סלבס בהתחזקות
"צריך הרבה הרבה אומץ ללכת על הדבר הזה": איך גילי שושן עשה תשובה?
"בפעם הראשונה שפתחתי את 'עץ החיים' של האר"י הקדוש, קיבלתי את מה שכל חיי שאפתי לקבל". איך גילי שושן, אמן ושחקן שהיה בפסגת הזוהר, עשה תשובה?
- נעמה גרין
- פורסם י"א כסלו התשע"ט |עודכן
גילי ששוןגילי שושן, האיש שתמיד חיפש אחר האושר בעולם משחק, המוזיקה, בפרסום, במזרח הרחוק ובשלל תורות פילוסופיות שונות, כבר חזר לשמו המקורי "גיל-עד". "מצאתי את האושר האמיתי", הוא אומר.
שושן למד תיפוף מנעוריו. אחרי שירותו הצבאי למד משחק בסטודיו ניסן נתיב, משם המשיך ללימודי קולנוע ותסריטאות. במשך עשור, החל מ-1996 השתתף בסרטי קולנוע ובטלוויזיה, וגרף בלי קושי את התפקידים הראשיים.
כיום, לאחר התקרבותו ליהדות, מעביר שושן הרצאות ברחבי הארץ על תורת הנפש על פי מקורות יהודיים, כולל בכל נגזרות צה"ל. הוא מרצה על דברים הקשורים במודעות עצמית ברמה מאוד גבוהה, שליטה במחשבות, וקואוצ'ינג יהודי על פי תורת החסידות.
שושן מתגורר עם משפחתו בצפת. "אחרי שכל השנים חייתי בתל אביב, רציתי לעשות שינוי, להריח ניחוחות אחרים ולהתרכז ביצירה ובחיים רוחניים שלא התאפשרו במרכז". הסביר. הוא מסרב שיכנו אותו "הרב". "אני משתדל לא לריב עם אף אחד", הוא אומר. "אני לא מתיימר להיות רב, אני רק יהודי פשוט, הלוואי בינוני".
ההתקרבות ליהדות
"לא הייתי אביב גפן או שלמה ארצי, לא התקרבתי לקרסוליים שלהם, אבל היו לי את כל הדברים שבנאדם רוצה", אמר בגילוי לב ל'וואלה'. "זוהר ותהילה, הכבוד והמזומנים והפרסומות והדולרים, היה לי אותם עד הגג. אבל אתה מגלה שזה לא גורם לך לסיפוק אמיתי, לאושר האמיתי, שכל חיי הרגשתי שאני צריך לחפש. הרגשתי את האושר בתוך תוככי מצולות נפשי, וראיתי שגם אחרי שאתה מצליח יותר משחשבת שתוכל להצליח, גם שם אין את האושר האמיתי. לא יכולתי להשלים עם העובדה שאני לא חי חיים עם מהות אמיתית. אז עם כל הכסף וההצלחה, איך אני יכול לוותר על האמת המהותית? זו בגידה באמאמא של החיים".
שושן ממשיך בכנות: "מלכתחילה הלכתי לאמנות כי לא השלמתי עם העולם הקפיטליסטי, של הפלסטיק, של החיצוניות, עם המרדף אחרי כסף. מתוך מרידה במוסכמות החומריות של העולם, כדי להיות עם אנשים שמסתכלים גם על יצירה וטקסטים ומהות, אבל גם שם זה לא היה זה, זה רק מתקרב".
"רק בזכות תורת הקבלה, זכיתי לחוות אושר אמיתי", ממשיך שושן ואומר. "בפעם הראשונה שפתחתי את 'עץ החיים' של האר"י הקדוש. דברים שכל חיי השתוקקתי לקבל, ופתאום קיבלתי את זה. אתה נהיה מאושר ומסופק ומחובר ומרגיש שאתה נוגע בליבת החיים, אז הלכתי עם זה עד שהגעתי לאיפה שאני נמצא היום".
