הסטנדאפיסט בני ברוכים: "הרופא אמר לנו שמעכשיו נותר רק להתפלל"

נעים להכיר

"בני ברוכים, 46, גר בכפר סבא, נשוי ואב לשניים, סטנדאפיסט".

ניצוץ של נוסטלגיה

"לפני 30 שנה קרה לי נס. מגיל צעיר מאוד רציתי להצליח על הבמות, וכבר בגיל 15 שיחקתי בסרט בלוס אנג'לס, בתפקיד ראשי. אני אדם מאוד מאוד מאמין, וברור לי שזה בהשגחה פרטית. יש משפט שההורים שלי אומרים בפרסית: 'כשה' רוצה - זה קטן עליו'. אדם צריך להאמין שהישועה שלו יכולה לבוא ברגע.

"מהמקרה הזה למדתי מסר חשוב, שאני משתדל להעביר הלאה לאנשים - אל תפחדו לדמיין את החלומות הכי גדולים שלכם, להתפלל עליהם, ולפעול למענם. כילד דמיינתי שאשחק ואהיה על במות גדולות, ואני מאמין שזה קרה בזכות התפילות והאמונה. בגלל זה אני ממשיך להתעקש להופיע עוד ועוד. מי שיתמיד ב"ה יצליח". ניצוץ של השראה

"אני מקבל המון השראה לגבי כל מה שקשור לאחדות ישראל מהסיפור של יוסף הצדיק. למרות כל מה שהאחים שלו עשו לו, הוא סלח להם, והתנהג אליהם באהבה ובכבוד. הכוח של עם ישראל מופיע כשהוא מאוחד. כשסולחים אחד לשני. למרות הפגיעות. כולנו יכולים ללמוד מיוסף הצדיק שלמרות הכל צריך לסלוח ולהיות מאוחדים.

"בהופעות שלי אני תמיד אומר שבשבילי להיות סטנדאפיסט זו המתנה הכי גדולה שקיבלתי מה' אחרי אשתי והילדים, כי כשאני רואה את כולם צוחקים, ומאחודים בזכות הצחוק, זה דבר אדיר בעיני".

ניצוץ של עשייה

"לפני כל הופעה אני מתפלל לה' שהיא תצליח, ובסוף כל הופעה אני אומר לעיני הקהל תודה לה'. בכלל, במשך חצי מהנסיעה הביתה אני אומר תודה לה'. זה ממש לא קל להיות סטנדאפיסט. יש מעט כאלה. גם בחו"ל אגב. ואם זכיתי לקבל מתנה כזו, איך לא אגיד תודה?

"מעבר לכך, הקב"ה נמצא בעשייה שלי בעוד כמה וכמה מובנים. למשל, אני לא מופיע בשבת ואין גסויות במופע שלי. אני מאוד מכבד את הקהל שבא. אני לא דתי במלוא מובן המילה, אבל אני בהחלט אדם מאמין. בנוסף, אני מניח תפילין, שומר כשרות, ומקפיד על הדברים הבסיסיים".

(צילום: נופר חן)

ניצוץ של מצווה

"אני משוגע על פסח. לאבא שלי יש עשרה אחים ואחיות, ולעולם את אשכח את הסדרים שהיינו עושים יחד כל המשפחה, עם סבא, סבתא, הדודים ובני הדודים. ההורים שלי הגיעו מאיראן, שם היה נהוג שכולם יושבים על שטיחים לכל אורך הסדר. ככה היינו עושים אותו, גם בישראל.

"כל השנה הייתי מחכה לליל הסדר, ועכשיו אני הכי מתגעגע לזה בעולם. לצערי אבא שלי כבר לא בחיים. הייתה צפיפות גדולה ובית דל, אבל השמחה הייתה אדירה. מבית אבא גם לקחתי ערכים שהם מוטו בשבילי, ובראשם: 'ואהבת לרעך כמוך'.

"אני משתדל ליישם אותו, ומקווה שאני עושה את זה בצורה טובה. אני בא מבית עם המון ערכים. אבא שלי תמיד חינך אותנו לא לפגוע באף אחד. לכן גם בהופעות שלי אני לא יורד על אנשים. בחיים לא תראה מישהו שיוצא ונעלב".

ניצוץ של התעוררות

"אשתי ואני זכינו בילדים שלנו אחרי שנים של טיפולי פוריות. היום אני צוחק על זה בהופעות, וכל כך כיף שאני כבר יכול לצחוק על זה. זה הכי מרגש בעולם. במהלך הטיפולים, אשתי נכנסה להיריון ארבע פעמים, אך איבדנו את ההריון שוב ושוב.

"אחרי ההפלה הרביעית נכנסתי לפרופ', ושאלתי למה אשתי מפילה שוב ושוב. הוא ענה שהוא לא יודע. שאלתי אותו איך אחרי כל הלימודים שלמד הוא לא יודע, והוא ענה שהוא פשוט לא יודע. בתגובה לכך אמרתי לו שאם כך אני בכלל לא צריך אותו, וכבר עדיף שאשב בבית ואתפלל.

"בשלב הזה הוא מאוד הפתיע אותי. הרופא אמר לנו שמעכשיו נותר רק להתפלל. שמעכשיו הוא לא יכול לעזור לנו יותר. שאין לו עוד מה לעשות. ואכן כך היה. התפללתי מעומק הלב. בכוונה גדולה. בטיפול שהיה אחרי המקרה הזה, ברוך ה', אשתי נכנסה להיריון, וגם ילדה בשעה טובה ומוצלחת.

"אני מספר את זה בהופעות, ואנשים שנתקלים בבעיה דומה באים לדבר איתי בסוף ההופעה ומשתפים אותי. לכולם אני נותן את אותה עצה: כמובן שצריך גם להשתדל, אבל הרבה יותר חשוב מכך זה להתפלל. קשה להפריז בכוחה של התפילה".