ישיבת אבל בכנסת לזכר דוד אזולאי ז"ל: "שליח ציבור אמיתי"

במליאת הכנסת התקיימה אתמול (שני) ישיבה מיוחדת לזכרו של השר לשירותי דת, דוד אזולאי ז"ל, שהלך בחודש שעבר לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, אמר בפתח הדיון כי "כל עבודה משותפת עם דוד הייתה תענוג – ממשימות לאומיות כמו העלאת יהודי 'ביתא ישראל' בתחילת שנות האלפיים, ועד למשימות קטנות, לכאורה, כמו ההתייעלות האנרגטית במבני דת – מהלך שהוא פתח בו ממש לפני שנה".

אדלשטיין הוסיף: "אני אזכור את דבריו החכמים מעל דוכן המליאה, את האופן שבו ניהל את הוועדות בראשותו, את החיוך המבויש שלו בפגישה מקרית במסדרון הכנסת. אני אזכור את דוד אזולאי, שליח ציבור מהמעלה הראשונה, שאהב את הבריות והיה אהוב על הבריות, שמעולם לא ביקש כבוד לעצמו, ואולי משום כך זכה עם לכתו לכבוד שרק מעטים ומיוחדים זוכים לו".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד למנוח: "חברנו האהוב דוד אזולאי נלקח מאיתנו לפני שלושה שבועות. הוא חסר לנו בכנסת, הוא חסר לי ליד שולחן הממשלה, ואני מאמין שהוא חסר לכל מי שהכיר אותו. קל היה לאהוב את דוד, כי הוא היה אדם עם לב חם ונשמה גדולה, מאיר פנים לזולת, מטה אוזנו לצורכי האחר ומושיט ידו לכל נזקק".

נתניהו ציין כי מראשית היכרותו עם אזולאי התרשם שמדובר בשליח ציבור אמיתי: "הייתה לו התמדה יוצאת מן הכלל, פשוט בלתי יאומן היה לראות אותו, כיצד הוא היה מתמיד בעבודה השוטפת, בוועדות הכנסת ובמליאה, ובייחוד במאות הצעות החוק שהגיש במשך השנים. כל אלה לימדו שמדובר בנבחר ציבור מזן מיוחד".

"אני תולה את ההתמסרות העצומה של דוד לתפקידו – במה שעבר עליו בצעירותו. דוד עלה ממרוקו כילד, והתייתם כנער מאביו. הוא שימש כאח בוגר לאחיו ולאחיותיו הקטנים, כשהוא עצמו מפלס את דרכו בחיים – בעשר אצבעותיו. שמעתי שכשהוא עסק בחינוך בעכו, הוא נהג לבקר בבתי התלמידים, לא רק כדי לעקוב אחר רמתם הלימודית, אלא גם כדי ללמוד על המצב בבית. הוא היה שואל האם הם סובלים ממחסור, האם הם זקוקים לתמיכה, האם הוא יכול לקדם אותם במשהו, לעזור להם בכל דרך".

ראש הממשלה העלה על נס את פעולתו הציבורית הענפה של אזולאי למען האזרח הפשוט: "עושר הרגישויות בנשמתו של דוד הניע אותו לפעול למען ציבורים שזקוקים להעצמה: אסירים בבתי כלא – אני לא זוכר שמישהו טיפל בציבור הזה, אלה בני אדם. דוד טיפל בהם – משפחות קשות יום, ילדים נכים, תושבים בפריפריה, עקורי גוש קטיף וקבוצות נוספות. דוד ייחס חשיבות להעלאת שארית הפליטה של יהודי אתיופיה לארץ".