תהליך התשובה של גילי החל לפני 21 שנה, בלב מנהטן. "בשיא החומריות, בלב מנהטן, ראיתי את הספר "עץ חיים" על שולחן של חבר. אמרתי לעצמי: 'איזה שם יפה של ספר. מעניין מה כתוב בו'. פתחתי אותו, והדבר הראשון שאני רואה: "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות. ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא היה הכל ממולא מן אור אין סוף פשוט ההוא… וכאשר עלה ברצונו הפשוט, לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים...", מצטט גילי את המשפטים ששינו את חייו.
"זו הפצצה הראשונה של האור האין סופי, הטוב, שפעם חוויתי. האמת שהאמנתי בה כל החיים שלי אך מבחינת קטנותי וגילי הצעיר וטיפשותי לא יכולתי להביע אותה במילים, כי הייתי בסך הכל ילד בן 20 פלוס. אבל במשפט הראשון של האר"י הקדוש שפותח את 'עץ חיים', גיליתי את כל מה שהאמנתי בו אי פעם, ולא יכלתי להביע אותם ולבטא אותם.
"הייתי חילוני שחקן שיודע טשרניחובסקי, ביאליק, ושירה מאז שידעתי לקרוא ולכתוב – כל אות מבחינתי זה עולם ומלואו. בן אדם שאוהב מילה וקורא כזה דבר – הוא מוקסם. פעם ראשונה בחיים שתמיד מדברים על סופים, הכול גבולות. פתאום יש 'אין סוף', ודבר שני: פתאום מישהו מדבר איתי על מה שהיה בכלל לפני שנברא העולם. וואו.
"מי מעז לדבר איתי על מה שהיה לפני בריאת העולם? מדברים איתך איך להצליח בקריירה, איך להצליח במשחק. אף אחד לא דיבר איתי אף פעם מה היה לפני שנברא העולם. אמרתי: 'וואו'. אני חייב ללמוד את הדבר הזה. הלכתי לארץ. התחלתי ללמוד קבלה. התחלתי ללמוד קורסים בקבלה. תורת הסוד. אני עדיין חילוני, שחקן, קולנוע, פרסומות לבזק ותנובה ותוך כדי זה בקורסים לקבלה. סוף סוף השמחה האין סופית של העד, כמו שמי גיל-עד, אני מתחיל להרגיש את השמחה זורמת, עד שיצא מתוכי גייזרים של שמחה.
פעם ראשונה בחיים שלי אחרי שניסיתי כמעט את כל סוגי הסמים, כל סוגי התענוגות, ברמות של פרופסורה. לא ברמות פשוטות של כאילו חובבנים. הייתי ברמות של דוקטור לתענוגות החיים. וכעת – המחוזות של האושר נתחו דרך הקבלה.
עם ההתקרבות ליהדות, לא זנח שושן את הקריירה והמשחק. "אני חסיד חב"ד", הוא אומר, "הרבי ראה את התכלית של כל החיים הרוחניים דווקא על הארץ. זאת בלי להתנתק מהעולם מסביב ובלי להתבודד בגטו, אלא דווקא בעולם הגשמי להפוך את החומר למואר. אלמלא הרבי, אולי היו מוצאים אותי היום באיזושהי מערה במדבר". בהתאם להנחיית הרבי להמשיך בקריירה, שושן בחר לעצמו בסרטים את התפקידים שבהם הופיע.
דודו כהן בראיון עומק מופלא עם גילי שושן. צפו:
עליית שלב: יישום מעשי של הלימוד המופלא
תקופה לאחר ששילב בין לימודי הקבלה למשחק, החליט גילי ליישם את מה שלמד. ליוד עשה אותי כל כך מאושר, "ואז הגעתי למצב שרציתי לחיות עם זה כל רגע ורגע, כל היום. ושתהיה לי משפחה כזו", הוא מספר.
