השואה השקטה: למה זוגות מחליטים על הפלה?

למה זוגות מחליטים על הפלה? יש מגוון רחב של סיבות. אם הייתם צריכים לשער כמה מהן, הייתם מזכירים אולי ממצאים מדאיגים על בריאות העובר, מצב כלכלי לא משופר, או סתם זוג שהחליט שלא מתחשק לו עוד ילד. אבל תודו שעל זה לא חשבתם: זוג שתכנן הריון, יודע שהעובר בריא ושלם – ועדין בוחר לבצע הפלה רק כי העובר משתייך ל'מין הלא נכון'. רצו בן, עודכנו שיש להם בת. רצו בת, גילו שזה בן. תסריט נפוץ? בהחלט. אבל בעוד שרוב הזוגות בולעים את האכזבה ומתנחמים בתינוק בריא, יותר ויותר זוגות ישראלים, מסתבר, בוחרים פשוט לסיים את ההריון.

התופעה המדאיגה הזו נחשפה אתמול במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2. כתב הערוץ ראיין את פרופסור דניאל זיידמן, מומחה לפריון בבית החולים שיבא, שאמר את הדברים המטרידים הבאים: "במרפאה כמו שלי אני רואה לפחות פעם או פעמיים בשבוע זוג שפונה אליי לבחירת מין העובר ולפחות חצי מהם כבר עברו הפסקות הריון בגלל מין העובר. אפשר בהחלט להעריך שמדובר במשהו שהוא מאות מקרים, אולי אפילו אלפי מקרים בשנה".

בישראל נדרש לעבור וועדה מיוחדת כדי לקבל אישור לביצוע הפלה. איך ייתכן שהוועדה מאשרת הפלה רק משום שהיילוד הוא לא מהמין הרצוי? מסתבר שהנשים ההרות פשוט משקרות. בזכות בדיקות דם מתקדמות שמאפשרות את זיהוי מין העובר כבר בשבוע התשיעי של ההריון (קופות החולים אפילו משתתפות במימון הבדיקות הללו) זוגות מגלים בשלב די מוקדם האם התינוק הוא בן או בת. ואם התגלית אינה לשביעות רצונם – יש בהחלט נשים שיופיעו בפני הוועדה וישקרו לגבי נסיבות ההריון או לגבי מצבן הנפשי, על מנת לקבל את האישור.

מדינת ישראל, למרבה הצער, היא אחת המדינות המתירניות ביותר בעולם בנושאי הפלות. הרבה לפני שהפלות הפכו לחוקיות ברחבי ארה"ב, למשל, הן היו חוקיות בישראל. עד היום, קל יותר להשיג הפלה חוקית בישראל מאשר במקומות מסוימים במערב. אבל אפילו בחברה שמורגלת בהפלות מכל סיבה כמעט, נראה שהרעיון להפיל עובר רק בגלל מינו נתפס עדיין כדבר מזעזע.

מה אפשר לומר על הפלות שנעשות בעיקר מסיבה אסתטית?

אבל בנימת הזעזוע של הדיווח בתקשורת הכללית מהולה לא מעט צביעות. אחרי הכל, תופעת ההפלות בישראל מהווה דוגמה מצוינת של 'מדרון חלקלק'. ההפלות הראשונות היו לכאורה משיקולי טובת הילד: למה צריך תינוק להיוולד לאם שלא מוכנה לגידול ילדים או למשפחה ששקועה בעוני מחפיר? אבל כשהתחילו הבדיקות המתקדמות, המזהות מומים אפשריים בעובר, התפיסה החלה להשתנות. למה שהורה יצטרך להתמודד עם תינוק שאינו מושלם? וכך, היום, נדיר לפגוש בארץ ילד עם תסמונת דאון שאינו בן למשפחה דתית או חרדית: רוב העוברים עם תסמונת דאון מסיימים את חייהם עוד ברחם. בדומה לכך, אימהות לעוברים שהבדיקות מזהות הידבקות שלהם בנגיף CMV בהריון מקבלות המלצה חמה להפלה – על אף שרוב הסיכויים שהילד יהיה בריא לגמרי, או יסבול מליקויים קלים יחסית.  ואם עוד היה אפשר להבין הורים שחוששים לגדל ילד עם תסמונת המאופיינת בפיגור ולעיתים אף בבעיות בריאות לא פשוטות, מה אפשר לומר על הפלות שנעשות בעיקר מסיבה אסתטית?

לפני כשלוש שנים כתבה מעיין גור אריה, אם לילד עם שפה שסועה, טור ב'ווינט'. בטור היא תיארה בין השאר את השלב בהריון בו גילו שהתינוק שלהם סובל משפה שסועה: "ערכנו בדיקת מי שפיר וסקירת מערכות מורחבת, בכדי לוודא (עד כמה שניתן בכל הריון) שמדובר בבעיה שהיא מבודדת, ומאותו הרגע לא עלתה בדעתי האפשרות להפסיק את ההריון. אך כשהתחלנו לחלוק את סיפורנו עם חברים ומשפחה בארץ, גילינו שמדובר בהחלטה שאינה מובנת מאליה. התברר לנו שישנה גישה בארץ הרואה בתופעה של שפה שסועה עילה להפסקת הריון, ואף ישנם מקרים שבהם אף מעודדים זאת…"

משפחת גור אריה שהתה אז בהולנד, והחוויה הסביבתית אחרי הלידה היתה חיובית מאד, לדברי האם:"תום שלי נולד בהולנד, ולמרות חששות ראשוניות מהתגובות של אנשים יצאתי איתו לעולם מהרגע שרק יכולתי. אז התברר לי שבהולנד מדובר בתופעה מוכרת מאוד, והתגובות היו בהתאם וכללו סיפורי הצלחה מלאי חיבה ואופטימיות. הלך הרוח החיובי הזה מתבטא בעייני גם בסטטיסטיקה נמוכה ביותר של הפסקות הריון בשל מקרים של שפה שסועה, שעומדת על אישה אחת בממוצע בשנה". 

לעומת זאת, בישראל: "בטיסה לארץ לביקור, חווינו שוב את ההבדל בגישות. נראה היה שישראלים רבים לא ידעו במה מדובר, וזכינו לשלל זוגות עיניים שבהו בנו, לעתים אפילו נבהלו". ולמה שיכירו? בארץ, כפי שמעידות אימהות שעברו הריונות לעוברים עם שפה שסועה, המום הזה מתגלה כבר בסקירה ראשונה, רוב האימהות יקבלו המלצה מיידית על הפלה, והוועדה תאשר אוטומטית בקשה על רקע של שפה שסועה. נכון, כמעט תמיד זה רק מום אסתטי שניתן לפתור לחלוטין בניתוח, אבל מי רוצה להתמודד עם תינוק שלא נראה פוטוגני ברגעים הראשונים לחייו, או עם ניתוח פלסטי לפעוט? קל יותר פשוט להפיל.

הפלות עוברים בריאים 'מהמין הלא נכון'

בארץ שהאקלים הציבור שלה מעודד הפלות על כל סימן של חוסר שלמות בעובר (הסיבה היחידה שעוד מסתובבים בינינו בעלי צרכים מיוחדים, מן הסתם, היא שלא את הכל אפשר לזהות בשלב ההריון. אוטיזם, למשל…) אי אפשר באמת להתפלא על תופעה של הפלות עוברים בריאים 'מהמין הלא נכון'. מי החליט שלהפיל תינוק בריא ממין זכר חמור יותר מהפלת תינוק בריא עם פגם אסתטי? אחרי הכל, לזוג הזה יש כבר ארבעה בנים, נמאס להם לגמרי מאוברולים כחולים, והאם בוכה בלילות מרוב רצון לבת משלה. תודו שהדבר האנושי והמתחשב ביותר במקרה הזה הוא פשוט להתפטר מהבן המיותר שטרם נולד.

אחת התופעות הנאלחות ביותר במדינות מסוימות כמו הודו וסין הוא רצח תינוקות בנות. במקומות כאלה, בו מושם ערך רב על הבנים דווקא, הממשלות מנהלות מאבק קשה נגד הורים שחושבים שזה לגיטימי לרצוח תינוקת בת שעות ספורות – רק כי היא תינוקות ולא תינוק. התופעה הזו, מיותר לציין, זוכה לגינויים ברחבי העולם ומשאבים רבים מושקעים במאבק נגדה.

אבל האם אנחנו בישראל באמת יותר טובים מאשר בכפרים הנבערים של המזרח, בהם רצח תינוקות בנות הוא לגיטימי? בהסתמך על הכתבה ששודרה אתמול בערוץ 2, לא בטוח בכלל. המדרון החלקלק של ההפלות, כך נראה, הוביל אותנו לבסוף לתהום שאפילו תומכי ההפלות הגדולים של פעם לא היו מזהים: תינוק בדיוק כמו שאני רוצה – או תינוק שאין לו זכות לחיות.

מתלבטים? רוצים להתייעץ? מחלקת אמ"א תשמח לשמוע מכם. בשמחות תמיד. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il