"איך אפשר ללמוד בכזה חום נורא?" שאל הבחור את החזו"א

סיפר הגאון רבי בן ציון פלמן זצ"ל: לפני כמה עשרות שנים, באחד מימי הקיץ, היה יום חם ולוהט במיוחד. בישיבה - ישיבת פוניבז', היה סבל גדול מהחום הכבד, משום שבעת ההיא בישיבה עדיין לא היו מזגנים, ואפילו מאווררים בקושי היו.

הבחורים סבלו מאוד מהחום, והרפיון באותו היום היה גדול. היו אף כאלו שטענו שביום כזה לא שייך ללמוד, כי אי אפשר להתרכז כראוי בסוגיות העמוקות שנלמדו באותו זמן.

באותו זמן - ממשיך הגאון רבי בן ציון לספר - הייתי בחור בישיבה, ואמרתי לחברותא שלי: "בוא נרד אל מרן החזון איש, ונראה מה הוא עושה היום; אם הוא יושב ולומד כדרכו כל הימים, סימן שהחום הוא לא סיבה להפסיק ללמוד ועלינו להמשיך ללמוד כבכל יום".

החברותא הסכים, ומדיבור למעשה ירדנו שנינו לבית החזון איש  -ביתו של הגדול שבענקים שמקומו מתוקן לו בלשכת הגזית, לראות וללמוד ממנו מעשה רב - מה דינו של יום חם שכזה במצוות תלמוד תורה.

הגענו לבית, נכנסנו ביראה לחדרו של גאון ישראל, ושם אנו רואים את החזון איש, יושב על מקומו הקבוע, ועמל ויגע בלימוד התורה הקדושה, כדרכו יום יום. ראשו ורובו שקוע בעמקות הוויות אביי ורבא, ואינו מבחין כלל בבחורים שנכנסו לתוככי החדר.

מראה ההוד של החזון איש כשהוא עמל בתורה, היווה לנו מיד תשובה על השאלה שלשמה באנו.

אלא, שעתה נולדה אצלנו שאלה חדשה: "איך אפשר???". איך אפשר ללמוד בכזה יום כרגיל, הרי גם החזון איש הוא בן אדם ומרגיש את החום הכבד, אם כן איך זה לא מפריע לו לעמול בתורה בכזו שקידה, ללא מזגן וללא מאוורר?

החברותא שלי, חשב בליבו - הן כל מפתחות החכמה מסורים הם בידיו של החזון איש, וכל השאלות הקשות בעולם מופנות לפתחו, אשר משם יוצאות תורה והוראה לדורות עולם. ממילא, הוא הכתובת לשאול אותו את השאלה הקשה הזו.

מיד התקרב אל מקומו של החזון איש, והמתין לידו עד שיבחין בו, ואז ישאל אותו את שאלתו.

דקות ארוכות עברו עד שהחזון איש הרים את עיניו. כשהבחין בבחור, הלה שאל את שאלתו, וכה אמר: "רבי, יש לי קושיה חזקה מאוד – איך אפשר ללמוד בחום כזה?".

החזון איש חייך והשיב: "כל החום הגדול הזה, הוא רק עד שנכנסים לסוגיה, אבל מהרגע שמתחילים ללמוד ונכנסים לעומק הסוגיה - אין חום, לא מרגישים שום דבר!".

כך יצאנו לנו שנינו עם תשובתו של גדול הדור בידינו - הניסיונות הם רק עד שמתחילים ללמוד, אבל מהרגע שמתחילים בלימוד, כל הניסיונות בטלים ואינם!

יש לציין בזה את דברי רש"י בפרשת יתרו (שמות י"ט, ה'), שהנה לפני מעמד קבלת התורה, הקב"ה אומר למשה רבנו לומר לכלל ישראל: "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים", ופירש רש"י: "ועתה, אם עתה תקבלו עליכם - יערב לכם מכאן ואילך, שכל התחלות קשות". רואים ברש"י, שכל הניסיונות והקשיים, הם רק בהתחלה, אבל כאשר מקבלים את התורה ומתחילים ללמוד - מכאן ואילך זוכים לעריבות ולמתיקות נפלאה, וכל הקשיים והניסיונות נעלמים. ('שלמים בציון').

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס.