האם העובר נחשב לאדם?

 חלק ב'

בכתבה הקודמת נגענו בשאלה, מדוע היהדות אוסרת על הפלות, וראינו שהיא תלויה ועומדת על יסוד גבוה ומקודש: צלם אלוקים, ממנו נובע ערך חיי אדם. מציאות הנשמה וייעוד האדם הם שמבדילים בינו לבין ייתר בעלי החיים.

מי שמכיר בעובדה זו לא יוכל למדוד חיי אדם לפי שיקולי רווח והפסד הנאה/סבל, אלא לפי התכלית שקבע להם יוצרם.

החיים מקודשים כי הקב"ה קידשם לייעוד ותכלית רוחנית, נפח נשמה בעובר עבור תיקון המיוחד רק לה.

אומרת התורה: "שופך דם האדם באדם דמו ישפך, כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). חז"ל לימדו שפסוק זה מתייחס גם לעובר במעי אמו (סנהדרין דף נז, ב).

זו התשובה האמתית, הנוגעת ביסוד ה"מחלוקת" סביב הפלות. בכתבה זו נעסוק בלוגיקה, ונלמד כי מי שמתנגד לאמונה – מתנגד להגיון הבריא, ומגיע לאבסורדים וסתירות ביחסו למושג "אדם".

האם העובר נחשב לאדם?

יש הסבורים שהעובר אינו נחשב לאדם עדיין, אך מבחינה מדעית, לא ניתן לחלק את תהליך התרקמות העובר לשלבים אנושיים שונים, כי מדובר בתהליך רציף. אנו רק יודעים שמעת הופעת העובר ברחם אמו ועד סוף התהליך יוולד אדם לעולם.

לכן כל ניסיון לעצור את התהליך המוביל ליצירת אדם מרגע שהחל, הוא כרצח אדם.

ראיתי מי ששאל שאלה נבונה: "נניח שאת נוסעת בכביש, ורואה אדם חוצה את הכביש, מובן שתעצרי. אך מה תעשי במקרה שאת נוסעת בכביש, רואה דמות מרחוק, אך לא בטוחה אם זה אדם, האם לא תעצרי?"

החלטה על הפלה למעשה קובעת החלטה שרירותית על החיים. אך במצב של ספק לגבי חיי אדם, לא לוקחים סיכונים. אם איננו בטוחים מתי חיי אדם מתחילים, לא ניקח את הסיכון לרציחתם.

האדם כיצור המסוגל לחיות בכוחות עצמו

יש הסוברים בטעות כי רמת אנושיותו של העובר תלויה ברמת יכולתו לחיות בכוחות עצמו, ומאחר שתלוי בגופה של האשה, אינו נחשב לאדם. זו שגיאה לוגית ומדעית.

אמנם העובר אינו יכול להתקיים בכוחות עצמו, אך אין עובדה זו מפחיתה מרמת אנושיותו. שכן, גם תינוק שנולד לאוויר העולם אינו מסוגל לחיות כלל בכוחות עצמו. הוא תלותי לחלוטין באנשים אחרים שדואגים לטפל בו.

פרופ' ישעיהו ליבוביץ', מדען והוגה דעות מפורסם, טען שהרעיון גובל באבסורד: "מה נשתנה עובר מיילוד? האם בגלל תזוזת גולגלתו עשרה עד 15 סנטימטר קדימה דרך צוואר-הרחם, הפך מה שהיה אובייקט ביולוגי גרידא לאישיות במובנם של החוק והמוסר?"

אנושיותו של העובר איננה תלויה ברחם אמו. ההתפתחות הטכנולוגיה מוכיחה עובדה זאת: אינקובטורים מאפשרים כיום לעוברים לשרוד כפגים מחוץ לרחם אמם, אפילו בחודש החמישי להריון. האם ייתכן שערך חיי העובר ישתנה בעקבות עובדה זו?

באינקובטור, הכול יסכימו, כי עובר בן חמישה חודשים הנו אדם חי – אותו עובר אשר יכול היה להמשיך את חייו ברחם אמו.

שימו לב כיצד ההתפתחות הטכנולוגיה גוררת אבסורד נוסף: באינקובטור ייחשב עובר בן חמישה חודשים לאדם חי שאסור לפגוע בו לרעה, אך כשאותו עובר בדיוק נמצא בתוך בטן אמו יהיה מותר לרצחו בידיים?!

