איה קרמרמן
"כל הזמן דאגתי מה הילדים שלי יחפשו ברשת, אבל לא העליתי על דעתי מי בינתיים מחפש אותם"
למה אמרתי שלהתקין אינטרנט מסונן היה טעות? כי זה גרם לי להוריד מגננות. כי זה לא מספיק. כי חשבתי שזה מגן עליהם
- איה קרמרמן / בשבע
- ג' כסלו התשע"ט
(צילום: shutterstock)
זה לא חדש שאני לא נמנית בין אוהדי האינטרנט והרשתות החברתיות.
אני לא טורחת להסתיר את דעתי בנושא, גם תוך סיכון להישמע מהחוזרות בתשובה הפנאטיות האלה שזורקות אייפונים למדורה ואומרות "אמחייה" (ת'אמת, אני לא יודעת אם יש כאלה, זה סתם סיפור חסידי). פנאטית או לא, כדי לחזור בתשובה היינו צריכים ללמוד שיש דבר כזה שמירת העיניים. זה לקח זמן, אבל הראשונה שעפה הייתה הטלוויזיה. כצפוי, הגמילה הייתה קשה אבל נהדרת. היום לא ברור לי איך אנשים יושבים שעות מול הזוועה הזאת. יצא לי לשבת חמש דקות בחנות חשמל מול 30 טלוויזיות ענק. שוק.
דווקא עם האינטרנט אני פחות דרמתית. אולי כי אני יודעת לשמור על עצמי ולבחור בפינצטה לאילו תכנים (או בואו נהיה כנים – שופינג ומתכונים) אני בוחרת להיחשף, אבל הבחור שלנו התקבל לישיבה שבתקנון שלה יש סעיף שדורש אינטרנט מסונן בכל מצב. מבחינתי זה היה סימן שהגיע הזמן לעבור לנפת משי בכל הנוגע לחרקים ובאגים וירטואליים.
לא הבנתי כמה שהמהלך הזה היה טעות, עד השבוע שעבר. בבוקר קיבלתי סמס מחברתי עדן: "שלחתי לך סרטון, תסתכלי". אחרי שעה היא שוב מסמסת: "ראית?". "לא", עניתי, "תינוק עם חום וכו'", תירצתי. בערב היא שוב מסמסת. "אני מבינה שלא ראית. תחשבי כמה פעמים שלחתי סרטון. זה חשוב. תראי. זה הטור הבא שלך". היא צדקה.
הסרטון צולם בוועידת כלכליסט שנערכה בשבוע שעבר. הנואם הוא זהר לפקוביץ', איש הייטק שעשה איזה אקזיט או שניים מכובדים בעבודתו. בקיצור, איש שיודע מה הוא אומר. אומנם הוא בא לעשות איזה טיזר לקראת פרויקט גרנדיוזי עתידי, אבל אין לי צל של ספק שאת שיעורי הבית שלנו הוא עשה בשבילנו. האינפורמציה והמספרים שהוא נותן אמיתיים ומפחידים. כששמעתי לראשונה את ההרצאה, הרגשתי כמו שריפה בבטן. כמה שחשבתי שאני מבינה שהאינטרנט הוא מקום מסוכן ולא בטוח לילדים שלנו, הבנתי שאני לא מבינה כלום. אני פשוט מצטטת את ההרצאה שלו, כי כל מילה מיותרת. אזהרה, קחו נשימה עמוקה. השריפה תכף תגיע.
"הוועידה הזמינה אותי לדבר לפני הצהריים... בואו נתחיל עם מספרים: בארצות הברית בשנה האחרונה 13 ילדים מתו מאלרגיה לבוטנים. 230 מתאונות בבית, אופניים חשמליים וכדומה. 2,100 ילדים התאבדו בגלל בריונות ברשתות החברתיות.
"ברגע זה יש 500 אלף פרדיטורים (טורפים) ברשתות החברתיות. ההבדל בין פרדיטורים לפדופיל הוא שפדופיל הוא איש חביב שרק נהנה מתמונות, בעוד פרדיטור יחפש את הילדים שלכם כדי לתקוף. 65 אחוזים מהילדים יעברו בוליינג (איומים והפחדות) קיצוניים. 40 אחוזים מהילדים שגולשים באינטרנט יפגשו עברייני מין.
