ברכתו של רשע: לא יועיל – כן יזיק

כשיצאה רבקה מביתה בדרכה להינשא ליצחק, בירכה אחיה "אחותנו את היי לאלפי רבבה" (בראשית כ"ד, ס'), ואמרו במדרש (בראשית רבה פרשה ס' פסקא י"ג) שמנע ממנה הקב"ה פרי בטן, ולא נעתר לתפלתה, כדי שלא תתקיים ברכתו של אותו רשע, ויאמרו מברכתו של אותו רשע נפקדה רבקה לאלתר, שהרי אמו של יצחק הרתה רק לאחר תשעים שנה, והיא מיד. גם לאחר שזכתה להיפקד, הדגיש הכתוב "ויעתר לו ה'" – בזכות ברכתו של יצחק דווקא, ולא בזכות ברכת לבן. ומטעים האור החיים הקדוש שמסיבה זו מודגש בפסוק לפני כן שרבקה היתה "אחות לבן הארמי", להדגיש שזו היתה סיבת עקרותה.

פעמים גם אנשים שמסופקים לגבי טיבם של "מקובלים" שונים, בכל זאת אומרים לעצמם "אקבל ברכה, מה אפסיד! אם לא יועיל – לא יזיק...". אך מכאן אנו לומדים כי טעות בידם. מסתבר כי לא זו בלבד שברכות מאנשים כאלו אין בהן תועלת, אלא הן עלולות להזיק למשך שנים רבות.

בינו נא זאת! בגלל ברכה אחת מאדם שלילי, היתה רבקה עקרה עשר שנים!

עם זאת, מרן הראש"ל רבנו עובדיה יוסף זצ"ל הדגיש (בשיעורי הראש"ל ח"א פרשת עקב עמ' מ"ח) שלעתיד לבוא, על אף שהגויים יברכו אותנו, לא יעשה הקב"ה שנהיה עקרים חלילה. וזהו שנאמר: "ברוך תהיה כל העמים – לא יהיה בך עקר ועקרה" – אף על פי שיברכו אותך העמים, לא יהיה בך עקר ועקרה.

* * *

ברכותיהם של רשעים נהפכות לקללות, אף על פי שכלפי חוץ נראה כי הברכה התקיימה, כמו שקרה אצל בלעם הרשע, שכל ברכותיו נהפכו לבסוף לקללות (חוץ מברכת "מה טובו אוהליך יעקב"). וכבר נאמר "טוב עין הוא יבורך" (משלי כ"ב, ט'), ודרשו חז"ל: אל תקרא "יבורך", אלא "יברך" (סוטה ל"ח ע"ב). בלעם, לא רק שלא היה טוב-עין, אלא היה רע-עין (מסכת אבות ה', י"ט). צר היה בעיניו לברך את ישראל, ובכל מאודו חפץ לקללם, ומאחר שבירכם מתוך עין צרה, הפכו לבסוף הברכות לקללות. על כן, יש תמיד להיזהר שלא לקבל ברכות מאנשים מפוקפקים.