אנו כמובן יודעים שרמת האנושיות איננה נקבעת ע"פ רמת כוחותיו של האדם לחיות בכוחות עצמו. למעשה, יש לנו חובה מוסרית לטפל באנשים מוגבלים, מי שנמצאים במצב של קומה, כמו גם קשישים או נכים שאינם יכולים לשרוד ללא עזרת הזולת. היותם תלותיים באחר לא מפחית מערכם, וכך הם גם חייו של העובר התלוי ברחם אמו או בתוך אינקובטור למספר חודשים.

נמצאנו למדים שהיכולת או אי-היכולת של האדם לחיות בכוחות עצמו, אינם מעידים על רמת אנושיותו.

העובר כיצור חי

למי שרוצה לתלות את חשיבות חיי העובר לפי רמת הכרתו החושית, המדע יוכיח שהעובר במעי אמו מרגיש כאב, מגיב לטעם ולקול החל מן השבוע ה-16 להריון, ומדהים מכך, מחקרים מוכיחים שהעובר מזהה את קולה של אמו, נרגע כשהיא שרה אליו ונרגז כשהיא לחוצה!

בתרגום מתוך ויקיפדיה האנגלית (ערך: Prenatal perception):

"מחקרים רבים מצאו עדויות המעידות על יכולתו של העובר להגיב לגירויים שמיעתיים. מחקר באוניברסיטת ג'ה-ג'יאנג בסין מצביע על כך שעוברים בגילאי 33-41 שבועות אינם יכולים רק לשמוע, אלא גם להבחין בין קולות אמהותיהם לבין אחרים. מחקר נוסף ראוי לציון נעשה בבריטניה על "שמיעה והאזנה ברחם".

במקור:

Numerous studies have found evidence indicating a fetus's ability to respond to auditory stimuli. Research at Zhejiang University, China indicates that fetuses of 33–41 weeks gestational age can not only hear, but also distinguish their mothers' voices from others.[1][2] See also a UK study on child's "Hearing and listening in the womb":[3] and UK material on "How babies develop hearing":[4]

מדהים להיווכח כיצד חז"ל ידעו על חיי העובר ללא אולטרסאונד לפני 2000 שנה. כך פסקו על עובר הקורא לאמו לאכול: "עוברה שהריחה, מאכילין אותה עד שתשיב נפשה" (משנה יומא פרק ח, ה), וכן פירש רש"י לפי פשוטו: "העובר מריח ריח תבשיל, והוא מתאווה לו. ואם אינה אוכלת, שניהם מסוכנים [-בסכנה]".

נמצאנו למדים שהעובר הוא יצור חי – נושם, אוכל, שומע ומרגיש. (להרחבה בנושא מרתק זה, עיינו בספר המהפך 1).

אין מחלוקת מדעית על כך שעובר בן 24 שבועות מסוגל להרגיש כאב. צילומי וידאו מחרידים של אולטרסאונד בשעת הפלה מראה כיצד העובר מנסה בכל כוחו לברוח ולהימלט מכלי השמדתו החדים של הרופא.

קשה להאמין כי בחברה המערבית המודרנית, אפילו לכלבים וחתולים יש זכויות מפני התעללות בהם, אך לא לעובר אדם.

נמצאנו למדים שהעובר הוא יצור חי – נושם, אוכל, שומע ומרגיש. לכן מבחינה לוגית אי אפשר להתייחס אליו כ"גוש בשר" בגוף האשה.

העובר כיצור מודע

כנגד עובדות מדעיות חמורות אלה, ישיבו התומכים בהפלות כי העובר אמנם יצור חי ומרגיש, אך איננו בעל הכרה תודעתית של אדם…

העובר אמנם איננו בעל הכרה תודעתית של אדם בוגר, אבל, כידוע, גם הכרתו התודעתית של התינוק הנולד נמוכה מאוד בימי ינקותו. כך שטיעון נורא זה יכול להישמע באותה מידה גם כנגד עוללים שכבר יצאו לאוויר העולם.

התינוק הנולד בקושי רואה, לא מזהה את סביבתו, תנועתו מוגבלת – אפילו אינו מסוגל להתהפך בכוחות עצמו, אין לו עדיין אופי ולא הבנה של העולם סביבו. עובדת היוולדו לאוויר העולם אינה הופכת אותו בין-רגע ליצור בעל הכרה אנושית גבוהה.

