שעת הדמדומים של הקהילה היהודית העתיקה בטורקיה

לפני מספר ימים, נחגגה ברוב פאר בטורקיה פתיחתו מחדש של בית הכנסת בעיר אדירנה. היה זה בית הכנסת הגדול באזור הבלקן, שנפתח על פי צו הסולטן ב-1907. בשנת 1934, עם זאת, נטשו יהודי אדירנה את העיר באלפיהם בעקבות התפרצות של מהומות גזעניות. המבנה עצמו הפך לחורבה כשכיפות בית הכנסת קרסו לפני כמה עשורים. אבל במבצע שיפוץ שנמשך חמש שנים ומומן על ידי הממשלה (בעלות 2.5 מיליון דולרים) הכיפות שוקמו וכך גם פנים ההיכל. אך בחגיגת הפתיחה מחדש – שנחגגה עם הכנסת ספר תורה להיכל – הייתה מעט שמחה אמיתית.

בעיר אדירנה מתגורר כיום יהודי אחד בלבד. בטכס החגיגי השתתפו אמנם בכירי הקהילה היהודית כולל הרב הראשי של טורקיה, אבל בבית הכנסת הזה לא יהיו מניינים ולא יתקיימו תפילות. יוזמת השיפוץ על ידי הממשלה היא חלק מניסיונו של משטר ארדואן להוכיח שהוא אינו אנטישמי, 'רק' אנטי-ציוני. אבל בית הכנסת המחודש, היפה והריק, הוא סמל מתאים למצבה של יהדות טורקיה.

רוב יהודי טורקיה הם צאצאי מגורשי ספרד שמצאו מקלט ושגשוג באימפריה העותומנית. לפני מלחמת העולם הראשונה מנתה הקהילה יותר מ-150 אלף נפש. אולם תמורות המאה העשרים דלדלו אותה מאד, והיא מונה היום רק כ-15 אלף יהודים. אחד מכל ארבעה בוגרי תיכון יהודים בוחר לצאת לחו"ל להמשך לימודים, וגם אלו הנותרים בין גבולות טורקיה חווים פחד רב בשנים האחרונות. הקו האסלאמי התקיף שמוביל ארדואן מביא לערעור יחסים טובים של מאות שנים בין היהודים לשכניהם.

לפי הנתונים של הליגה נגד השמצה, אנטישמיות רווחת בטורקיה יותר מאשר באיראן. 75% מהטורקים סבורים שליהודים יש כוח רב מידי בעולם העסקי, ו-69 אחוזים אמרו שיהודים טורקים נאמנים יותר למדינת ישראל מאשר לטורקיה. במהלך מבצע 'צוק איתן', עשרות אלפי טורקיים שיבחו בטוויטר את היטלר ואת הנאצים. עבור יהודי טורקיה, לפיכך, הפתיחה מחדש של בית הכנסת באדירנה אינה סימן לשיקום, אלא מזכרת עצובה לעבר. עבור יהודים בטורקיה, לכל הפחות, נוסטלגיה היא דבר מוצדק לגמרי: טורקיה של לפני 500 שנים הייתה מקום סובלני יותר כלפיהם מאשר טורקיה של היום.