גרידה
בהלת ה-CMV: כל מה שחייבים לדעת על "מחלת הנשיקה"
בהיריון? לקית במחלת הנשיקה (CMV)? את חייבת לקרוא את הכתבה הזו!
- מירי סעתי
- פורסם ג' אב התשע"ו |עודכן
הכתבה הבאה שהביא העיתונאי יינון מילס ופורסמה בערוץ 10 עשויה למנוע הרבה כאב לב ולחסוך חיי אדם: מידי שנה עוברות מאות נשים בישראל הפלה, זאת בשל הידבקותן בנגיף ה- CMV המוכר יותר בשם "מחלת הנשיקה".
בהלת ה- CMV: מאות עשו הפלה לשווא בגלל בורות של רופאים
מדובר בנגיף שכיח מאוד באוכלוסיה, ועד היום, נשים מתבקשות לעבור הפלה במידה ונדבקו בו בעת הריונן. אלא שמסתבר שהדרישה הזו כלל לא הכרחית, היות וישנם כיום מגוון אמצעים למעקב וטיפול, המאפשרים לעבור בהצלחה הריונות עם CMV, זאת מבלי שייגרם לעובר נזק כלשהו. עם זאת, על אף כל האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים הללו, ההערכה הגסה היא שמידי שנה נפסקים מאות הריונות כאלו, שבסופם היה צפוי להיוולד תינוק בריא לחלוטין.
סיפורה האישי של מיכל ממלוק היה אמור להיות עוד מספר בסטטיסטיקה הזו אלמלא החליטה ללכת עם תחושות הבטן שלה, וקרוב לוודאי שהוא מקוטלג כיום באחד מהספרים ללימודי רפואה. אבל מיכל איננה לתזכורת. תשע שנים אשר חלפו מאז הרגע ההוא שהפך לסיוט, אין בהן בכדי לטשטש את הזיכרון: "עד לרגע ההוא בשבוע ה-18", מספרת מיכל, "היה זה היריון מהחלומות. אושר גדול. מדובר בהיריון לאחר הפריה חוץ גופית, גם תאומים וגם בת ובן. ואז הגיעו תוצאות בדיקות הדם וכל עולמנו קרס תחתיו. המסקנה הברורה הייתה שההיריון הזה לא יוכל להימשך בגלל וירוס כזה שרק ידעתי שהוא נקרא מחלת נשיקה".
מילא שלא היה למיכל הרבה ידע בכל הנוגע לנגיף הסי-אם-וי. הבעיה האמתית והמטרידה באמת היא עם אלו שכן אמורים לדעת. הסיפור הזה של הסי-אם-וי בהיריון, מהווה למעשה מפגן של בורות בחלק לא מבוטל בממסד הרפואי, בורות שמתקיימת מאז ועד היום. מיכל מספרת: "אף גורם רפואי מקצועי לא ממש ידע מה לומר לי מעבר למשפט "תעשי הפלה". פרופסור גוסטבו מלינגר, המכהן כמנהל יחידת האולטרסאונד הגינקולוגי בביה"ח איכילוב מסביר: "ישנן כיום מעט מאוד מחלות נגיפיות שעלולות לעבור מהאם לעובר, והסי-אם-וי היא השכיחה ביותר מכל אותן המחלות האלו".
מהי בדיוק מחלת הנשיקה?
מה שמוכר בשם "מחלת הנשיקה" הנו, למעשה, וירוס קל המכונה "סי-אם-וי". כשאנשים בוגרים נדבקים בו, הוא לרוב כמעט ואינו מורגש. הסכנה המשמעותית היא רק במידה והאישה בהיריון כשהיא נדבקת בו. בנסיבות הללו, אין כל סכנה לאם, אך קיים סיכון של 50% שהנגיף יועבר לעובר. במידה והעובר נדבק, אזי ישנה הסתברות של כ-15% שהעובר ייולד עם מום מוחי כלשהו, שעשוי לנוע בין חירשות קלה לפיגור שכלי. בשל אותם 15% ממליצים עד היום מרבית הרופאים על הפלה.
כבר מלפני כשני עשורים יכלו הרופאים בעזרת בדיקת מי שפיר לדעת אם הועבר הנגיף מהאם החולה אל העובר, אך במקרים שבהם התרחשה ההדבקה, לא היו עדיין האמצעים לבחון אם העובר אכן ייפתח מום כלשהו, ועל כן לא היה אז מקום להתלבטות. עם זאת, המקרה של מיכל היה מורכב במיוחד: רק הזכר משני העוברים אותם נשאה ברחמה נדבק בנגיף, וההמלצות של הרופאים נעו בטווח שבין הפסקת ההיריון לאפשרות להמשיך אותו בתקווה שהעוברית הנקבה לא תידבק. ואולם, גורלו של העובר אשר נדבק בנגיף כבר נחרץ וללא חילוקי דעות, היות ואף אחד לא היה מוכן ליטול את הסיכון ולהמר שייוולד תינוק בריא.
לא רציתי להרגיש אותם יותר כי פחדתי לפתח תקוות שווא
מיכל מספרת: "זאת הייתה דילמה קשה במיוחד ויום יומית. הייתי כבר בשבוע ה-18 עם בטן הריונית ענקית של תאומים. והעוברים כבר בועטים, ואני מרגישה אותם והולכת בלילה לישון, תוך שאני אומרת לעצמי שאני לא מעוניינת להרגיש אותם יותר כי פחדתי לפתח תקוות שווא. בתקופה ההיא חשבנו שאנחנו משוגעים, כי מלבד פרופסור יעקוב אמיר, כל שאר הרופאים המליצו לנו ללכת ולעשות כבר הפלה, כי בתקופה ההיא כל מי שהעובר שלה נדבק בווירוס נשלחה לעבור הפלה. אז שאלנו את עצמנו "אנחנו הראשונים שמשאירים את ההיריון? אנחנו הראשונים שלוקחים את הסיכון?"
כנגד כל הסיכויים
המערכת הרפואית דאז, שרה כולה בקול אחד. רק רופא אחד הפגין רגישות יתירה בכדי להקשיב ולהאזין למה שכבר בעט בבטנה של מיכל. פרופסור אמיר מבית החולים "שניידר" היה, למעשה, היחידי אשר המליץ על המשכת ההיריון הזה, ומיכל בחרה להקשיב לו- כנגד כל הסיכויים. מה פרופסור יעקוב אמיר הבין דאז הופך כיום לתחום התמחות אשר הולך ומתפתח בכל רחבי הארץ. פרופסור ישראל מייזנר, המנהל את יחידת אולטרה סאונד בבית החולים בלינסון, מסביר שמה שהשתנה מאז ועד היום זה הידע והיכולת להתמודד עם מסוג מקרים זה בעזרת השיפורים הטכנולוגיים בבדיקות אולטרה-סאונד, בשילוב של מעקב מדוקדק על בסיס שבועי ובדיקות אם-אר-איי.
כל אלו מאפשרים לנו לדעת האם העובר אשר נדבק בסי-אם-וי נמצא בקטגוריית ה-15% שעלולים לפתח את המחלה, ובמידה ונדבק, ניתן גם לזהות בסבירות גבוהה את חומרת המום שהתפתח. "היום אנחנו ממוקדים יותר," אומר פרופסור מייזנר, ומוסיף: " אנחנו יודעים היום כיצד לבחון סימנים מחשידים, אנחנו יודעים כיצד נראה מרקם של מוח תקין, ואנחנו הרבה יותר מודעים לממצאים הקלסיים של נגיף הסי-אם-וי". היום כבר אין הרבה מקום לספקות: במחקר שנערך במרכז הרפואי "רבין" הראה חד משמעית שבכל 98 ההריונות שבהם נדבק העובר בסי-אם-וי, נולדו התינוקות כשהם בעלי אינטליגנציה תקינה לחלוטין.
פרופסור פרדו מבית החולים בילינסון מציין כי "שליש התינוקות נולדים כשהם בריאים לחלוטין ונמצאים תחת מעקב, שליש מהתינוקות מקבלים טיפול מונע, בעוד שבשליש האחרון מתאפיינים התינוקות בבעיות שמיעה, החל מבעיות שמיעה קלות ועד לבעיות משמעותיות יותר. עם זאת, שני התינוקות היחידים בקבוצת המחקר אשר נולדו עם חירשות דו צדדית, עברו השתלת שבלול, וכעת גם הם מתפתחים היטב. פרופסור גוסטבו מלינגר, המכהן כמנהל יחידת האולטרה סאונד הגינקולוגי שבבית החולים איכילוב מוסיף שההסתברות שיהיו מומים מולדים כמו הפרעת התפתחות או פיגור בקרב עוברים עם סי-אם-וי היא לא יותר כיום מזו של האוכלוסייה הרגילה, ועומדת על 2% עד 3% מהאוכלוסייה, בדיוק כמו אצל נשים הריוניות ללא סי-אם-וי.
רופאים שולחים ללופ של הפלה גם כשהעוברים בסדר, זה נראה לכם הגיוני?
לשאלה המתבקשת, כיצד קורה שעל אף ל הממצאים הללו, עדיין מעדיף הממסד הרפואי לשלוח את הנשים לבצע הפלות, עונה פרופסור גוסטבו מלינגר: "מה שמתדלק גם כיום את המצב הוא החרדות. כל הרופאים פוחדים מהנושא המשפטי. במדינת ישראל כיום מעדיפים הרופאים להרוג עוברים במקום להתמודד אחר כך עם בעיות משפטיות. שלא יקרה מצב שהרופא ימצא את עצמו בבית המשפט מול אישה שטוענת שלא הסבירו לה שהיא יכולה לפנות אל הוועדה להפסקת היריון. אז רופאים מעדיפים לשלוח נשים עם סי-אם-וי ללופ הזה של הפלה גם כשהכול בסדר עם העוברים ולא רואים שום בעיה. זה נראה לכם הגיוני?"
בורות או בריחה מאחריות? על אף כל ההתקדמות הדרמטית בתחום ולמרות שכיום כבר לא בדיוק מדובר בהימור, עדיין ישנם רופאים באותה ההמלצה הגורפת. אורית, הנמצאת בחודש התשיעי להיריון עם נגיף ה סי-אם-וי מציינת: "כשרופא בא ואומר לי שאני צריכה לעבור הפלה, אני אמורה לסמוך במאת האחוזים שמה שהוא אומר אכן נכון". אורית נמצאת, למעשה בחודש התשיעי להריונה רק מהסיבה שהיא החליטה שלא להקשיב להמלצת רופאת המשפחה שלה. אורית מספרת שרופאת המשפחה שלה שאלה אותה: "את צעירה, בסך הכול בת 24, למה לך להסתבך בכל הדבר הזה? רוב הסיכויים שהתינוק שלך ייוולד עם מום!"
במילה אחת: ניצחנו!
בנובמבר 2007 נולדו למיכל התאומים יניב וליבי. תשע שנים לאחר הסיוט ההוא, כשהתאומים יניב וליבי כבר גדולים בריאים לחלוטין, ניתן להצהיר בוודאות שבמשחק ההוא הלך למיכל קלף מנצח. כיום מנהלת מיכל, יחד עם חברה שעברה היריון דומה, מאבק למען הטמעת הידע הזה, ושתיהן מנהלות גם פורום מיוחד עבור נשים בהיריון עם סי-אם-וי, כדי שלא תישארנה לבד במערכה הזו עם תחושות הבטן שלהן. ואת החוויה שלה מסכמת מיכל במילה אחת: ניצחנו!
הרב זמיר כהן - כל מה שרציתם לשאול על הריון והפלות. צפו
מתלבטים? רוצים להתייעץ? מחלקת אמ"א תשמח לשמוע מכם. בשמחות תמיד. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מיילkalina@htv.co.il
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>