גרידה
מחלקת "אמ"א": מעל 1,355 הצלחות במניעת הפלות, כשמתוכם 45 מקרים בחודש האחרון
כל מי שיש לה ילדה בגיל 16 מצפה שהיא תלך לבית הספר, תלמד לבגרויות, תצא לבלות, תיהנה, תיפגש עם חברות, תטעם את החיים, תתאהב בפעם הראשונה, תרקום חלומות, תכבוש יעדים ו...השמים הם הגבול! אבל אף אחת מהאמהות אינה מצפה לתרחיש קצת אחר, בו הבת שלה, שעדיין ילדה, מבשרת לה שהיא בהריון
- מירי סעתי
- פורסם י"ח תשרי התשע"ז |עודכן
הסטטיסטיקות מלמדות שמידי שנה נכנסות להיריון מעל ל-1,000 נערות בגיל התיכון. מרביתן בוחרות לבצע הפלה, ומעטות בלבד מקבלות את ההחלטה להמשיך את ההיריון ולהפוך לאימהות צעירות. בשבוע שעבר שודרה בערוץ 22 הכתבה הדוקומנטרית של גלית גוטמן "בגובה העיניים", המתארת את סיפורן של שלוש טינאייג'ריות צעירות, אבישג, ליאן ורונה, שנכנסנו להיריון בלתי צפוי, אך בחרו בסופו של דבר, כנגד המוסכמות, ללכת עם צו מצפונן וללדת את פרי בטנן.
אין ספק שמדובר בהחלטה אמיצה ששינתה את חייהן מן הקצה אל הקצה. מסתבר שאביגיל רז אילון, אימה של רונה שהופיעה בתכנית, פנתה בזמנו לארגון הידברות, ולוותה על ידנו במשך תקופת ההיריון. כעת, משנולד בועז, שיהיה בריא, מבקשת אביגיל לקדם את סיפורן האישי במטרה להיות לעזר לאמהות אחרות שנקלעות למצב דומה, ובעיקר על מנת להעביר את המסר שהפלה לא חייבת להיות עניין של ברירת מחדל!
החיים של אביגיל השתנו לחלוטין ובהפתעה גמורה ביום בהיר אחד, לפני כשנה וחצי כשבתה רונה, אז תלמידה בכיתה יא, הופיעה ונעמדה בפתח הדלת כשהיא חיוורת לחלוטין. אביגיל מספרת: "זה היה ביום שבת. היה לרונה קשה לדבר, אבל עוד לפני שפצתה את פיה כבר ידעתי את מה שהיא עומדת להגיד. אינסטינקט של אמא. חיבקתי אותה ואמרתי לה שהיא יכולה לספר לי הכול ושאני תמיד איתה. למרות זאת רונה התקשתה עדיין לדבר, אז שאלתי אותה: את בהיריון? והיא אמרה לי שכן". אביגיל מוסיפה: "זה לא פשוט כמו שזה נשמע, אבל למזלנו, שתינו הרגשנו בדיוק את אותו הדבר, והחלטנו לצאת למסע הזה ביחד ולהביא לעולם את בועז, למרות כל הקשיים שציפו לנו, ועל אף הביקורת מסביב, כי ידענו שהקב"ה שלח לנו אותו".
"במקום האמוני שבו אני נמצאת, אני מאמינה שיש מישהו שמשגיח ומנהל את העולם"
כשנשאלה אביגיל אם לא עבר בהן בשלב כלשהו ההרהור על הפלה, ואם לא היה פשוט יותר "ללכת ולסיים עם זה", היא ענתה ללא היסוס: "במקום האמוני שבו אני נמצאת, אני מאמינה שיש מישהו אחר שמשגיח ומנהל את העולם, וזה לא נתון לשליטתנו, וכמו שרונה אמרה בתכנית ששודרה, המילה "הפלה" היא מילה מכובסת ויפה שמשתמשים בה כל אלו שנמנעים וחוששים לכנות את הילד בשמו: הפלה זה ליטול את החיים של מישהו ולסיים אותם! אבל הרבה מעבר לזה, בדיעבד אנחנו יודעות, שלכל אורך הדרך הייתה יד מכוונת שהכשירה את הקרקע...". תמיד יהיו ספקנים שיקראו לזה בשם "צירוף מקרים", אבל לעתים גם הסקפטיים שבינינו עשויים לנוע מעל כיסאם באי נוחות כלשהי, כשהם מתאמצים לאתר הסבר הגיוני לאותה יד מכוונת, שאותה אנו מכירים כהשגחה עליונה.
כשביקשתי מאביגיל להסביר ולפרט לי כיצד בדיוק אותה היד המכוונת הכשירה את הקרקע, הצטמררתי למשמע דבריה. תשפטו בעצמכם: "אחת העובדות היא שרונה נכנסה להיריון למרות שהשתמשה באמצעי מניעה. בנוסף לכך, בצירוף מקרים מוזר, רונה ואבישג, הטינאייג'ריות השנייה בכתבה ששודרה בערוץ 22, כבר הכירו ואף למדו ביחד עוד לפני שעברנו להתגורר בתל אביב, כך שאבישג הכשירה בתת המודע את הקרקע, והפכה את ההחלטה של רונה לפשוטה יותר, אבל זה לא הכול. מה שבאמת מוזר בסיפור הזה הוא, שרונה למדה במגמת תקשורת, ובמסגרת פרויקט הסיום עמדו בפניה כמה אופציות, אבל בסופו של דבר החליטה למקד את הסרט דווקא על נשים בהיריון, ולצורך זה פנתה רונה לאגודת אפרת, אותה האגודה שאליה פנינו כשגילינו את ההיריון".
אחד הקשיים שאביגיל ורונה חוו לאחר שהן קיבלו ביחד את ההחלטה האמיצה להמשיך את ההיריון נגע לבידוד הנפשי והחברתי. אביגיל מספרת שהיא החלה לחפש ארגונים היכולים להעניק ייעוץ וסיוע במצבים מסוג זה, אך למעט קצין הביקור הסדיר שנשלח אליהן הביתה כדי לנסות ולמנוע את נשירתה של רונה מבית הספר, כל יתר הגורמים הרלוונטיים הפגינו ניכור מוחלט. אביגיל מציינת שכשניסתה רונה לשוב ללימודים סדירים לאחר היעדרות בת חמישה שבועות, הפגין הצוות החינוכי יחס מנוכר, והאדם היחידי שהתעניין ושאל את רונה לפשר ההיעדרות היה לא אחר מאשר השומר בשער.
"כל אדם שונה מחברובגלל ציפור הנפש אשר בתוכו"
מדובר בבית ספר תיכון שרונה למדה בו שנתיים בטרם היכנסה להיריון, והוא מורכב, כמו כל בית ספר, מתלמידים, חברים, מורים, יועצת ומנהלת, והכול לכאורה אידיליה, עם מלאי בלתי נדלה של סיסמאות להטמעה בקרב הדור הצעיר, כמו "כל אדם שונה מחברו בגלל ציפור הנפש אשר בתוכו", או "המתנה הגדולה הראשונה שאנו יכולים להעניק לזולת היא להיות לו דוגמה טובה". מסתבר שה"דוגמא הטובה" שהעניקו המורים במקרה של רונה, נגע בעיקר להיבט הרכילותי: אחד מהמורים היה להוט לחלוק את "המידע הפיקנטי" שברשותו עם מורה אחר, עם או מבלי ששם את לבו לכך שבמעמד הזה נכחו, מן הסתם, גם תלמידים. וכך נפוצה לה השמועה בכל רחבי בית הספר עד לאחרון התלמידים, כשהדבר האחרון לו נזקקה רונה הוא התמודדות עם הרכילות והתגובות, זאת בנוסף להתמודדות עם ההחלטה האמיצה והבלתי שגרתית שלה - ללדת את התינוק.
אביגיל פנתה לאגודה לזכויות האזרח, הן כדי לבחון מסגרת חלופית לרונה, והן במטרה לבחון אפשרויות לסיוע ותמיכה מטעם הממסד לנערות ומשפחות שנקלעו אל הסיטואציה הזו. הרי יישנן כמה וכמה משפחות המוצאות את עצמן בתרחיש דומה, אך מתברר שלמדינת ישראל אין עדיין מענה וכלים לטיפול במי שנמצא מחוץ לעקומת הפעמון שהגדירה לעצמה, כמו לדוגמא - הכרה בזכאות לחופשת לידה עבור אימהות לנערות שילדו את תינוקן בהיותן עדיין קטינות, על מנת שתוכלנה לסייע ולתמוך בבנותיהן בהתמודדות עם מצבן החדש. בישראל מודל 2016 עדיין אין סעיף כזה בחוק, אולי הגיעה העת שמישהו מבין המחוקקים ירים את הכפפה.
אמות המידה המוסריות של החברה
אביגיל, למעשה, פנתה אלינו בכדי להעביר מסר. מסר לחברה. החברה הישראלית מאוד חמלתית במגוון רחב של תחומים, החל ממתן סיוע משפטי, רפואי וסוציאלי לפליטים, וכלה בארגונים, כגון צער בעלי חיים. וזה בסדר. אפילו בסדר גמור. אבל, כשהדבר נוגע לנערות הנקלעות למצבה של רונה - אמות המידה המוסריות של החברה משתנות, ומשדרות לאותן הבנות שניתן ומומלץ לעשות הפלה ולמחוק את ה"בעיה" ולהמשיך הלאה. לאחר ההחלטה האמיצה להמשיך עם ההיריון ולהביא את בועז לעולם, נשאלה אביגיל אינספור פעמים במגוון ורסיות שונות: "רונה ילדה יפה, היא הייתה עשויה להפוך לדוגמנית מפורסמת, לא חבל להרוס לה את העתיד?".
השאלה שאביגיל שואלת, וכך גם אנחנו, היא האם משהו השתבש לחלוטין בסדרי העדיפויות ואמות המידה המוסריות של החברה שלנו, שהיא משדרת ומטמיעה בקרב דור העתיד שפרסום, הצלחה, כסף, מעמד ומותרות, הם היעד שאליו צריך לכוון ולשאוף, גם אם הדרך כרוכה בוויתור על הערכים והמוסר? ויתור על חייו של מישהו אחר? אביגיל מסבירה שאפשר גם אחרת, ולידתו של בועז העניקה למשפחה את האושר הצרוף הגדול ביותר שכל משפחה יכולה רק לייחל לעצמה. אז נכון שמדובר בהחלטה לא פשוטה ולא קלה, ועל כן, למעשה, פנתה אביגיל לארגון הידברות, במטרה להעניק חיבוק, ליווי, תמיכה וגיבוי לכל מי שנמצאת בצומת הדרכים הזו ומתלבטת.
גילוי נאות
ועכשיו גילוי נאות: גם כותבת הכתבה הזו נקלעה בהיותה סטודנטית לאותה פרשת דרכים לאחר שנכנסה להיריון בלתי צפוי. גם בנסיבות המקרה הפרטי שלי מדובר ביד מאוד מכוונת, וגם אני בחרתי להמשיך את ההיריון. כיום, ההיריון הבלתי צפוי הזה הוא בן 28, מהנדס מצליח וחוזר בתשובה, שלאחרונה נישא בעזרת האתר "שבע ברכות" של ארגון הידברות. ואם תשאלו לדעתי, אוכל לומר לכם בוודאות, שזוהי אחת מההחלטות הנכונות ביותר שהחלטתי במרוצת חיי.
שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?
אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>