מכאן עבר נתניהו לדבר על החותם האישי שהטביע אזולאי בתפקידו האחרון כשר הדתות, בו פעל להנגיש את שירותי הדת לכל אזרחי ישראל: "אינני מתכוון רק לבניית מקוואות ובתי כנסת, או לשיפור מעמד הבלניות – ואלו הם מקצת הדברים החשובים שעשה. אני מתכוון גם למקומות כמו הר הזיתים, שדוד ייחס לו משמעות עצומה. הוא דיבר על שיקום הקברים והסדרת דרכי הגישה אל הפנתאון הלאומי הזה – שטמונים בו רבנים, אנשי רוח וגדולי האומה. זה היה בנפשו של דוד. כך לגבי מערת המכפלה, קבר רחל וקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, שמאות אלפים פוקדים אותם לאורך השנה. דוד ינק כוח מן האתרים הקדושים הללו. הוא ראה בהם עוגן של זהות יהודית, וחיבור שלא יינתק למורשת אבות".

"אני גם זוכר את דוד בישיבות הממשלה. בדרך כלל הוא נחבא אל הכלים, בצניעותו האופיינית, כיוון שהנחה אותו הכלל 'סייג לחוכמה – שתיקה'. הוא לא הרבה לדבר, אבל כשהוא כבר דיבר – זה תמיד היה לעניין. הוא אף פעם לא הלך סחור סחור, דיבר ישר לעניין. לא הסכמנו על הכל, אם כי הסכמנו על חלק הארי של הנושאים שהיו לפנינו. אבל גם כשלא הסכמנו, כיבדתי אותו מאוד – משום שידעתי שהוא איש אמת. המחלוקות לא היו כדי לנגח, אלא לשם שמיים. איש אמת שפעל לשם שמיים".

ראש הממשלה סיכם באומרו כי "המורשת הנפלאה שדוד אזולאי השאיר היא אהבה לכל אדם, אהבה לעמנו ולארצנו, אהבת התורה, אהבת החסד והנתינה. גודל פועלו ופירות שליחותו של דוד אזולאי יעמדו לשנים ולדורות".

שר הפנים אריה דרעי אמר בדברי הזיכרון שלו לאזולאי: "לאן שאני לא הולך, אני לא יודע אם יש איש שיש לו תלונות עליו. מדהים איך דוד היה אהוב על כולם. כל מי שבא במגע איתו. התרשמו מהיושר שלו, מהצניעות, מהענווה, מזה שהוא דיבר עם כולם בגובה העיניים. הוא כל כך ברח מהכבוד, ולאחר פטירתו ראינו שהכבוד השיג אותו, כמו שמגיע לו".

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' אמרה בדבריה כי הכנות של אזולאי הייתה "תכונה מאפיינת חזקה ועוצמתית שלו. הוא פשוט היה איש מאוד מאוד ישר, שלא ידע בכלל, במבנה האישיות שלו, לומר דבר שקר. מין ניקיון ויושר פנימיים כאלה, נדירים כל כך אבל מאירים כל כך כשיש לנו מזל לפגוש בהם. דוד היה איש מתוק, צנוע, עניו, נטול אפילו פרור אחד של זדון או מניפולציה. פיו ולבו שווים, תוכו כברו, ואפילו תמים, במלוא מובן המלה. כאילו עליו נכתב הפסוק 'הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו'".

חבר הכנסת ינון אזולאי, בנו של השר המנוח, ספד לאביו: "אחרי שהוא הלך, הבנתי עד כמה הקב"ה עשה חסד עם עם ישראל, כי קידוש השם הגדול ביותר זה בלכתו על המעשים והדרך שכולם מספרים מכל גווני הקשת. ענווה, פשטות, צניעות, זה היה אבא".

"הרבה שואלים אותי אם אבא השאיר צוואה כתובה, ואני עונה שאבא לא השאיר צוואה כתובה. הוא השאיר צוואה חרותה בלב ובנשמה, חרותה בדרכו. בלילה שבו הושבעתי לכנסת הוא אמר לי: אל תשכח את האזרח הפשוט, האזרח הקטן. בשבילם אנחנו נמצאים פה – כדי לעזור להם. בזכותם אנחנו יושבים פה. כשירדתי מהדוכן הזה לאחר ההשבעה שלי, אבא שם את שתי ידיו על ראשי ובירך אותי. היום אבא מסתכל עלי מלמעלה ואני מרגיש את שתי ידיו. בעזרת השם תמשיך להיות גאה בי גם מלמעלה".