"אמרו לי ללכת ללמוד את סגנון החסידות. הייתי מתארח אצל שליחים. ראיתי ילדים קטנים מדקלמים פנימיות התורה, תניא, עץ חיים. ברמות של ילדים. בסעודות שבת, כשילדים בני 11, 12 ולפעמים גם 8 ו-9 שאומרים לך פרקים שלמים בעל פה", שושן משתנק מהתרגשות.
שושן המשיך והתקדם בקיום המצוות, לאט ובהדרגתיות. "איך הגיבו החברים השחקנים?", נשאל על ידי דודו כהן בראיון. "החברים הגיבו בהרמת גבות, לחשושים, עד לרמות של פפראצים ב'פנאי פלוס' מביכים, שבהתחלה, כשעוד לא היה לי אומץ לומר לעצמי שאני מניח תפילין – כבר אני רואה את עצמי בעמוד ראשי מניח תפילין בכותל. זה היה מביך מאוד. לעבור ליד בית הקפה השכונתי, עד לרמות של אנשים שלפני שבועיים העריצו אותי, ואותם אנשים היו עוברים לידי ברחוב ולא אמרים לי 'שלום'. כאילו בגידה. כאילו, אני לא יכול לדעת, אולי זה רק בעיניי בגלל המקום המפוחד שלי, אבל תכל'ס ראיתי ש... אבל אמרתי לעצמי 'גילי, אתה הולך פה על האמת'".
"היו גם תגובות טובות?", נשאל גילי והוא מנסה להיזכר: "בהתחלה, בהתחלה, חוץ מחברים שכבר היו בקטע – אפשר לומר שהיו מעט מאוד דברים חיוביים. צריך הרבה הרבה אומץ ללכת על הדבר הזה", השיב.
בנוגע לשכנוע של אחרים, נשאל גילי האם שכנע מכרים להצטרף אליו בדרכו החדשה. "אני אף פעם לא שכנעתי אנשים. אני לא מאמין בדרך של מיסיונריות, אבל ברמה של 'בואו תכירו את המסעדה הטובה שאני מנוי עליה'. הסלון שלי הפך לחדר לימוד, קראתי לו 'ישיבת האור הבא מן החושך'. היינו לומדים שם תורה, פנימיות התורה, חסידות, קבלה, רמב"ם. עד היום אני מתגעגע ללימוד שלנו בישיבת 'האור הבא מן החושך'.
"הייתי מעלה אנשים מחוף הים, מבתי קפה. היינו לומדים ביחד. חלק מהם נשואים, עם יותר ילדים ממני, וברמות של חסידיים מאוד. מאותן פגישות בבתי קפה ובישיבת 'האור הבא מן החושך', היא עשתה אחלה-אחלה אנשים", מתרפק גילי על התקופה ההיא,
"ולא מתוך מיסיונריות", הוא מדגיש. "מתוך חברות, מתוך חיפוש אמיתי, מתוך הרפתקנות אמיתית של אנשים שרוצים. עזבו אותנו מהשטויות האלה של הדתי, דוס, אשכנזי, ספרדי, כל השטויות והגלות הזו. אנשים הם פתוחים ונאורים, וזה מה שאפשר להגיד - אנשים דתיים ושאינם דתיים, פשוט רוצים את האמת. וכשאתה בא אליהם ממקום של לא מיסיונרי, ולא: 'עכשיו שים את הכיפה', או: "'שים את המגבעת', אלא: 'בא אחי, נצא להרפתקה למחוזות אינטליגנטיים חדשים, הרפתקניים' - אנשים זורמים".
היום שושן מתגורר בצפת. "צפת זה גם ראשי תיבות 'צפון תל אביב', אז אני מבחינה מסוימת גר בצפון תל אביב, ואני משתדל להפיץ את האור גם שם.
"שלמה המלך אמר 'לכל זמן ועת', יש את הזמנים שצריך להיות בתל אביב, ויש את הזמנים שאתה צריך להיות בצפת. אני עברתי לצפת כדי לחפור ברמות של עומקים שלא הייתי יכול לעשות אותם בתל אביב. המחיה בתל אביב היא מאוד יקרה בצפת אני יכול לשבת ולהעמיק, ואני עושה שם שליחות מדהימה", מסביר גילי.
