גם על העובר צריך לומר: "ואהבת לרעך כמוך"

רבים נוטים לחשוב על העובר כעל פוטנציאל-אנושי בלבד, אך שוכחים עובדה מדעית פשוטה:

הדנ"א של העובר הוא ייחודי, ואינו זהה לאף אדם אחר משבעה מיליארד האנשים שיש בכדור הארץ! זאת מפני שהעובר נרקם משילוב יחיד ומיוחד של דנ"א מתוך מיליוני קומבינציות ותתי-קומבינציות אפשריות אחרות. לכן הנו נושא בו דנ"א ייחודי שאינו זהה לאביו ולא לאמו, כי אם שילוב מיוחד משניהם.

חז"ל ידעו עובדה לפני אלפי שנים, וסיפרו שהאב והאם משתפים ביניהם תכונות ביצירת גוף התינוק (נידה דף לא, א).

פירוש הדבר כי מעת שנוצר עובר ברחם האם, התחיל תהליך טבעי בעולם, תהליך אשר סופו ביצירת אדם יחיד ומיוחד במינו. העובר איננו רק "פוטנציאל של חיים כלשהם", אלא אדם ספציפי מאוד-מאוד (ומבחינה גנטית צריך להוסיף עוד מיליוני פעם את המילה "מאוד") שנועד לחיות בעולמנו; אדם זה, ולא אף אדם אחר.

זאת חשוב להבין, כי בעובר מוכן כל העתיד להיות: נקבע מראש שהאדם יוולד עם גוף מסויים, עם פרצוף מסויים, עם תכונות נפש מסויימות מאוד: את יהודה, את שמעון, את לאה ואת שמחה…

פירוש הדבר שהפסקת התהליך של העובר מעת שהחל, היה מונע את הופעת האדם המסויים הזה שאנו מכירים. העובר אינו רק אפשרות מעורפלת ליצירת אדם, אלא מחוייב להופעת אדם מסויים מבחינה מדעית – כי נרקם כעובר בעל דנ"א ייחודי משלו.

זו הסיבה לכך שאין שני אנשים זהים, לא מבחינה גנטית ולא מבחינה נפשית. אמרו חז"ל: "הקב"ה טבע כל האדם בחותמו של האדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם" (סנהדרין ד, ו).

לצורך העניין, חישבו על אדם כלשהו שאתם מכירים, אשר אומר לכם בלשון זו: "אני אוהב את חיי ושמח שאני כאן, ודאי לא תהיו מוכנים להרוג אותי עכשיו. אך האם לדעתכם היתה לאמי הזכות להפיל אותי מעת שהופעתי לראשונה בבטנה? כלומר – כאשר אני הופעתי בבטנה, אני ולא ילד אחר – האם הייתם מרשים לה להמית אותי בבטנה?"

הטעות היא לחשוב על העובר כעל קונספט, רעיון פוטנציאלי מעורפל, כאשר במציאות המדעית מדובר בתהליך הופעתו של אדם ייחודי מאודשיכולנו להכיר ולאהוב.

מתוך שבעה מיליארד אנשים שיש בעולם, כל אחד מאיתנו הוא ייחודי. אין שני אנשים זהים, לא בדנ"א שלהם, לא בפרצופיהם ובתכונות אופיים המדוייקות, בנימי הנפש העדינים, ברגשות המיוחדים לכל אדם.

אמרו חז"ל: "לפיכך נברא האדם יחידי. להגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה; ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל האדם בחותמו של האדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם" (סנהדרין ד, ו).

מתוך הכרת ייחודיותו של כל אדם, מגיעה הכרה בערך חייו כעולם מלא. אמרו חז"ל: "כל המקיים נפש אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא" (במשנה, מסכת סנהדרין, ד, ה).

היות וכל אדם רואה את העולם אחרת, חווה את החיים בחוויה פרטית משל עצמו, עם רגשות ונסיונות המיוחדים רק לו כנשמה קדושה בגוף מסויים מאוד, הרי הוא כעולם שלם, שאינו זהה לאף עולם אחר.

שימו לב כיצד ההורים והקרובים יודעים לומר על הילד/ה, יש לו אף כמו לאביו, יש לה עיניים כמו לאמה, ודאי ירשת את התכונה הזו מאבא, גם אמך רגשית כמוך. אנו מזהים לא רק מראה חיצוני בתורשה, כי אם גם תכונות אופי של הורינו בעצמנו. כל התכונות הללו היו חייבות להופיע בנו בדיוק כפי שהופיעו – מרגע הגענו לעולם בתור עוברים.

אין אלו תכונות פוטנציאליות, אלא תכונות שכבר נקבעו מעת ההפרייה, והיו חייבות להופיע בנו בדיוק כפי שהופיעו, כי הן תכונות קבועות-מראש בגורל משמים ומדע שבארץ. מכאן נובעת אנושיות העובר, מן העובדה שנועד להיות אדם ספציפי, ולא רק אדם כללי.

אמרו מעתה: "כל עובר הוא עולם מלא"

כותב הרמב"ם בהלכות דעות פרק א':

"דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם… יש אדם שדעתו מיושבת עליו, ואינו כועס… ויש אדם שהוא גבה לב ביותר, ויש שהוא שפל רוח עד מאוד… ויש בין כל דעה ודעה הרחוקה ממנה בקצה האחר, דעות בינונייות זו רחוקה מזו.  וכל הדעות–יש מהן דעות שהן לאדם מתחילת ברייתו, לפי טבע גופו; ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותם, במהרה יתר משאר הדעות; ויש מהן שאינן לאדם מתחילת ברייתו, אלא למד אותן מאחרים או שנפנה להן מעצמו, לפי מחשבה שעלתה בליבו או ששמע שזו הדעה טובה לו ובה ראוי לילך, והנהיג עצמו בה עד שנקבעה".

כיום המדע מכיר בכך שהתכונות הגופניות והנפשיות של כל אחד מאתנו נקבעו לראשונה עוד בבטן אמנו. האמת ניתנה להאמר, שכל אחד ואחת מאיתנו הופיעו לראשונה בבטן אמם, דווקא אנחנו. מכל עובר יכול להיוולד אך ורק אדם אחד מסויים, ומעת ההפרייה הוא עתיד להגיע לדמות זו בדיוק – בצורה ובאופי, כאשר הבחירה החופשית שלנו היא להיות צדיק או רשע עם הכלים (התכונות) שנתן לנו הקב"ה:

"מה תהא עליה – גיבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק – אינו אומר" (נידה דף טז, ב).

לכן אמרו חז"ל על חומרת האיסור להפיל עובר: "שופך דם האדם באדם דמו ישפך – איזהו אדם שהוא באדם, הוי אומר זה עובר שבמעי אמו" (סנהדרין דף נז, ב). העובר נקרא "אדם", היות וכבר ברחם הוא נקבע להיות אדם מסויים מאוד, ובו נשמה יחידה ומיוחדת.

מחלקת אמ"א למניעת הפלות של הידברות, הצילה תינוקות יהודים רבים מאובדן, ומסייעת לנשים בהריון להתגבר על קשיים ולהציל את חיי ילדיהן. רצוי להירתם ולתרום למשימתם היקרה.

שוקלת הפלה? מכיר/ה מישהי שנמצאת על פרשת דרכים?

אמא יקרה, אנחנו כאן, במחלקת אמ"א של הידברות, כדי לעזור לך. העניקי לילדך הזדמנות נוספת, אל תתני לו לסיים את חייו.

לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה חינם לנשים למניעת הפסקת הריון והפלה: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל kalina@htv.co.il