הילדה של רבי שמעון: סיפור הנסים של שני מטבריה

שלום, שמי שני. אני גרה בטבריה ורוצה לספר על הנס שלנו.

אני אמא לארבעה ילדים, תודה להשם שזיכה אותנו. כשגליתי שאני בהריון הרביעי שמחתי מאוד, וכעבור חודש הלכתי לעשות בדיקת אולטרסאונד רגילה לראות שהכול תקין. הרופאה מסתכלת עלי, ומודיעה לי בחיוך ענק שיש לי תאומות. לא האמנתי. פשוט התחלתי לרקוד משמחה. רצתי מהר לספר לבעלי, ושנינו ביחד הדלקנו נר תודה להשם יתברך על הזכות.

יום אחרי הבשורה המשמחת היה ל"ג בעומר, יום הילולת הקודש קודשים, רבי שמעון בר יוחאי. באותו יום קיבלתי טלפון ממרפאת הנשים, והפקידה מודיעה לי, ההיריון שלך הוא בסיכון גבוה. שתי התאומות, אחת בשליה ואחת בשק. אני מבקשת שתלכי מחר על הבוקר לבית החולים פוריה להתחיל מעקב וסדרת בדיקות, שמא חלילה ההיריון לא ישרוד וכמובן כדי שלא יפגע בך.

לקחתי את זה קשה. זה היה יום רביעי, ובעלי היה בציון של רבי שמעון. סיפרתי לבעלי והוא אמר, אל תדאגי, השם איתנו ורבי שמעון איתנו, ואין בכלל מה לדאוג. רק תתפללי ותהיי בשמחה. הוא גילה לי סוד, שבאותו היום הוא זכה בסתר לעשות סיום של כל ספר הזוהר על כל התורה בציון של רשב"י. התעודדתי מזה, וסמכתי על השם ועל רבי שמעון, במיוחד כשבעלי צעק לי בטלפון: "ראוי רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק..."

נכנסתי לחדר ופשוט בכיתי כמו ילדה קטנה... "ריבונו של עולם, בבקשה, נתת לי את ההיריון הזה, אנא ממך אבא אל תיקח לי אותו ושלא יגרם לי נזק ממנו אני רוצה את שתיהן בריאות ושלמות, ובעזרת השם מחר ביום חמישי אני הולכת לבית החולים לעשות את הבדיקות, בבקשה שהכל יהיה טוב. בעזרת השם אם כך יהיה, אני יורדת מבית החולים ועושה הפרשת חלה ומכינה עוגות ועולה כבר מחר לחלק בהילולה אצל רבי שמעון, ואומרת נשמת כל חי ותיקון הכללי".

וכך היה. הלכנו בעלי ואני לבית החולים פוריה. הרופא קרא את התיק ואומר לי, חכי, לפני הכל בואי נעשה שוב אולטרסאונד. עושים שוב אולטרסאונד, והרופא אומר לי, גברת, הכל בסדר. הכל תקין. תגידי לרופאה שלך שהיא טעתה, אצלי רואים בבירור שזה הריון של תאומים, כל אחד בשליה נפרדת. לכי הביתה וניפגש בעוד שמונה חודשים בלידה טובה.

תודה להשם ששומע תפילה, תודה לרבי שמעון הקדוש על הנס שפעל עבורנו. הלכנו הביתה לעשות בצק, מהבית המשכנו לקבר הרמב"ם בטבריה לעשות הפרשת חלה, אפיתי עוגות ועלינו למירון. בסיעתא דשמיא הגענו עם הרכב עד למעלה, מרחק מאה מטר מהציון. שם חילקנו את הכל בתוך דקות, ונכנסנו להודות להשם יתברך ולרבי שמעון.

ברוך השם המשכתי את ההיריון, והגיע שלב התזוזות. כמה כיף וכמה הודאה להשם.

בשבוע ה-26 שכבתי על המיטה וניסיתי להרגיש תזוזות. משהו לא היה בסדר. מיד הלכתי לרופאה.

והיא בדקה אותי. שלוש הדקות האלה של הבדיקה נראו לי כמו נצח. ואז הרופאה אמרה לי, צר לי לבשר לך, אבל תאומה אחת מתה. גשי מיד לבית החולים.

הגעתי לבית החולים עצובה ולא מבינה. מה קורה איתי? אך יכול להיות שרק אתמול הרגשתי אותן משחקות לי בבטן, ופתאום משהו קרה?

רבי נחמן הקדוש אומר, אין שום ייאוש בעולם כלל, ויש עניין שנתהפך הכל לטובה. הגענו לבית החולים שם נתנו לי זריקה להבשלת הריאות בשביל התינוקת השנייה, שחלילה אם תהיה לידה מוקדמת, שהתינוקת החיה תוכל לשרוד, ולא תיפגע מהעובר המת.

לאחר שלושה ימים השתחררתי מבית החולים שבבטני נמצא עובר אחד מת, ועובר אחד חי. האמנתי שיהיה טוב.

ביקשתי מבורא עולם, "אבא רחמן ואוהב, בבקשה, הנסיון הזה מאוד קשה אבל אם נתת לי אותו אז יש לי את הכוחות לעבור אותו. אני מבטיחה שביום הלידה, אם הכל יהיה תקין ואני אשתחרר עם תינוקת בריאה ושלמה – אני אעשה סעודת הודיה גדולה אצל רבי מאיר בעל הנס ואפרסם את הנס הגדול הזה".

בשבוע ה-34 הגעתי לבית החולים עם צירים. נתנו לי שוב זריקה להבשלת הריאות מכיוון שחודש שמיני הוא חודש קצת מסוכן, ולאחר ארבעה ימים הגיע הרגע של הלידה – לידה ממש קלה, כמו תרנגולת, ילדתי ילדה מקסימה במשקל קילו ושמונה מאות.

מיד לקחו אותה לפגיה, ולאחר רבע שעה הוציאו את התינוקת השנייה שמתה. מיד קמתי על הרגלים, ברוך השם, ופה הבנתי את הנס שהשם ורבי שמעון עשו לנו באותו היום של ההילולה. משמיים נעשתה לי הפרדה בבטן, שכל תאומה תהיה בשליה נפרדת, כך שכשמתה עוברה אחת, השנייה נשמרה ושרדה.

וככה, תודה להשם, ניצלה בתי היקרה ויצאה בריאה ושלמה. וגם אני ניצלתי, כי אם חס וחלילה היה זיהום פוגע בשתיהן, אני הייתי עלולה להיות הבאה בתור.

אני והתינוקת בריאות ושלמות. לאחר 18 יום בפגייה, עם שיפור מדהים ועלייה במשקל, התינוקת השתחררה מבית החולים ועשינו סעודת הודיה. היא עבר בת שלושה חודשים, גדלה ועולה במשקל, וממש רואים איתה כל רגע ורגע נסים ונפלאות.

אין כמו בורא עולם. למדתי שאסור להתייאש, ורק להתפלל, כי השם תמיד שומע תפילה. גם אם אנחנו מרגישים שהשם לא שומע אותנו, חייבים להתחזק ולהאמין שכן. כי בסוף, לכל תפילה ותפילה יש תזמון, ויש את הרגע המתאים לישועה, כמו שהמלך מלכי המלכים מבין.

בתקופה הזו זכיתי להיות בקשר עם מחלקת אמ"א של ארגון הידברות, ולקבל מהם את הליווי והעידוד להם הייתי זקוקה בכל שלב. את האופטימיות, את האמונה והתקווה, את הכוח והקבלה.

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות היריון: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל  kalina@htv.co.il