"מי אתה בכלל, בלי התואר אקדמי, בלי ההיסטוריה שלך, בלי הפרסים שקיבלת בחיים, בלי השם שלך?" גילי שושן בסרטון שמעלה שאלה קיומית, עם תשובה מחזקת ומעצימה בצידה. צפו וגלו את עצמכם:
שושן מספר על ההשגחה המופלאה במציאת הזיווג. "הייתי רווק בן 32. שומר שבת כבר 5 שנים. עדיין עושה טלוויזיה. וחיפשתי להכיר את אשתי. אז ראיתי בספר של האדמו"ר מלובביץ, ושם ככתוב שבעת שפותחים את ארון הקודש – בזמן שפותחים את ארון הקודש, ואומרים 'בריך שמיה', כל בקשה שיהודי מבקש, היא מתמלאת במלואה, ואם לא במלואה – אז ברובה. כך כתוב שם בשם ה'בעל שם טוב' הקדוש.
"האדמו"ר מסביר שם שכל העולם הזה הוא השתלשלות של העולמות העליונים, וכאשר פותחים בעולם הזה את ארון הקודש, עומדים מלאכים, והמלאך מיכאל במיוחד – עומדים ומבקשים סנגוריה על הדבר הזה שאתה מבקש מהבורא.
"בזמן פתיחת ארון הקודש ביקשתי להכיר את אשתי. אחרי יומיים הכרתי אותה, ותוך 3 חודשים התחתנתי. זה קצת על קצה המזלג. אנשים שמעו את הסיפור הזה, והשתמשו בסגולה הזו ובזכותה בחורים התחתנו, בחורות נכנסו למדרשיות", מציין גילי בהתרגשות.
סרטון השראה אמנותי נדיר ומעצים על כוחה של הדממה לגלות לנו את החשוב מכל. מתוך "השראה", הפרויקט של גילי שושן:
"אין עוד מלבד בורא עולם", אומר גילי בראיון לתכנית 'בכיוון אחר'. "שום מציאות. אנחנו צריכים להבין שמצד אחד יש עולם ויש בריאה, ו'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ', ומצד שני אנחנו צריכים להבין שבעוד אנחנו רואים שיש פה שמים ויש פה ארץ ויש פה אדמה ויש פה – אין כלום חוץ מבורא עולם. מצד שני, אם אנחנו מוחקים את העולם – אז מה אנחנו - כל הזמן מעופפים? לא יכול להיות. בן אדם, תנחת. צריך לפרנס. צריך לעבוד. צריך לאהוב לרענו – כמונו. אבל אם מצד שני אני הולך רק למקום כזה של כאילו בן אדם, אז קריירה ותתחיל לתקתק עניינים גשמיים וטבע וטבע וטבע ואז אני נהיה עובד של כוכבים ומזלות וטבע ואשים", מסביר גילי את הדילמה.
"אז יש ענין שנקרא 'גם וגם'", הוא מסביר את הדרך הנכונה בעבודת ה'. "וזה עניין תודעתי שהכל זה בורא עולם, אבל כפי שהוא רוצה. כך אדם נכנס למצב תודעתי שהוא כל הזמן לא שוכח. הוא רואה את החבר שלו, ומדבר עם החבר, אבל הוא אומר לעצמו, החבר הזה זה לא רק בן אדם. זה גם כמו כל אחד מישראל, זה צדיק, זה אלוקות. כי אין עד מלבדו. גם שונא שלך, גם בן אדם שלכלך עליך, אתה יושב ואומר: 'אין עוד מלבדו'. אני מאמין שגם אחד כזה שקילל אותי – גם הוא חלק אלוק ממש", מסיים גילי את דבריו.
מי יכול לתת לי שלמות? צפו בגילי שושן: