כך תהפכו את המחשבות השליליות שלכם למחשבות חיוביות

בכתבה הקודמת דנו בחשיבה שלנו, וכיצד חשיבה שלילית משפיעה לרעה על המציאות.

כיצד, אפוא, ניתן לשנות את הגישה, ולהתחיל להעניק לסיטואציות בחיינו פרשנות חיובית שתקדם אותנו ותאפשר לנו למצות את הפוטנציאל שלנו?

בראש ובראשונה, התשובה היא: לחדול מפרשנות מהירה של המציאות!

באופן טבעי, לעיתים קרובות אנו מצהירים הצהרות ויוצאים מנקודות הנחה שאינן מבוססות כדבעי, וזאת רק משום שלא הקדשנו את הזמן הנחוץ בכדי לבחון, לשקול ולבסס את הנחות היסוד שלנו. לדוגמה, כאשר אנו מאחרים באופן בלתי צפוי לפגישה חשובה, אנו נוטים להצהיר מראש ולהכריז כי "פגישה שהחלה באיחור – תתנהל בוודאי על רגל שמאל"...

האם ההנחה הזו נכונה באופן חד משמעי? ודאי שלא... אף אם נניח שלאיחור עשויה להיות השפעה מסויימת על מהלך הפגישה, עדיין ניתן לומר זאת בגירסה מרוככת יותר, ולומר לעצמנו: "לאיחור עשויה להיות השפעה מסויימת על הפגישה, אולם בהחלט יתכן שהשפעה זו תהיה מוגבלת לתחילת הפגישה, ותתפוגג ככל שהיא תמשך... ובכלל, להתנהלות שלנו במהלך הפגישה – ישנו משקל רב בהרבה לעומת האיחור, כך שבידנו לשנות את המגמה ולהפוך את הפגישה למוצלחת!".

כלומר באופן טבעי, כאשר אנו מגבשים את ההסתכלות שלנו על המציאות, ומעניקים לה פרשנות פזיזה ובלתי שקולה דיה – אנו עשויים לצבוע את הסיטואציה בצבעים קודרים מדי, ללא כל הצדקה אובייקטיבית. לעומת זאת, כאשר אנו שוקלים את העובדות שנית, ובוחנים אותם בעיניים פקוחות ואובייקטיביות – לעיתים קרובות נגלה, שהמציאות אינה כה קודרת כפי שהיא נראית במבט ראשון...

לפעמים, במחשבה שניה, יעלה בידנו לנטרל את הפרשנות השלילית באופן מוחלט. אולם גם אם לא נצליח לעשות זאת – חשיבה נוספת עשויה לסייע לנו לפחות לנטרל את עוצמתו של המימד השלילי בפרשנות הסובייקטיבית שלנו.

גם לאחר שצמצמנו את המימד השלילי בפרשנות שלנו למציאות, עדיין יש מקום להקדיש חשיבה נוספת לנסיון לאתר דוקא את הצדדים החיוביים במציאות. כלומר: לא להסתפק בכך שאנו מצמצמים את השלילי, אלא לחתור לתפיסה חיובית של המציאות. לנסות לצבוע מחדש את הסיטואציה שנצבעה באופן טבעי בצבעים קודרים, והפעם – בצבעים עליזים ואופטימיים.

אם נצמד לדוגמה בה עסקנו, אודות אותו אדם שאיחר לפגישה חשובה – הרי שניתן לראות גם את החיובי שבסיטואציה שנוצרה. למשל, אם אותו אדם יגיע לפגישה בסופו של דבר, יקח אחריות על האיחור, וידע להתנצל בצורה מכובדת ולהתחיל לפעול בגישה עניינית מכאן ואילך – הרי שהתנהלותו זו עשויה בהחלט לעורר רושם אחראי ומתון, ולהעיד על נימוסים ועל דרך ארץ...

כמובן, אין הכוונה לעודד איחורים, בכדי לאפשר התנצלות ולקיחת אחריות ולהעיד על נימוסים והליכות... אולם כאשר הסיטואציה כבר נוצרה, והאיחור הינו עובדה מוגמרת – בהחלט ניתן להפוך אותו מנקודת חולשה לנקודת חוזקה, וזאת רק באמצעות חשיבה חיובית ופרשנות חיובית של הסיטואציה.

בלי אשליות!

אלא שכאן חשוב להדגיש נקודה מסוימת: חשיבה חיובית – אין משמעותה: פיתוח אשליות... אם נמשיך להצמד לדוגמה שהבאנו, ברור, שאם אותו אדם שאיחר לפגישה "יחשוב חיובי", ויאמר לעצמו, שאין כל מקום להיות מוטרד מהאיחור, שכן הצד השני, בוודאי יבין שמדובר באיחור מאולץ בלית ברירה – הוא עלול לוותר אפילו על שלב ההתנצלויות, שלא לומר: להמנע מלקבל על עצמו אחריות... וזו, בוודאי, לא הכוונה. אדם שבטוח ש"יהיה טוב", מבלי שיש בסיס רציונלי להנחה הזו – אינו אדם בעל חשיבה חיובית, אלא אדם בעל אשליה מפותחת, ואשליות עדיין לא קידמו איש מעולם...

כידוע, יש אנשים פסימיים, ויש אופטימיים. הפסימיים תמיד רואים את השלילי שבמצב, בעוד האופטימיים רואים תמיד את הצדדים החיוביים שבסיטואציה. אולם חשוב להבחין בין האופטימי לבין הנאיבי... שכן האופטימי מודע לקיומו של הרע, אך מאמין שהצדדים הטובים מאפילים עליו, ומכיר ביכולתו להתמודד עם המצב. לעומתו, הנאיבי –אינו רואה את השלילי שבסיטואציה כלל, ומשום כך, הוא לא יצליח בסופו של דבר להתמודד עם המצב כראוי.

נתאר לעצמנו אדם שירוץ לכביש סואן בעיניים עצומות... אנו נשאל אותו מה שלומו, והוא יאמר: "מצויין!"... באמת, בינתיים הוא מרגיש מצויין... "אתה לא חושש להדרס? הרי אתה רץ בעיניים עצומות לכביש סואן!", נטען לעומתו, ואילו הוא ישיב ויאמר לנו: "למה אתם חושבים בצורה שלילית כל הזמן? תחשבו בצורה חיובית!"...

האם אדם זה מתאפיין בחשיבה חיובית? ממש לא... הוא אינו חושב בכלל! אדם זה הינו חסר אחריות, שמשלה את עצמו שהכל יהיה בסדר, מבלי שיש להנחה זו כל בסיס רציונלי! חשיבה כזו – אינה נובעת מחכמה, אלא להיפך, והיא בוודאי לא תקדם אותו בחייו...

באותה מידה, אדם שנתקל בקושי מסויים בחייו, וחוזר ומשנן לעצמו כל הזמן ש"יהיה טוב", מבלי שהוא עושה מאומה לשיפור המצב – אינו אדם בעל חשיבה חיובית, אלא אדם בעל אשליות... משום שבלי לעשות משהו – אין סיבה שהמצב ישתנה לטובה! אדם בעל חשיבה חיובית הוא זה שיחתור ויעשה כל מה שבידו לשיפור המצב, ובמקביל – יאמין שההשתדלות שלו עשויה להניב תוצאות!

זאת ועוד. לא זו בלבד ש"חשיבה אשלייתית" גורמת לאדם להמשיך לבוסס במצבו הנוכחי, אלא שהיא גם שוללת ממנו את ההזדמנות להפיק לקחים מהמצב. לדוגמה: אדם שפוטר ממקום עבודתו, עשוי לומר לעצמו "שיהיה בסדר", והוא בוודאי יסתדר... ואכן, בהחלט יתכן שהוא ימצא מהר מאד מקום עבודה חדש... אולם שוב: לאחר תקופת מה – הוא ימצא את עצמו מפוטר שוב, וימשיך לשנן לעצמו ולסביבתו ש"יהיה בסדר"...

לעומד מן הצד נראה, כביכול מדובר באדם אופטימי במיוחד, שהחשיבה החיובית שלו מעוררת התפעלות ממש... אולם לאמיתו של דבר, מדובר ב"חשיבה אשלייתית" ולא בחשיבה חיובית! אותו אדם, במקום להפיק לקחים, ולנסות לבדוק עם עצמו מה גרם לכך שהוא אינו מצליח להחזיק מעמד במקום העבודה שלו – דבק באופטימיות חסרת בסיס, שלמעשה פוטרת אותו מלהסיק מסקנות ולהפיק לקחים, ובכך שוללת ממנו את האפשרות להשתפר, להשתנות ולהתקדם בחייו.

חשיבה חיובית הינה חשיבה שאינה "תוקעת" את האדם במקום, אלא להיפך: מעודדת אותו ללקיחת אחריות, לשינוי ולשיפור המצב. החשיבה החיובית, להבדיל מהחשיבה השלילית – הינה חשיבה שיש בה תקוה, היא מעניקה לאדם סיכוי לשיפור המצב בעקבות מעשים מצידו. אולם כאמור, חשיבה שמשאירה את האדם במצב פסיבי, וגורמת לחוסר מעש – אינה חשיבה חיובית, אלא "חשיבה אשלייתית", או בעצם: העדר חשיבה.

למרבה הצער, רבים מערבים מין בשאינו מינו, וכאשר הם נתקלים בסיטואציה קשה או בלתי נעימה – הם אומרים: "בעזרת השם יהיה בסדר, הכל משמים!"... זו כמובן הצהרה שלא ניתן להתווכח איתה. אף אחד אינו חולק על כך שהכל משמים, אבל גם המסר שאמור להוביל את האדם לפעולה – הינו משמים, והתעלמות ממנו – הינה התעלמות מרצונה של ההשגחה העליונה...

כאשר אדם ממשיך לומר ש"יהיה בסדר" ו"הכל משמים" – הוא מחטיא את המטרה ומתעלם מהמסר השמיימי שמופנה אליו. במקום לקחת אחריות ולתקן את שעליו לתקן, הוא שוגה באשליות ומחמיץ הזדמנויות לשינוי. הדרך הנכונה הינה רק זו המשלבת בין ההכרה ש"הכל משמים", "הכל לטובה", ו"בעזרת השם יהיה בסדר" – לבין ההבנה שיש צורך בחשיבה, בבחינה ובבקרה עצמית, בכדי לזהות את המקומות הטעונים שינוי ושיפור.

תמיד יש מה לעשות!

למעשה, חשיבה חיובית הינה חשיבה היוצאת מתוך נקודת הנחה, שכמעט בכל סיטואציה אליה אנו נקלעים במהלך חיינו – יש בידנו לעשות לשיפור המצב. בלי עשיה – המצב לא ישתפר, כמובן, אבל הגישה החיובית מעודדת אותנו לעשיה, מתוך אמונה שיהיה בה כדי לשפר את המצב הנתון.

לדוגמה: אדם צעיר המגיש קורות חיים, עשוי לומר לעצמו "אין לי סיכוי להתקבל לעבודה. הרי אני צעיר, אין לי נסיון, אין לי רקע קודם, וכו'". ברור, שאם הוא יגש אל המעסיק הפוטנציאלי בגישה זו – הוא אכן לא יתקבל לעבודה...

(צילום: shutterstock)

כמובן, אילו אותו אדם היה בעל חשיבה חיובית, הוא לא היה מתעלם מהעובדות או מתכחש להן... הוא לא היה משכנע את עצמו שאין כל משקל וחשיבות לנסיון קודם או לרקע תעסוקתי מוכח בתחום שבו הוא מבקש לעבוד, אבל הוא כן היה מנסה למצוא את היתרונות המיוחדים שיש לו – דווקא בשל הנתונים המיוחדים שלו!

למשל, הוא יכול לומר לעצמו כי אמנם הוא צעיר ונסיונו מוגבל, אך מאידך, דוקא בשל גילו הצעיר – הוא נמרץ יותר... כמו כן, יתכן שדוקא גילו הצעיר גורם לכך שלא מוטל עליו לעת עתה עול הפרנסה של משפחה גדולה, מה שמאפשר לו להסתפק בשלב ההתחלתי במשכורת נמוכה יותר... כמו כן, יתכן שבגלל מצבו המשפחתי הוא יהיה פנוי יותר לעבודה, וגילו הצעיר יגרום דוקא לכך, שהוא ידע לקבל בקלות רבה יותר הוראות מהגורמים הממונים עליו...

כלומר: החשיבה החיובית אינה אמורה לגרום לאדם להתעלם מנקודות החולשה שמציב גילו הצעיר, אלא לחפש את נקודות החוזקה שנמצאות במקביל לנקודות החולשה הללו... אם הוא יגש לראיון העבודה מתוך הכרה במעלות היחסיות שיש לו דוקא בשל גילו הצעיר – סיכוייו להתקבל לעבודה יהיו גבוהים בהרבה!

וכך גם להיפך: אדם מבוגר, עשוי לומר לעצמו כי אין לו סיכוי להתקבל לעבודה – הרי הוא כבר אינו צעיר, הוא זקוק למשכורת גבוהה בכדי לפרנס את משפחתו, וכן הלאה... אולם אם אותו אדם יפתח חשיבה חיובית, הוא ידע לומר לעצמו, כי אמנם גילו מציב מספר נקודות חולשה, אולם במקביל – יש בו גם נקודות חוזקה בלתי מבוטלות: נסיונו רב יותר, הוא שקול ומחושב יותר, ועוד כיוצא בזה.

לברוח מהקיצוניות

אם נשים לב, נמצא כי אדם בעל חשיבה שלילית – נוטה להשתמש לרוב בביטויים קיצוניים, כמו: "אין סיכוי", "אף פעם", "לא יתכן", וכדומה. למשל: הוא עשוי לומר לעצמו: "אין לי סיכוי להצליח לרזות, משום ששוב נכשלתי ואכלתי עוגה!"... או "אף אחד בבית הזה אינו חושב עלי!"... או " לעולם אין משתנים בגיל מבוגר!"...

