צריך שיהיה לו למה.

תמיד הייתי איש של אנשים
סובב עוטף מעגל של חברים,
ובחיי שחוויתי - היסוסים וקשיים,
אתם גם שם בלילות הלבנים.

אחריי יישארו מילים ומנגינה,
כוח של תפילה, סיפור של נתינה.
ובחיי שהבנתי, שאין רגע קטן,
זמנים שוטפים גלים למרחקים.

פזמון...