"המאירים": מה גרם לשלמה קשת להעסיק במפעלו אנשים מיוחדים?

אם תיכנסו למפעל 'סבונטו' שבכוכב השחר, ספק אם במבט ראשון תזהו את המיוחדות שבו. מיוחדות במלוא מובן המילה, זאת מאחר שהמפעל מתייחד בכך שכל העובדים בו אלו אנשים 'מיוחדים', עם לקויות שונות – פיזיות או קוגניטיביות.

בראש המפעל עומד שלמה קשת, אב מאושר לשישה בנים, ביניהם אלנתן – בנו הרביעי שנולד לפני כעשרים שנה עם תסמונת דאון. "במשך שנים למד אלנתן במוסדות שונים שסיפקו לו תעסוקה והוא היה מאוד מאושר בהם", מספר שלמה, "אבל כבר לפני ארבע שנים התחלנו לחשוב על כך שהוא מתקרב לגיל בו לא יהיו מוסדות שמתאימים לו, כיוון שמסגרות החינוך המיוחד מתאימות את עצמן רק עד גיל 21. הסתכלנו ימינה ושמאלה וראינו שבכל הסביבה שלנו, מה שאומר בנימין, שומרון ובקעת הירדן, אין שום מענה תעסוקתי. הגענו מהר מאוד למסקנה שאם אנחנו לא ניצור בעצמנו מענה לאלנתן ולחבריו – לא יהיה להם להיכן ללכת. למעשה, זה מה שהיה הבסיס שהניע אותנו להקים את מפעל 'סבונטו'".

מפעל סבונטו הפועל במרץ במשך השנים האחרונות הוא כיום מפעל מצליח המייצר סבונים טבעיים ברמה גבוהה ביותר. "בבסיסו הוא נועד להעניק אפשרויות תעסוקה למיוחדים", מדגיש שלמה, "אבל בסופו של דבר אנו מייצרים מוצרים איכותיים מאוד, כך שמי שרוכש דרכנו מרוויח מכל הכיוונים".

להציב את הרף המתאים

רעיון הקמת המפעל הוא כל כך יצירתי. איך חשבת דווקא על תחום הסבונים?

"זה מתחיל לפני לא מעט שנים", נזכר שלמה. "בעבר, לפני הגירוש מגוש קטיף, התגוררנו ביישוב נצרים. מעט לאחר הגירוש עבדתי בבית בד גדול במשק אחיה, כאשר תפקידי היה לדאוג בין היתר לנושא השמן. ביקרתי באותן שנים במאות בתי בד בארץ ובעולם, כך שהתמחיתי בתחום ייצור שמן הזית. כבר אז חשבתי לעצמי מה עוד אפשר לעשות עם שמן הזית חוץ מלאכול. זה הוביל אותי ללמוד את תחום ייצור הסבונים. לפני כחמש שנים התגייסתי לכך יותר ברצינות, למדתי קורסים שונים בנושא וגם רקחתי בעצמי מתוך ניסוי וטעייה".

ואיך הבחורים המיוחדים משתלבים בעסק?

"המטרה שלנו לאורך הדרך היא לייצר עבורם תעסוקה מאוד פשוטה, כדי לתת להם סיפוק עם מה שהם עושים, ולא להציב להם רף גבוה מידי שעלול לתסכל אותם. כמובן שמדובר בגבול דק מאוד, כי אנו גם לא רוצים לפגוע בהם או לתת להם להרגיש שהם עושים מלאכות פשוטות שלא תואמות לרמתם. הרעיון הוא לקדם אותם, אך במסגרת הרף האפשרי".

את הדברים אומר שלמה על סמך הניסיון שרכש: "לפני כשלוש שנים החלטנו לבדוק עד כמה אנו יכולים להציב דרישות, ונתנו לאחד העובדים מלאכה הדורשת הפעלת גלגלים ומיומנות גבוהה. הוא לא הצליח, אז הפסקנו והסתפקנו ברמה פחותה יותר. כיום אותו בחור עובד במהירות ובזריזות, וזה מרגש לראות את ההתקדמות שלו, בזכות זה שהתאמנו לו באמת את מה שנכון עבורו, את מה שהוא מסוגל".

אגב, שלמה מציין כי גם מבחינת משכורת, הם מקפידים על כך שאלו שעובדים אצלם ישתכרו שכר גבוה יותר באופן יחסי מכל מקום אחר בו היו יכולים לעבוד. "חרטנו על דגלנו שהשכר יהיה משהו שמכבד, כי אנחנו לא רוצים לבזות או להעליב אותם חלילה".

עובדים, משתכרים ומרוצים

שלמה מספר על כך שאחד מהעובדים במפעל הוא הבחור אריאל אברמוביץ שנפצע לפני כחמש שנים באורח קשה מאוד בתאונת אופנוע. "אריאל מתגורר ביישוב שלנו, ובאחת השבתות ראיתי את אבא שלו מביא אותו לבית הכנסת. התבוננתי בו ושמתי לב שהוא מניף את ידו השמאלית בצורה מאוד משמעותית, בניגוד לשאר חלקי הגוף המשותקים ברובם. כבר אז חשבתי שיש לי עבודה מצוינת בשבילו – להחתים את הלוגו של 'סבונטו' על הסבונים. 

אלנתן עובד במפעל המשפחתי

"באמת, הבאנו אותו למפעל, ועם התפקוד בידו האחת הוא מצליח לעשות מלאכה – לוקח סבון, מכניס למכשיר ההחתמה, ומעביר הלאה לארגז.  לא יאומן כמה סיפוק שהוא מקבל מכך, זה מעניק לו תחושה שהוא יודע לעשות משהו ולא רק לעבור מטיפול לטיפול ומפיזיותרפיה אחת לשנייה. גם את המשפחה שלו זה מציב במקום אחר – אחרי שנים בהן הם מלווים אותו לטיפולים ולבתי חולים, הם פתאום רואים אותו קם בבוקר, יוצא לעבודה, הולך ומשתכר. אפשר לראות אצלו בעיניים את הסיפוק. בדיוק לאחרונה הוא אמר לי בסיום של יום עבודה שהוא לא רוצה ללכת הביתה, אלא מעדיף להמשיך לעבוד".

עובד נוסף ששלמה מספר עליו הוא בחור בן 27 עם תסמונת דאון בשם יהודה ששון. "יהודה מתגורר בפסגות ונקלט אצלנו לפני כחמישה חודשים. הוא בחור מלא בשמחת חיים ובכל פעם מצליח לכבוש עוד ועוד יעדים בעבודות שונות במפעל. הוא כל כך שמח להצליח וזה נותן לו סיפוק אדיר. גם החברה והסביבה מסתכלות עליו אחרת – הוא לא מהווה 'עול' על אף אחד, אלא להיפך – יוצא, עובד, משתכר ותורם". 

ומה עם הבן שלכם?

"אלנתן שלנו מגיע בסופי שבוע לחופשים בבית ונהנה לבוא להציץ במפעל. בשנה זו הוא עדיין נמצא במסגרת, ואנו מקווים מאוד שברגע שהוא יסיים אותה, נוכל לשלב אותו בעבודה מלאה במפעל. הוא בהחלט מחכה לזה, הוא יודע שזה מצפה לו ושיש לו עתיד תעסוקתי".

יותר שקופים משקופים

אין ספק שהתיאורים של שלמה מעוררי השראה, אך אם ננסה לרגע לחשוב על כך באופן מעשי, נראה שהדבר קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי – להחזיק מפעל ברמה גבוהה, עם עובדים שלא תמיד מתפקדים באופן מלא.

"ברור שזה לא פשוט", מודה שלמה, "קורה לא פעם שעובד נכנס פתאום להתקף ולא מסוגל להמשיך לעבוד. היה לנו גם עובד שפשוט לא הבין למה הוא לא מקבל משכורת בסיום כל יום עבודה, וכמה שניסינו להסביר לו זה לא עזר. בסופו של דבר התחלנו לשלם לו בקביעות בסיום כל יום, פשוט לא הייתה ברירה. יש גם עובדים שזקוקים פתאום, דווקא באמצע היום, לשיחת חיזוק ולתמיכה, או שצריכים להיעדר למשך תקופה בשל טיפולים כאלו ואחרים. חווינו כבר הכל", הוא מחייך בנחת, "דבר לא מפתיע אותנו".

אבל איך אתם מצליחים לעשות את זה? לעמוד ביעדים ובהספקים, ותוך כדי כך לטפל באותם בחורים?

"אני חושב שההצלחה שלנו קשורה לכך שהמפעל הוקם בכוונה תחילה להעסקת עובדים מיוחדים", מבהיר שלמה, "כך בנינו אותו וכך התאמנו את קצב העבודה ורמת ההספק. בנוסף, יש אצלנו מתנדבות שבאות באופן קבוע ועוזרות לעובדים, כי רוב העובדים צריכים עזרה אחד על אחד, שיהיה איתם מישהו כל הזמן. המתנדבות עוזרות לנו מאוד".

ולמרות הכל, שלמה מדגיש: "אין התפשרות על איכות סבונים בכלום, לא בחומרי הייצור וגם לא בשיטת הייצור שנעשית באופן ייחודי מאוד – עד 38 מעלות, כדי לא להרוס את הסבונים. כמובן שאת רוב תהליך הייצור אני עושה בעצמי, כי זהו תהליך שדורש הרבה מאוד דיוק ורמה גבוהה של הבנה".

ואיך מגיבים הלקוחות שלכם, כשהם מגלים מי עומד מאחורי ייצור הסבונים?

"רוב התגובות שאנו מקבלים הן חיוביות ומחממות את הלב. אנשים מאוד מעריכים, אוהבים ומפרגנים. בנוסף, המפעל שלנו הוא גם תיירותי ולעתים קרובות מגיעים אלינו אוטובוסים של תיירים. יש מהם שנפגשים עם נושא הצרכים המיוחדים לראשונה בחייהם ומאוד מתרגשים לראות אנשים כאלו שעובדים, מתפקדים ומקבלים יחס כשווים בין שווים.

"באופן אישי", הוא מסכם, "אני מרגיש כאן שליחות עצומה – לקחת אנשים שמבחינת ההגדרה שלהם הם יותר שקופים משקופים, אין להם ח"כים מטעמם או כאלו שפועלים עבורם, ואילו כאן זהו המקום האמתי בו הם יכולים לקבל יחס כמו כל אדם רגיל. להבין שהם תורמים, משמעותיים ויצרנים. תאמינו לי שהם לא צריכים שום דבר יותר מזה".

לרגל חודש כסלו, יוצאת הידברות ללקט סיפורי אור והוד על אנשים שמאירים את הדרך. גם אתם מכירים אנשים כאלה? אתם מוזמנים לשלוח את פרטיהם למייל debi@htv.co.il, או לכתוב עליהם בעצמכם. בואו ונפיץ יחד את האור הגדול!