אין מדובר רק בנושא סמנטי. לשפה יש משמעות רבה והשפעה ניכרת על צורת החשיבה שלנו, הרבה מעבר לוורבליות של המילה הנאמרת. כשאדם מדבר במונחים מוחלטים, קיצוניים, שאינם מותירים מקום לחשיבה נוספת –באופן טבעי הוא מושפע מתחושת הוודאות שהמילים הללו מקרינות, והמוח שלו מאמץ את התפיסה לפיה השינוי נמנע ובלתי אפשרי.

לכן, כדי לשרש את החשיבה השלילית ולאמץ חשיבה חיובית – עלינו בראש ובראשונה לשנות את השפה בה אנו מדברים עם אחרים, וגם עם עצמנו... להמנע ככל שניתן מביטויים קיצוניים, ולהשתמש במידת האפשר בביטויים שקולים ומאוזנים יותר, שמשקפים נאמנה את המציאות. למשל: "אכלתי עוגה, כך שלא עמדתי היום בכללי הדיאטה שאימצתי לעצמי!"... או "לאנשים בגיל מבוגר קשה יותר להשתנות!"...

ביטויים מאוזנים מעין אלו ימנעו מאתנו לאמץ דפוסי חשיבה שליליים גורפים, ויאפשרו לנו לחשוב באופן חיובי ולזהות את פוטנציאל השינוי שנמצא כמעט בכל סיטואציה. כי אם היום לא הצלחתי לעמוד בדיאטה שקיבלתי על עצמי, אני יכול לעמוד בה מחר... אם קשה להשתנות בגיל מבוגר, זה עדיין אפשרי...

ככל שהביטוי הוורבלי לתפיסת המציאות שלנו, יהיה מאוזן יותר וקיצוני פחות – כך נוכל לאמץ חשיבה חיובית שתוביל אותנו לשינוי ותאפשר לנו להשיג תוצאות טובות יותר. אם במקום לומר לעצמנו כי "נכשלנו", נלמד לומר ש"עלינו להשתפר"; אם במקום לדבר על "פגיעה" נתייחס ל"אי נעימות"; במקום "להתאכזב" נדע לומר כי "כל עכבה לטובה" – אין ספק שהחשיבה שלנו תהיה חיובית יותר, ונצליח להתמודד טוב יותר בסיטואציות שונות ולהתקדם לעבר שינוי שיצעיד אותנו קדימה.

עוד נוכל לשים לב, כי חשיבה שלילית מביאה אותנו לראות את המציאות בצורה קיצונית של שחור ולבן. למשל, אדם בעל חשיבה שלילית יאמר לעצמו, כאשר הוא חווה אכזבה חינוכית כתוצאה מהתנהלות שלילית של מי מילדיו: "אני לא מצליח בחינוך הילדים שלי!". אולם אם אותו אדם יבחן את המציאות אובייקטיבית, ויביט במשקפיים חיוביות יותר – הוא יוכל לשאול את עצמו: "האמנם? האם בכלל לא הצלחתי בחינוך הילדים?", ובדרך כלל יתברר, שהחשיבה הגורפת והקיצונית, אינה הולמת את המציאות בפועל.

כמו כן, אדם בעל חשיבה שלילית עשוי לומר לעצמו: "אם לא הצלחתי עד כה בחינוך הילדים, אין סיכוי שאצליח מכאן ולהבא!"... אולם אדם בעל חשיבה חיובית ינתק את ההתניה הזו, ויטיל ספק במשוואה הבלתי מוכחת. גם אם לא הצלחנו עד כה בחינוך הילדים, אין זה אומר שלא נצליח גם מכאן ולהבא! האדם בעל החשיבה החיובית ינסה לחפש את הכלים בהם טרם עשה שימוש עד כה, ובאמצעותם לפעול לשינוי המצב הנוכחי...

לכן, בכדי לעשות את הצעד הראשון לשם רכישת חשיבה חיובית, מומלץ בכל ערב לפני השינה לחשוב על שלושה משפטים קיצוניים שנמצאים אצלנו בראש, ולנסות להטיל בהם ספק. לנסות להגמיש את ההגדרות, לבחון אובייקטיבית את ההנחות, ולברר האם ההתניות מחוייבות המציאות. אם נתרגל אט אט, בהדרגתיות, לראות את המציאות מתוך מבט של תקוה המאמין ביכולת לשנות ולצאת לדרך חדשה – נגלה, שבמרבית הסיטואציות בחיינו נוכל למצוא את הדרך שתאפשר לנו להיחלץ מהקשיים ולהצליח.