פינת ההלכה: קדיש במנגינה לועזית

שאלה: האם מותר לומר קדיש וקדושה במנגינה של שירי גויים?

תשובה: רבי יהודה החסיד בספר חסידים, כתב: "מי שקולו נעים, יזהר שלא יזמר ניגוני נכרים, כי עבירה היא, ולא ניתן לו קול נעים אלא לשבח לבורא יתברך, ולא לעבירה".

ונראה שכוונתו היא שמזמר שירי הגויים עם המילים שלהם שהם שירי עגבים, וכמו שכתב בשו"ת הרי"ף (לרבינו יצחק אלפסי, רבו של רבינו יוסף אבן מגאש, רבו של הרמב"ם) בזו הלשון: "שליח ציבור שמרנן (שר) בפיו שירי ישמעאלים, ומוציא מפיו דברי נבלה מסלקין אותו ממשרתו, ועליו ועל כיוצא בו נאמר נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה". והובא להלכה ברמ"א (אורח חיים סימן נג). אבל לומר שירי קודש ופזמונים במנגינה שהולחנה למילים של שירי עגבים, נראה שאין בזה איסור כלל, כי במנגינה עצמה אין שום איסור ולא זכר לאיסור.

ואף שיש כמה פוסקים (ובתוכם הגאון רבי מסעוד רקח בספרו מעשה רוקח) שסוברים שאפילו כשהשיר מצד המילים שבו יהיה קודש, כגון קדיש או קדושה או מילים של שבח ותפילה לה, מכל מקום ניגון הנוכרים שבו יפסידהו. מכל מקום דעת הרבה גאוני ישראל הייתה להקל בזה. וכן ידוע מכמה גאונים שחיברו שירות ותשבחות על פי הלחן של מנגינות שירי עגבים, ומהם שירי הבקשות שחוברו על ידי הגאונים, רבי שלמה לניאדו, רבי אברהם ענתבי, רבי מרדכי לבטון, ועוד רבים אחרים. גם הגאון רבי שמעון אלוף שליט"א (רבה של קהילת אהבה ואחוה בניו יורק) האריך בזה בתשובה, שאף אם נאמר שיש איזה פגם במנגינה, מכל מקום זהו דווקא במקום שהמנגינה נשארה בחזקת הנכרים, ועדיין היא ברשות הטומאה, אבל כל שהעבירו כבר את המנגינה לשירי קודש, אין לחוש בזה לשום צד איסור כלל. ומעשה כל הגאונים שנהגו לעשות כן, הוא הוא הוראה מפיהם שכן נכון לעשות.

ולכן העיקר להלכה שיש להקל בזה להרכיב מילות קודש על מנגינות של שירי נכרים, ומכל מקום יש להעדיף הרכבת המנהיגות בתפילה על שירי קודש הידועים לקהל, אף שגם שירים אלו נוסדו על מנגינות של גויים, כיוון שברבות הימים כבר נשכחו המילים של הגויים ונשארו במקומם שירי קודש. וכבר יצרו מרשות הטומאה לרשות הקדושה, וכן נוהגים.

והדבר ברור, שגם אם מותר לשמוע שירי גויים על מנת להעביר את אותן המנגינות לקדושה, זהו דווקא במקום שאין שום חשש שיבא להרהר ולחשוב על איזה ענין אסור בשעה ששומע את אותם השירים. וכן צריך שיהיו אותם השירים בסגנון המיישב את הדעת, ולא שירים שכל תכליתם הוללות וריקנות, שבשירים כאלה בוודאי שאין צד להקל לשומעם, ולא להשתמש בהן לדבר איסור.

פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"

להרשמה למייל הלכה יומית: www.halachayomit.co.il