אתה חונן למהסס דעת – הגיע הזמן להחליט

בפנים בפנים

הכי בפנים שיש

בנקודת האמת,

אני יודעת בדיוק מה נכון לי ומה לא.

אלו בחירות שלי מדויקות

והולכות יד ביד עם נשמתי,

וגם, לא נעים, אלו מהן מועדות לכישלון מראש,

אם הולכים לפי הראש.

ואז, כשהוא יבוא, הכישלון,

אני אוציא לו לשון,

ואפלוט בחמיצות -

ידעתי.

ואולי יש בעידודי את יכולת הניבוי שלי מעט נחמה, לכל הפחות.

אבל כל זה רק בפנים, עמוק

כי בחוץ, בינתיים, אני מתנדנדת. הלוך ושוב. רצוא ושוב.

ואם גם אתם הייתם ילדים פעם,

והייתם,

אתם בטח יודעים שאחרי נדנוד ממושך -

הראש מתחיל להסתחרר..

וכיוון שאני כבר לא ילדה,

הסחרחורת מסחררת הרבה יותר.

נודניקית זה לא מילה.

והכי מלחיץ -

כאן זה לא גן שעשועים,

אלו החיים שלי. האחריות שלי.

ומזמן הגיע הזמן לעצור את הסיבובים באוויר,

ופשוט להחליט.

פשוט. להחליט. בהחלט.

רק שבינתיים אני מעדיפה

לחלוט לי

איזו כוס תה

ולברוח מכל הספקות.

או שאולי עדיף קפה?

תחליטו אתם.

אני הולכת לישון.

כי הדבר היחיד שבטוח פה, בינתיים,

בלי צל של ספק

הוא שמחר השמש שוב תזרח

והוא יביא לנו יום חדש

של השגחה פרטית, מדויקת אלי.

גם לבחירות הקטנות שלי

בטח לגדולות.

כי אתה חונן לאדם דעת.

אנא. חון אותי בדעת שלך, להתחבר רק אליך,

ומשם כבר אין היסוסים.

יש רק אמת אחת, לא שתיים