הפלה או לא הפלה? זו השאלה

את אירית (שם בדוי) פגשתי לפני שנים רבות באוניברסיטת ת"א, באחד מהקורסים לתואר בכלכלה ומנהל עסקים. הייתה זו נערה מופנמת וסגורה שתמיד הייתה ישובה בצד ולא התערתה עם הסביבה. רצה הגורל והתחברנו, ולילה אחד, בעודנו יושבות בחדרון קטן שבמעונות הסטודנטים על ערמות ספרים ומחברות ושוקדות יחד לאחת הבחינות, היא לפתע פרצה בבכי. כשנרגעה מעט, היא סיפרה לי את הסיפור הבא:

התוצאה: חיובית

"כשהייתי בת 17 היה לי חבר. זו הייתה האהבה הראשונה שלי. יצאנו ביחד מספר חודשים ואז, מאחר שהייתי באיחור, רכשתי מבית המרקחת ערכה לבדיקת הריון ביתית וגיליתי שאני בהיריון. רכשתי שתי ערכות נוספות אבל התוצאה הייתה זהה. חיובית. הרגשתי שהקרקע נשמטת מתחת לרגליי. סיפרתי לחבר שלי ולמחרת הוא נעלם. שמרתי את הסוד הזה בבטן מספר חודשים. לא העזתי לספר להוריי, כי תמיד נחשבתי לבת המוצלחת, לבת שנותנת דוגמה אישית, המודל לחיקוי. התחלתי בשלב מסוים לחוש את התנועות של העובר, והתחלתי ללבוש בגדים רחבים אבל ידעתי ששעון החול פועל לרעתי. בסופו של דבר סיפרתי להורי את הסוד הקטן שבבטן".

מה יגידו השכנים? מה יגידו קרובי המשפחה?

"עוד באותו הלילה מצאתי את עצמי בקליניקה פרטית ומנוכרת אצל גניקולוג שהיה חבר של אבי. לאחר סדרת בדיקות ביקש הגניקולוג שאצא מהחדר ואמתין בחוץ, וקרא להורי לשיחה. בחלוף פרק זמן שהצטייר לי כנצח הם קראו לי לשוב אל החדרון והסבירו לי בפנים חמורות סבר שאני בחודש שביעי ושהם הגיעו להחלטה לבצע בי הפלה. אף אחד מהם לא שאל לדעתי, אף אחד מהם לא שאל אותי אם אני מסכימה. הבושה שלהם גברה ככל הנראה על יתר השיקולים. מה יגידו השכנים? מה יגידו קרובי המשפחה?"

מיד לאחר מכן, באותו הלילה האפל, בוצעה ההפלה. החבר של אבא, הגניקולוג, חיבר אותי אל מכשיר האולטרסאונד באופן שמזווית העין יכולתי להבחין בצג בילד הקטן שבתוכי, בעובר שהבושה של סבתא וסבא שלו עומדת להכריע את גורלו. בשלב שלאחר מכן הוא הזריק לי חומר, תוך שהוא מסביר שמדובר בחומר כימי קטלני המוזרק ישירות אל תוך לבו של העובר בשילוב חומרים לזירוז הלידה. הבטתי בצג והבחנתי כיצד אט אט מפסיק התינוק שבתוכי לנוע ולזוז עד שידעתי בוודאות שהוא מת. מעט מאוחר מכן התחלתי לחוש צירים, והתבצעה הלידה. לידה של ולד מת. כשעזבנו למחרת את הקליניקה, שמעתי את הגניקולוג אומר לאבא, אתה חייב לי 'טובה' גדולה".

מה כל הכסף הזה שווה אם אני עקרה?

רצה הגורל ובתום שנת הלימודים החליטה אירית לעבור לעיר אחרת ודרכינו נפרדו. לאחר שנים רבות כבדרך מקרה נפגשנו שוב, אירית ואני, ומיד התיישבנו באיזה מקום כדי לספר אחת לשנייה כיצד התגלגלו חיינו מאז ועד היום. כשהגענו לשלב שבו אמורה כל אחת מאיתנו לספר על המשפחה והילדים, עצרה אירית את שטף דיבורה והבחנתי כיצד עיניה מתמלאות בדמעות.

"אין לי ילדים", אמרה. "אני עקרה. ניסיתי כל טיפול אפשרי אצל טובי המומחים בארץ ובעולם עד שבסופו של דבר הרמתי ידיים. אז נכון שיש לי מקצוע נחשק ומשרה בכירה. אז נכון שיש לי בית תלת מפלסי עם גינה מדהימה, וגם רכב שאני מקפידה להחליף בכל שנה וטיולים לחו"ל לכל מקום אקזוטי שרק ניתן לחלום עליו, אבל כל החומריות הזו היא הבל הבלים, כסף הולך וכסף בא. מה כל הכסף הזה שווה אם אני עקרה?" ועם השאלה הזו שמהדהדת בחלל האוויר הותירה אותי אירית, קמה והלכה.

אז נכון שאת מבולבלת, נבוכה ואובדת עצות, אבל אם את מתלבטת זקוקה לעזרה, דעי לך שיש למי לפנות לפני שתקבלי החלטה הרת גורל. כי מצב כלכלי, סוציאלי ומשפחתי עשויים להשתנות ממש בכל רגע, להבדיל מחיים שהופסקו.

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקת היריון והפלה : טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל  kalina@htv.co.il