"אם היית רואה נס כמו בים סוף - היית חוזר לשורשים? היום רואים ניסים גדולים יותר"

אקדים ואומר שלכתוב טור זה לא דבר טבעי אצלי, אך מתוך היכרותי עם אלפי האנשים שאני פוגש בארץ ובעולם - בער בי הצורך להביע את דעתי על אחד הנושאים היותר שכיחים שאני נתקל בהם. 

לא פעם ראיתי, שמעתי ונוכחתי לדעת שיש הרבה יהודים טובים באמצע הדרך, שרוצים להתקרב לשורשים - אך יש להם בקשה/תירוץ מקדים. "אם הייתי רואה היום בעיניים שלי, נס כמו שעם ישראל ראה בקריעת ים סוף או בהר סיני - הייתי רץ אל חיק היהדות", הם אומרים. "אם היו היום ניסים כמו פעם, אז היה לי קל יותר להאמין בקב"ה ובתורתו. מה יש? שייתן לי לראות איזה עמוד אש, איזה ים שנבקע לשניים, איזה משהו גדול באמת".

אני לא מבין דבר אחד. 

אותם אנשים, לא חיים בעולם הזה? הם לא רואים כמוני וכמו רבים אחרים את הניסים הגדולים שהקב"ה עושה איתנו כל יום, ובכזו עוצמה?  אני אומר לך שגם היום יש ניסים גדולים, אולי אפילו הרבה יותר גדולים מפעם. למה אתה לא רואה אותם? כי אתה מסתכל מבלי להתבונן, וזה ההבדל המהותי ביניהם. 

קח למשל אדם שמסתכל במהדורת החדשות, שדיווחה על הטילים שהחמאס ירה לעבר ישראל רק בשבוע שעבר. אדם כזה ישמע את הדיווח, ישר יגיד לעצמו 'יופי, איזה מזל היה לנו'. לעומתו, אדם מתבונן, מיד יקלוט שהיה כאן נס בלתי נתפש.

אני בטוח שגם אחרון הסקפטיים יתקשה להסביר

בוא נחשוב, מה הסיכוי שמתוך 500 טילים ששוגרו לעבר יישובי עוטף עזה, רק טיל אחד יפגע ועוד איפה? בלב שכונה יהודית באשקלון, בבית ששהו בו באותה שעה זוג ערבים?!

אתם קולטים את גודל הנס? עיר שיש בה למעלה מ-60,000 תושבים יהודיים, ומה הסיכוי שנמצא בה בכלל ערבים? זו לא עיר מעורבת כמו רמלה, חיפה או יפו. את זה אני בטוח שגם אחרון הסקפטיים יתקשה להסביר, איך דווקא הטיל האחד שמצליח 'לקלוע' - פוגע באחד משלהם. ממש 'חרבם תבוא בליבם'.

אז אמנם אנחנו לא מאחלים רע לאף אדם, אך מי שרוצה ברעתנו - שיידע וילמד מההיסטוריה, שיש מי שלוחם את מלחמתנו מאז ועד היום, הקב"ה ישתבח ויתעלה שמו.

ושלא לדבר על הנס שהיה באוטובוס, רגעים לפני שהנהג הערבי הוריד ממנו את החיילים: יש כאלה שמרוב שהנס היה 'גדול' עליהם, הם מיהרו לתרץ אותו בכך שהחמאס לא באמת רצה לפגוע בחיילים אלא רק באוטובוס, ושהם רצו בסך הכל להפחיד אותנו ולהראות לנו שהם יכולים להגיע אלינו.

אבל גורמי ביטחון בכירים קבעו מאוחר יותר שהחמאס ידע שהוא מכוון את הטיל לעבר החיילים, 'כיוון בכל הכוונות הראויות לכוון' ובכל זאת, פגע באוטובוס מלא ב"אפס מקום". 

מה נעשה שהאלוהים שלהם מזיז בשבילם את הטילים? 

לא לכם ולא לי יש הסבר שיפריך את הנס העצום הזה שאנחנו עדים לו בדורנו, שאויבנו המרים ביותר חרטו על דגלם להשמיד, להרוג ולהפציץ, ומנסים בכל כוחם, מוחם וממונם לשדרג את הטילים המתוחכמים שלהם.

הם מכוונים ברמת הדיוק הכי גבוהה למקומות הכי מאוכלסים, ומהי התוצאה הסופית שלהם בחסדי השם יתברך?!

אתה רוצה ניסים? אז תאמין שאתה חי בהשגחה, ורק צריך לפקוח עיניים. יש הרבה דברים חזקים שקורים כאן כל יום, כל רגע, ואנחנו כל הזמן שומעים עליהם, גם בארץ וגם בעולם.

צריך לדעת את מה שחז"ל קבעו לנו והוא שאדם לא יכול להחזיק באמונה איתנה לאורך זמן רק מניסים, כי גם הנס הכי גדול מגיע עם מדבקת פג תוקף. כשהתוקף נגמר, האמונה צריכה להתחיל מחדש. 

בהלל אנחנו אומרים 'הללו את השם כל גויים, שבחוהו כל האומים - כי גבר עלינו חסדו'. למה הגויים מהללים את השם? כי הם רואים בחוש שכל מה שהם הזידו עלינו, השם מסכל את מזימתם, והם יודעים את זה טוב מאיתנו. 

כשאנחנו מודים לקב"ה על הניסים, זו הסנגוריה הכי גדולה

לפני כמה שנים נתקלתי בראיון שעשו ב-CNN עם אחד מראשי החמאס, וכשהמראיינת שאלה אותו איך הוא מסביר את זה שלמרות שהם שיגרו 3,000 טילים לעבר ישראל, אף טיל לא פגע, הוא אמר: 'מה נעשה שהאלוהים שלהם מזיז בשבילם את הטילים לשטח פתוח?".

ולאותם שעדיין מסתפקים וטוענים שרק בימים ההם היו ניסים גדולים - נענה בפשטות ונאמר שהיום יש הרבה יותר ניסים, כי היום הכל מתועד. לפני 100 שנה, גם אם התרחש איזה נס מעבר לים, אתה לא יכולת לדעת על זה. אנשים חיו בריחוק גיאוגרפי אחד מהשני, ואף אחד לא ידע מה קורה אחד אצל השני. היום כשיש לך את כל הטכנולוגיה הזו מסביבך, אין לך תירוץ שלא להאמין. אתה יכול לצפות ולשמוע על הניסים שהשם עושה אונליין.

זה צריך לעורר גם אותנו המאמינים, ולא רק את הספקנים. כי אם אתה רואה ניסים כאלה סביבך, אז איפה התודה רבה שלך לבורא עולם?

כשאנחנו מודים לקב"ה על הניסים, זו הסנגוריה הכי גדולה. כיפת הברזל הכי גדולה שיכולה להיות. 

עכשיו אתם מבינים כמה הקב"ה אוהב אותנו? הוא מרחם עלינו כרחם אב על בנים. 

"הללו כל הגויים, שבחוהו כל האומים - כי גבר עלינו חסדו"!

ומה נשאר לנו לעשות?

ואמת ה' לעולם

הללויה.

ונסיים בפסוק מאותו הלל... "מאת השם הייתה זאת - היא נפלאת בעינינו".