"הילדה תצא עם פיגור עמוק, לא תוכלו לגדל אותה"

ההריון של מוריה התחיל כרגיל, בשמחה ובהתרגשות. ההריון עבר ללא קשיים מיוחדים וללא בעיות. הלכתי לסקירת מערכות אצל מומחה גדול, וב"ה – הכל היה תקין. עברתי הריון רגוע ונעים".

עד לחודש השביעי. במהלכה של בדיקת אולטרסאונד שגרתית להערכת משקל העובר, הטכנאית נעצרה לפתע. "היא אמרה לי שהיא רואה הרחבה של חדרי המוח. למעשה, היא לא היתה אמורה לבדוק את האזור הזה בכלל, אלא רק לעשות הערכת משקל, אבל העניין בלט מאד לעין. היא אמרה לי שאני צריכה לחזור מהר לרופאה שלי, ושמחה לשמוע שמדובר ברופאה מומחית. אמרתי לה: 'טוב, בסדר, זה בטח משהו שיסתדר אחרי הלידה, לא?' הטכנאית הסתכלה עלי בשקט, ואמרה: ' את לא מבינה בכלל על מה מדובר'. היא בקשה שאחזור לרופאה שלי במהירות, וגם רצתה לשמוע ממני בהמשך.

"למחרת הלכתי אל הרופאה. להפתעתי, הרופאה שלי לא היתה. במקומה פגשתי ברופאה אחרת, דתיה, שהסתכלה בתמונות האולטרסאונד ועשתה כמיטב יכולתה כדי להרגיע אותי. היא שלחה אותי לסדרה של בדיקות, שבראשן בדיקת MRI. הבדיקה הראתה תוצאות ברורות מאד".

כדי שהמידע שקבלה מוריה יהיה ברור גם לקוראים, הנה הסבר קצר על מבנה המוח, הרלוונטי לענייננו: המוח, כידוע, מורכב מ-2 המיספרות – הימנית והשמאלית. בין שתי ההמיספרות ישנו חלל, המכונה "קורפוס קולוסום", ובו נוזל.

"בבדיקה גילו שלעוברית אין קורפוס קולוסום כלל, כלומר אין שום רווח בין ההמיספרות", מספרת מוריה.

"חזרתי לרופאה שטפלה בי, והראיתי לה את כל התוצאות של הבדיקות. היא ראתה את התוצאות של בדיקת ה-MRI, ואמרה לי שמדובר בתוצאות מדאיגות מאד. היא הסבירה שמדובר במום משמעותי, ושהתינוקת תהיה בעלת פיגור קשה. היא הציעה לנו לשקול הפלה.

"לא רצינו לשמוע שהפתרון הוא הפלה, הפלה זה למפסידנים – 'לא משחקים שוברים את הכלים', התעקשנו עם הרופאה והיא שלחה אותנו לטכנאי מומחה שיבצע בדיקה חוזרת, ויתן לנו פרטים יותר מדויקים. הטכנאי חזר על הדברים של הרופאה, ואפילו בצורה חמורה ומלחיצה יותר. הוא הלחיץ אותנו מאד, ואמר שזו לא תינוקת שאפשר לגדל.

"בין הלחצה להלחצה, גם אנחנו התבלבלנו והתחלנו לחשוב על כיוון הפלה, בינתיים, הלכנו להתייעצויות נוספות. אחת מהן היתה אצל פרופסור גדול, מומחה בתחום, בבית החולים במרכז הארץ. כשהגענו לרופא הוא הזמין פנימה את כל הסטאז'רים שלו, שילמדו על המקרה והוא הסביר לנו שדבר נוסף שאפשר לראות בבדיקות הוא שהעיניים של התינוקת קרובות מאד זו לזו, מה שמתאים במדויק לתסמונת מסוימת. המשמעות היא שיש לפחות 80% סיכוי שהילדה תצא בעלת פיגור קשה. אני, עדיין מבולבלת, שאלתי אותו איך היא תיראה מבחינה חיצונית. רציתי לדעת אם יהיה נעים לטפל בה, או שגם מבחינה חיצונית היא תיראה מוזר. הרופא נראה כאילו הוא כועס שאני מבזבזת את זמנו. הוא אמר שהיא תיראה רגילה, אבל שלא אוכל לטפל בה, שהיא תצטרך להיות במוסד. הוא המליץ על הפלה חד משמעית ושלח אותנו לוועדה.

בשלב הזה, מוריה ובעלה כבר נלחצו מאד. "הפרופסור הנוסף גם אמר שבתחילה, הרחבת החדרים שראו באותו אולטרסאונד ראשון היתה קטנה מאד, ועכשיו היא כבר גדולה יותר. הוא ציןי גודל מסוים של הרחבה שכאשר הוא קיים, מדובר במצב שהוא הגדיר 'קטסטרופלי'. באותו היום לאחר הביקור שלנו אצלו, הלכתי לבדיקת אולטרסאונד נוספת – והטכנאית עדכנה שההרחבה הגיע לגודל שאותו הרופא ציין…".

אוספים ברכות

בשלב הזה, מוריה נשברה. "אני זוכרת שהלכתי ברחוב ירושלמי ובכיתי בלי הפסקה, בלי שליטה. איש אחד אפילו ניגש אלי וברך אותי, שרק אהיה שמחה… הייתי מיואשת, מבולבלת. לא ידעתי מה אני אמורה לעשות עכשיו. במר ייאושי ניגשתי לקבצנית שישבה ברחוב. נתתי לה מטבע לצדקה ובקשתי ממנה שתברך אותי.

הדברים שאמרה הקבצנית הדהימו את המוריה. "יש לך בת, נכון?", היא שאלה, ומוריה אישרה. "זו בת רביעית שלך, נכון?" ומוריה אשרה בשנית, כשהיא מתפלאת ושואלת – "איך את יודעת ?!". הקבצנית ענתה בפשטות: "אני לא יודעת. ה' שם לי מילים בפה. אל תדאגי, הכל יהיה בסדר. בעזרת ה' תחזרי לכאן עם העגלה!".

"זה אפילו קצת הרגיע אותי", מספרת מוריה. "אבל עדיין חשבנו שאולי כדאי לעשות הפלה. המליצו לי ללכת עם בעלי לקבל ברכה מהרב דוד בצרי. וזה מה שעשינו. הרב שאל אותנו מה קרה, ופתאום התחלנו שנינו לבכות. סיפרנו בבכיות את כל הסיפור. הרב חיכה קצת ואמר לנו: 'הנשמה הזו, זו נשמה גדולה מאד. כל כך גדולה, שכוחות חיצוניים מנסים לעכב אותה, שלא תגיע לעולם. אבל הנשמה הזו חייבת לבוא לעולם'. הוא ברך אותנו בהרבה ברכות.

"מאותו מפגש עם הרב ביטלנו את כל הבדיקות הנוספות שהיינו אמורים לעשות, כמו בדיקת מי שפיר וכדומה. אלה היו חודשים לא קלים, כי לא ידענו מה יקרה, ולפי ההפחדות של הרופאים, פחדנו איזו מן "מפלצת" תיוולד לנו. אבל הברכות של הרב חיזקו אותנו. לקב"ה יש דרכים משלו לתת לנו את הטוב שלו. במקביל, העובר מרגיש כשיש חשש לחייו ואת המשברים שהאם עוברת, לכן ניסיתי בכל הכח לייצר מחשבות חיוביות ומזמינות הרגשה טובה ולבטח שיובילו למציאות טובה – מחשבות יוצרות מציאות ועוד דבר חשוב מאוד – כגודל הציפיות מריבונו של עולם כך הישועות ממנו.

"קבלתי על עצמי שלאחר הלידה בע'ה אגיד 'נשמת כל חי' ו'מזמור לתודה' בפני ציבור של נשים. במהלך כל התקופה, דמיינתי את עצמי במעמד הזה, עומדת מול קהל נשים ומודה לה' על כל הטוב שגמלנו, הדמיון הזה החזיק אותי, ונתן לי המון תקווה ותרוממות הנפש".

ה' עוז לעמו יתן

רגע הלידה הגיע. מוריה הגיעה לבית החולים כשהיא מלווה באימה – שלא ידעה דבר על המידע שקבלו בהריון ועל החששות שלהם. כשבעלה מחכה בבית בקוצר רוח לשמוע עדכונים מהשטח. מוריה ספרה בשקט לאחות שיש חשש ללידה של ילדה פגועה, וזו דאגה להזמין אל החדר רופא ילדים.

"הלידה היתה פשוטה, מהירה וקלה. בתוך זמן קצר הניחו עלי תינוקת מתוקה. הבטתי בה, ולא האמנתי לדברים שאמרו לי עליה… היא היתה פשוט מקסימה והיא עדיין, כשבעלי ראה אותה לראשונה הוא נקשר אליה מיד. עקבנו אחריה בקפדנות, היא חייכה כמו כל תינוק רגיל, והתפתחה בצורה רגילה לחלוטין. בתקופת ההריון וכל החששות אחד הרופאים שבקרנו אצלם, אמר שיש תינוקות שהמום אינו משפיע עליהם והם מתפתחים כרגיל. שאלתי אותו, איך יודעים איזה תינוק יצא בריא ואיזה לא? והרופא, שלא היה דתי, הרים את אצבעו למעלה ואמר: 'תשאלי אותו. רק הוא יודע'. ואנחנו ברוך השם כנראה עם אמונה, תפילה, קבלת ברכה והחלטה להשאיר את ההריון בכל מקרה קיבלנו את הישועה עם תינוקת בריאה ושלמה. בלי קורפוס קולוסום, אבל גם בלי שום נזק מהמצב".

מוריה ובעלה בחרו לביתם את השם "יעל". "רצינו את השם הזה מרגע שידענו שיש לנו בת", אומרת מוריה, "ורק אחר כך הבנו שלשם הזה יש משמעות גדולה יותר ממה שחשבנו. יעל – ראשית תיבות ה' ענה לתפילתנו. וגם, 'ה' עוז לעמו ייתן'.- שהמשמעות היא שכשה' נותן את הניסיונות הוא נותן ביחד גם את הכוחות והעוצמות להתמודד איתם.

ה' נתן לנו את הכח ואת העוז, בזמן שהיינו הכי מבולבלים בעולם, והוא הראה לנו שהוא כאן איתנו.

"היום, יעל המקסימה כבר בת 3 וחצי. היא ילדה מקסימה. היא מתפתחת רגיל ואף יותר מזה. היא ילדה שמחה ומחייכת המון. זו ילדה שממחישה עד כמה אפשר לאהוב בלי גבול. היא פשוט מתנה, הילדה הזו. ואחריה – כבר יש לנו, ב"ה, עוד תינוק.

"חשוב לי לספר את הסיפור הזה, כדי שנשים נוספות ידעו: הרפואה יודעת הרבה, אבל היא לא יודעת הכל והכי חשוב היא לא זו שקובעת – אלא רק את אישה יקרה, זו החלטה נטו שלך ומי שמצטרך לחזק אותך זוכה גם הוא לישועה. ולפני שמקבלים החלטות נמהרות ופזיזות , צריך להתייעץ, ולשאול, ולהתפלל. זה שווה. כדי שלא נפספס את הנשמות המדהימות האלה, את הילדים המקסימים האלה". וחלילה שלא נהרוס לנו את החיים.

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו. לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקות הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il