ממתק לשבת - פרשת במדבר

1. תמונת השבוע - מחנות בני ישראל במדבר

בני ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה בארבעים ושניים מסעות. בשעה שחנו בני ישראל ובשעת נסיעתם, היו בני ישראל מסודרים כל אחד לפי השבט שלו ודגל השבט בראשם. מחנה ישראל היה מסביב, כשבאמצע המשכן ומחנה לוויה. בפרשתנו מסופר אודות סדר הנסיעה שהתנהל על פי ה' באמצעות עמוד הענן, שהיה מסמן מתי להתחיל לנסוע ומתי לחנות. הדגלים של השבטים היו צבועים בצבעים של האבנים שלהם בחושן הכהן הגדול, והדגל סימל את עובדת היותם לבני חורין אחרי שהיו עבדים במצרים.

וכשם שהיו מחנות במדבר, כך היו גם מחנות בירושלים כדי לבודד את הטמאים מבית המקדש והר הבית, וכל אדם ידע עד להיכן מותרת הכניסה בבית המקדש.

מחנות בני ישראל במדבר

2. תמונה היסטורית - מחצית השקל

בתחילת פרשת במדבר, הצטווה משה רבנו לספור את עם ישראל ולדעת את מניינם המדויק. כדי למנוע מהם מגפה במספר רגיל, נתנו בני ישראל מחצית השקל כדי שיספרו את הכסף וכך יידעו את מספר המדויק. בני ישראל המשיכו לתת מדי שנה מחצית השקל, ועם הכסף הרב שהצטבר מכל העם השתמשו בשביל לקנות קרבנות ציבור שהקריבו אותם על גבי המזבח בבית המקדש. נשים פטורות מתשלום זה ובפרשתנו כתוב שמגיל עשרים שנה נספרו העם ושילמו את הכסף.

השווי של מחצית השקל, היה כשמונה אחוזים של השכר הממוצע בתקופת התנאים. גם כיום נוהגים רבים לתת זכר למחצית השקל לפני פורים.

3. פתגם השבוע

"מי שאין לו ייחוס עצמי, לא יועילו לו הייחס של אביו ואמו" (רבי אברהם חסדאי)

4. סיפור קצר

אחד הצדיקים ראה פעם אדם שהתגאה בכך שהוא נכד של צדיק פלוני ונינו של צדיק אלמוני, אך מעשיו לא היו טובים והוא לא הלך בדרכי אבותיו. אמר לו הצדיק: "ייחוס הוא כמו הספרה אפס. אם תעמיד הרבה אפסים זה ליד זה עד סוף כל הדורות, לא יהיה לזה שווי כלל, ולכן כל הצדיקים שהם סבים שלך כולם שווים לאפסים רבים, אך אם תעמיד בסוף השורה את הספרה 1, דהיינו שאתה עצמך תהיה שווה משהו ולא אפס במעשים, אז יהפוך כל המספר למיליונים רבים ויותר".

5. בדיחה יהודית

פעם אחת האריך רבי חיים מצאנז בסעודה שלישית עד הלילה. בנו רבי ברוך, דאג לאביו שהיה אז מצונן וחלש והביא לו כוס חמין. הרבי היה שקוע כולו בדביקות בעולמות העליונים ודחה את הכוס מלפניו באמרו: "מה אתה רוצה? מה לכוס חמין בעולם האצילות"? השיב הבן בחיוך: "נכון אבא, אבל בעולם האצילות אין שיעול וצינה"...

6. מושג ביהדות - עין הרע

משה הצטווה שלא לספור את בני ישראל בספירה רגילה, כדי שלא תשלוט בהם עין הרע וימותו חלילה במגיפה, אלא באמצעות מחצית השקל. אדם שהביטו בו אחרים בעין רעה, יכולים לגרום לו נזק על ידי כך, מכיוון שבשמים יטו את דינו לחובה. יש הלכות שנאמרו מסיבה זו, כגון שלא לספור אלא באמצעות אמירת מלים של פסוק, וכל שלא להעלות שני אחים לתורה בזה אחר זה, כדי שלא יטילו בו עין הרע.

אולם בגמרא כבר נאמר, שמי שמקפיד על עין הרע מקפידים עמו, אך מי שאינו מקפיד לא מקפידים עמו, ולכן רבים מגדולי ישראל לא התייחסו לכך. אבל בקרב עדות ישראל רבות ישנן סגולות רבות ומעניינות כדי להינצל מעין הרע.

7. שו"ת בהלכה – הלכות אכילה קודם התפילה

שאלה: האם מותר לאכול ולשתות קודם התפילה?

תשובה: איסור האכילה והשתייה קודם התפילה, נלמד על ידי חז"ל מהפסוק: "לא תאכלו על הדם", לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. ומי שאוכל ומתפלל, נקראה גאוותן. מותר לשתות מים וכן קפה או תה עם סוכר, ואפילו בשבת וכן המנהג פשוט, ומקילים אפילו עם מעט חלב ויש מחמירים. ונראה שיש להקל לאדם חלש.

אוכלים ומשקים לרפואה, מותר לאוכלם ולשתותם קודם התפילה שאינם דרך גאווה. אדם חולה, יכול לטעום משהו קודם התפילה כדי שיוכל להתפלל בכוונה.

מותר לשליח ציבור לגמוע ביצה כדי לצחצח גרונו שיהיה צלול. מותר לילד עד גיל י"ג לאכול קצת לפני התפילה, כגון עוגה ושתייה.

קודם עמוד השחר, מותר לאכול, מפני שעדיין לא הגיע זמן התפילה. התחיל לאכול ועלה השחר, יפסיק אכילתו. אם טעה ובירך ברכת הנהנין, יאכל מעט שלא תהיה ברכה לבטלה .

אסור גם ללמוד משיגיע זמן התפילה שלא יימשך בלימודו ויעבור זמן קריאת שמע ותפילה, ואם זמנו קבוע ללכת לבית הכנסת או שהוא מלמד לאחרים, מותר. 

בעריכת מתתיהו דייטש-אשכנזי, עורך העלון והספר רב-המכר "שַׁבָּת טִישׁ".

פורסם בעיתון "גוט שבת" היוצא לאור ע"י ביהכנ"ס המרכזי "מארינה רושצ'ה" במוסקבה, רוסיה.