כתב פרופ' ליבוביץ': "לעובר חסרה תודעת הקיום העצמי – אבל היא חסרה גם ליילוד ולתינוק. האם משום כך נשלים גם עם המתת יילוד או תינוק לא-רצוי, כאשר עשו זאת כמה מעמי-התרבות העתיקים?"

"…ומה דינו של ילד שלא נפגע במוחו מן החוץ אלא הוא אידיוט מוחלט מלידה? גם בו חסר למעשה האלמנט הקונסטיטוטיבי של אישיות אנושית… גם הוא עומס נורא על הסביבה, כי היצור הזה איננו יכול להתקיים בכוח עצמו, הוא יהיה זקוק לטיפול מתמיד כל ימי חייו, ואילו הוא עצמו – ספק אם יש לו תודעת קיום. האם מותר לחסל גם אותו?"

מפתיע שאנשים רבים אינם יודעים כי רצח תינוקות היה נהוג בכל רחבי אסיה במשך אלפי שנים:

"בהיסטוריה של סין, הנוהג של רצח תינוקות ממין נקבה קיים כבר במשך 2,000 שנים. רצח תינוקות בנות מתבצע באזורים אלו כדבר שבשגרה. תינוקות נצפו כשהן מושלכות לנהרות או לערימות אשפה. במאה ה-19, רצח תינוקות נקבות הייתה תופעה מקובלת ונפוצה ברוב מחוזות המדינה. מעיון בטקסטים של התקופה, ניתן לראות שהייתה שכיחות גבוהה של מקרים כאלו, וכי ההתייחסות הציבורית לפעולות אלו הייתה כאל דבר שבשגרה. השיטה הנפוצה ביותר ששימשה כדי להרוג תינוקות נקבות הייתה הטבעה בסיר מלא מים. שיטות אחרות כללו גם הרעבה למוות וחנק". (ויקיפדיה, "רצח תינוקות בנות").

הסינים לא קיימו שבע מצוות בני נח במשך אלפי שנים, ועברו בכל דור ודור על האיסור החמור "לא תרצח", משום שבחרו לזלזל בחיי התינוק הנולד. הם סברו ש"אדם" הוא רק מי שכבר גדל וגילה סימני אופי. לפי מחשבה מעוותת זו התייחסו לתינוקות הנולדים כאל חפצים שניתן להשליך לאשפה!

אין ספק שעלינו להתחזק בכל יום ויום לכוון בעלינו לשבח: "שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה, שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם"!

אנו היהודים רחמנים בני רחמנים, ובזכות התורה הקדושה מכירים בערך חייו של הרך הנולד, ולפיכך גם בערכו של העובר במעי אמו.

אולם מי שטוען שהעובר אינו בעל תודעה אנושית, ומצדיק בכך את רציחתו, ייאלץ עם "היגיון" מטריד זה להגיע לזילות בחיי תינוקות שנולדו.

עוד ראיתי מי שטען באורח לוגי: ודאי תסכימו עמי שאסור לפגוע לרעה באדם ישן שאיננו מודע, ולא אדם שנמצא בקומה ויכול להתעורר ממנה. אך מדוע? אם מבינים שלכל אחד מהם הפוטנציאל הברור להיות מודע, וחייהם יקרים לנו. אם כן גם העובר ללא ספק צריך להיחשב לאדם על סמך היותו בעל פוטנציאל מובהק להיות אדם מודע.

נמצאנו למדים שהכרתו הבלתי מפותחת של העובר אינה נוטלת ממנו את אנושיותו ויוקר חייו, הן מפני שגם כתינוק שעתה נולד לאוויר העולם נמצא במצב הכרתי זהה, והן מפני שבטבעו נועד להגיע להכרה אנושית מלאה בבוא-היום – אם רק לא יפגעו בו לרעה.

* * *

בכתבה הבאה נעסוק בשאלה המוסרית הגדולה, מה קורה לחברה שמתירה הפלות מלאכותיות, וכמה דק הגבול המוביל משם עד זילות בחיי אדם.

לסיכום אציין לשבח את מחלקת אמ"א למניעת הפלות של הידברות, המסייעת לנשים בהריון להתגבר על קשיים אישיים וספקות, ומצילות חיים פשוטו כמשמעו.

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקת הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il