"170 מיליון ימי לימוד שילדים החסירו בשנה שעברה בארצות הברית, זה כי הם פחדו ללכת לבית הספר בגלל בריונות בעקבות הרשתות החברתיות. מספרים מעניינים, לא? מה זה מלמד אותנו? גוגל, פייסבוק ושאר הרשתות לא סגורים שיש בעיה. כן, אלו שאנחנו אמורים לסמוך עליהם.
"בכל יום 600 ילדים אמריקאים נכנסים לגוגל ושואלים איך להתאבד. פתחתי פרופיל פיקטיבי בגוגל, כילד. אני רואה שם דורה וסרטים מצוירים, והוא ממוקם בביתי בסן-פרנסיסקו. עשיתי חיפוש של המילה התאבדות. התוצאה הראשונה שקיבלתי הייתה מאמר מפורט איך להתאבד, להטביע את עצמי, להרעיל, לתלות את עצמי, וגם איך לקפוץ מגשר בסן-פרנסיסקו, שיהיה קרוב לבית.
"דמיינו לרגע שזה באמת היה ילד שחווה בריונות בבית הספר. הנה פרויקט לימודי תודות לגוגל.
"פייסבוק: אני נותן להם פרס מספר 1, עם כמות הפרדיטורים הגדולה ביותר בעולם, והם עושים קצת פחות מכלום כדי לשנות את המצב. אז אחרי שהם התקינו תוכנה שמוחקת בריונות ברשת, במקום להעביר אותה ישר למשטרה – לאחרונה הם גם חסמו את האפשרות להתקין אפליקציות שמאפשרות להורים להגן על הילדים".
לפקוביץ' מסיים: "היום עדיף לכם להכניס את הילד שלכם לאוטו, בלי כיסא או חגורת בטיחות, לנסוע 200 קמ"ש ולסמס תוך כדי, עם חלונות סגורים וסיגריה דולקת. עדיין תהיו הורים יותר טובים מהורים שנותנים לילדים לגלוש באינטרנט".
למה אמרתי שלהתקין אינטרנט מסונן היה טעות? כי זה גרם לי להוריד מגננות. כי זה לא מספיק. כי חשבתי שזה מגן עליהם. כל הזמן דאגתי מה הילדים שלי יחפשו ברשת, אבל לא העליתי על דעתי מי בינתיים מחפש אותם.
לחמניות ממולאות בשר
מתכון מדהים. אני מכינה ומקפיאה. בבוקר אני מוציאה ושולחת עם הילדים לבית הספר. עד הצהריים הן מפשירות ומרגישות טריות לחלוטין. בתכל'ס אתם יכולים להכין מכל בצק. אני מכינה מהבצק של החלות.
המצרכים הדרושים:
לבצק: 1 קילו כוסמין 70% / 1 כף שמרים יבשים / 1 כף מלח / 2 כפות סוכר / 1.5-2.5 כוסות מים / 2 כפות שמן
למילוי: 1/2 קילו בשר טחון / 1 בצל קצוץ / 2 שיני שום / 1 כוס כוסברה ופטרוזיליה קצוצה / 2 כפות פירורי לחם / 1 כף שטוחה בהרט לקובה / קמצוץ כמון ופפריקה מתוקה / מלח ופלפל
אופן ההכנה:
להכנת המילוי: מטגנים את הבצל, מוסיפים את התבלינים, השום והבשר ומטגנים היטב / מוסיפים את הירוקים לעוד שתי דקות טיגון.
להכנת הבצק: מערבבים את השמרים והסוכר עם כוס מים פושרים, ומניחים בצד ל-5 דקות / מוסיפים את הקמח והמלח וכוס נוספת של מים ולשים היטב. אם יש צורך מוסיפים מים. צריך לקבל מרקם די קשה, כי הכוסמין הופך ליותר נוזלי אחרי ההתפחה / מוסיפים את השמן ולשים לקבלת בצק אחיד / מתפיחים כשעה.
להכנת הלחמניות: קורצים עיגול מהבצק ומשטחים אותו לפיתה קטנה / ממלאים בכף בשר וסוגרים היטב מכל הכיוונים / את הלחמניות מניחים על נייר אפייה לתפיחה נוספת של כ-20 דקות בתבנית / מכניסים לתנור חם, 180 מעלות, כ‑20-25 דקות.
לתגובות: ayakremerman@gmail.com
הטור פורסם בעיתון "בשבע".