האם אנחנו גאים, או מכירים בערך עצמנו? 10 עובדות על מידת הגאווה

1. "הגאווה", פותח ה'פלא יועץ' את דבריו, "גודל רעתהּ מפרש בדברי רבותינו זכרונם לברכה בש''ס ובמדרשים ובכל ספרי הקדש. במשלי: 'תועבת ה' כל גבה לב', והמתגאה נחשב כעובד עבודה זרה וכאילו בא על כל העריות ואין עפרו ננער בתחית המתים, וכהנה רעות רבות".

2. ממשיך ה'פלא יועץ' וכותב: "וכולי עלמא יודעים רעת הגאווה כי רבה, אבל הם סוברים שמהות הגאווה הוא שהולך בקומה זקופה ומנענע זרועותיו הנה והנה, ואין איתנו יודע מה הוא הגאווה. אבל סימן יש מכח הבן להכיר כח האב, כי ההקפדה והכעס וכדומה הם בני הגאווה, ואם אין אבות מאין יצאו תולדות". מדברי ה'פלא יועץ' עולה כי אף שקשה למצוא את ההגדרה המדויקת לגאווה, אך כאשר אדם חש שהוא כועס ומקפיד – זה מוכיח כי קיימת בו מידת הגאווה.

3. "וכל כך גבר אויב היצר הרע, עד שמראה לאדם שההקפדה והתרעמת והכעס הם שלמות המידות, עד שאומרים מי שאינו מרגיש אינו בן אדם", ממשיך ה'פלא יועץ' ומסביר כי היצר הרע כה מטעה את האדם, עד שגורם לו להרגיש כי מי שאינו כועס או מקפיד – אינו נחשב אדם עם רגש, כביכול.

4. "והאיש הירא ורך הלבב", קורא ה'פלא יועץ', "תסמר שערו מראות חמר וגדל רעת הגאווה, ויתלהב לבו בראותו גדל שבח הענווה, וישתדל בכל כוחו במחשבות טהורות להכיר מיעוט ערכו ולהיות נבזה בעיניו נמאס, ולהיות מן הנעלבים לכל אדם ואפילו לאנשי ביתו ולא יקפיד ולא יכעס ולא יתרעם כלל, רק מאד מאד יהיה שפל רוח שפל ברך".

איך נכיר בערך עצמנו, אך לא נתנשא מעל האחרים? הרב זמיר כהן מגלה את הסוד:

5. ה'פלא יועץ' מסביר כי הדרך הטובה ביותר לא ליפול למלכודת הגאווה, ולהישאר בענווה היא על ידי קריאת ספרי מוסר וזכירת החטאים. כה דבריו: "והגדר הגדול בהתמדת קריאת ספרי המוסר ולקיים מה שנאמר: 'וחטאתי נגדי תמיד'. ואפילו אם כביר מצאה ידו חכמה ודעת, לא המדרש הוא העיקר והכל לפי רב המעשה לפי מה שהוא אדם פלס ומאזני משפט ביד ה', ויתן אל לבו כי לפי ערכו וידיעתו והשגתו והכנתו והחסד אשר גמל עליו יוצרו, עדיין לא יצא ידי חובתו אחד מני אלף, ויוסיף דעת יוסיף מכאוב על אשר יכול היה לעבוד את הבורא ולא עבד, כי המשפט לאלוקים הוא". עוד מוסיף ה'פלא יועץ' ואומר כי אף אדם שזכה לעשות מצוות רבות, ראוי לו לזכור כי לא יצא עדיין ידי חובתו לבורא העולם, ובכך לא יתגאה ליבו.

6. "ויהא דן את כל האדם לכף זכות", מצטט ה'פלא יועץ' את הנאמר במסכת אבות, "ואם יראה בעיניו ולבבו יבין בברור שחברו או אשתו, או אפילו בנו ותלמידו ומשרתו, חטא כנגדו ועשה עמו שלא כהוגן - ראוי שלא יכעס ולא יצטער ולא יקפיד כלל, כי 'מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו', ו'ה' אמר לו קלל'. ומה גם שאם אדם כמותו הקל בכבודו או כיבדו, מה יתן לו ומה יוסיף לו?! הכל הבל ורעות רוח".

7. ממשיך ה'פלא יועץ' ומוסיף עוד כי כיוון שהנעלבים זוכים לשכר עצום מאת הבורא, על האדם לשמוח במי שמבזה אותו יותר מאשר במי שמכבד אותו. "ולפי גדל טובת הנעלבים, נמצא לפי האמת, שטובה גדולה גמל עמו חברו. וראוי לשמוח במבזים יותר מן המכבדים".

8. "רק לזאת יצטער: על אשר חטא חברו וגורם צער ופגם למעלה", כותב ה'פלא יועץ'. "ולכן יעשה גדר בעצמו כאשר יוכל כדי שלא יחטאו עמו ולא יתריסו כנגדו, ואם חטאו - ישתדל להוכיחם אם דבריו נשמעים ויעשה אופנים שיבואו לפייסו ושיתקנו את מעוותם ולא יוסיפו לחטא, והכל בסדר נאה באופן שלא תצא תקלה צד רינון וחילול השם, חס ושלום". מכאן נראה כי על האדם העניו להשתדל שלא יפגעו בו, כדי שהפוגעים בו לא יחטאו וייענשו משמים.

9. "וכל ערום יעשה בדעת, יכלכל דבריו במשפט לפי מה שהוא אדם ולפי המקום ולפי צורך שעה", ממשיך ה'פלא יועץ'. "אם צריך מורא - יראה כעס וקפידה, אך ליבו יהיה חלל בקרבו, וכל מעשיו יהיו לשם שמים, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים".

10. מסכם ה'פלא יועץ' את ערך 'גאווה', ומעניק עצה טובה: "גדר גדרו שלא לבוא לידי גאווה - הוא להיות בורח מן הכבוד, וכל שכן שלא יבקש גדולה"

האם אתה אדם גאוותן? הרב אלי עמר בשיעור נפלא על הגבול שעובר בין ענווה לגאווה: