הדיאטה הנכונה בגיל ההתבגרות

אני אמא לתאומות בנות 15, ובשבוע האחרון שתיהן החליטו להתחיל בדיאטה. איך אדע שהתפריט שלהן מאוזן?

גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה עוברים על הגוף והנפש שינויים רבים.

במקביל לשינויים הורמונאליים, קיימת האצה ניכרת בצמיחה לגובה, וכן חל שינוי במבנה הגוף והרכבו. לכן, גם אם רוצים לרזות – חשוב שהתוכנית תהיה מאוזנת, כזו שנכתבה על ידי איש מקצוע אשר מומחה בעניין.

התוכנית חייבת להכיל את כל אבות המזון וכל הנדרש לגיל שלהן. אצל נערות, בעיקר בגיל זה מתחוללת צמיחה מואצת, כאשר הגדילה המשמעותית ביותר בגופן היא ברקמת השומן. הגוף עלול לעצור את הגדילה לגובה כאשר ישנו מחסור בקלוריות ובחלבון. לכן יש להימנע מדיאטות הרזייה כל עוד צומחים לגובה, ורק לנקוט בתפריט המכוון לתזונה נכונה ומכיל את כל הנדרש.

הדבר החשוב ביותר והנכון ביותר בגיל זה הוא מעבר לתזונה נכונה ורכישת הרגלים נכונים. יחד עם זאת המשקל יתאזן, אך לא באופן קיצוני, ומבלי לפגוע בתהליכי הגדילה.

כללי האכילה הנכונה בסיכום לגיל ההתבגרות יכללו 5 ארוחות ביום; להימנע מדילוג על ארוחות; הקפדה על ארוחה אחת בבית הספר; לשלב ירקות ופירות בארוחות; ולהקפיד על ארוחת בוקר שהנה מומלצת ולא כדאי לוותר עליה. היא מסייעת בהעלאת רמות הריכוז במשך היום ומפחיתה את הרעב בשעות מאוחרות יותר.

(ד"ר סיגל תמיר, ד"ר לתזונה ומדעי ההתנהגות)

* * *

בני בן ה-4 מחזיר תמיד את האוכל שלו מהגן עם ביס אחד או שניים. אני תמיד שולחת את האוכל שהוא אוהב, ושבטוח שהיה אוכל בבית. כשהוא חוזר הביתה – הוא פותח את התיק ורוצה לאכול את האוכל הזה. בד"כ גם בבוקר הוא לא מעוניין לאכול משהו, כשבגן הם אוכלים בערך בעשר. פעם אחת הוא אמר לי מה הסיבה – "כל הילדים מחזירים אוכל". אשמח לעצות.

בן ה-4 מחזיר את האוכל הביתה, על אף שאוהב לאכול אותו ואפילו אוכל אותו בבית. זה מוזר ולא קורה על פי רוב.

הייתי חושבת שאולי אכל בבית לפני שיצא ואינו רעב בגן, אבל כיוון שגם בבית הוא לא אוכל, אני מציעה לערוך בירור בגן, מה בדיוק אוכלים שם הילדים האחרים. מה הוא רואה מול עיניו ומה גורם לו שלא לאכול. ילד בן 4 מחקה את החברים, לכן אם החברים היושבים לידו עושים צחוק מהאוכל שלו, טוענים שהם לא רעבים, אומרים מילים לא יפות על האוכל של עצמם או משחקים באוכל במקום לאכול אותו, גם הוא ינהג כמותם.

בקשו מהגננת לבדוק מה קורה ביחס הילדים לאוכל, מדוע הוא אינו אוכל, מה הוא רואה סביבו בשעת האוכל. בטוחני שהתשובה נמצאת, פשוט מאוד, שם. מובן שברגע שיתגלה שכך הדבר, הגננת תהיה חייבת לטפל בעניין, ולא אתם בבית.

ילד בן 4 חייב חברה סטרילית סביבו, חברה שעושה מה שצריך לעשות לפי כללי הבית, אחרת לא פלא שהוא בעצמו מפר את הכללים.

(מנוחה פוקס, סופרת ומומחית תהליכי חינוך)

* * *

בננו בן ה-9 מאובחן בדיסלקציה, וכתיבתו לא קריאה כלל. הוא משמיט ומחליף אותיות ושגיאות הכתיב שלו חמורות. האם יש קשר בין הלקויות?

דיסלקציה היא לקות למידה די נפוצה, המאופיינת באופן כללי בקושי משמעותי ברכישה של מיומנות הקריאה, מה שמתבטא בעיקר באיטיות, בקושי בקריאה מדויקת ובפערים ניכרים מבני הגיל.

היות שהקריאה היא בסיס כמעט לכל הפעילויות הלימודיות, היא משפיעה על כל תחומי הלימוד, ובעיקר על יכולת הכתיבה. אמנם נראה שמדובר בשתי מיומנויות נפרדות, אך הן קשורות ביניהן. אין בעיה לדעת לקרוא ולא לדעת לכתוב. הכתיבה לכשעצמה דורשת מיומנות גרפו-מוטורית של ידע ויכולת יצירת צורות האותיות, אך מלבד היכולת והידע הציורי, צריך להכיר את הצליל שהאותיות יוצרות, ולכן בלתי אפשרי לדעת לכתוב בלי לדעת לקרוא. מכאן הקשר בין דיסלקציה לכתיבה.

ילד המתקשה לרכוש מיומנות קריאה אולי יצליח לשרטט את סמלי האותיות, אך יתקשה לחברן למילים ולמשפטים, ויתקשה בקריאתן.

בקרב המאובחנים בדיסלקציה קיים בד"כ קושי בולט של שגיאות כתיב קשות, גם בגיל מאוחר. כשילד בתפקוד תקין נדרש לכתוב מילה, המח פועל על סמך תבנית המילה שנקלטה אצלו בעבר, כתוצאה מחשיפה חוזרת, ומזהה את כתיבתה התקינה באופן אוטומטי. אולם בדיסלקציה, המח לא מטביע רושם בחשיפה למילים. הילד אמור לנחש כל פעם מחדש כיצד לאיית את המילה, ולא תמיד זה מצליח.

(קרן אהרון, מאבחנת דידקטית, מרצה בחינוך מיוחד ובפסיכולוגיה התפתחותית)

יש לכן שאלות בנושאי נפש, זוגיות, פרנסה ועוד? כתבו אלינו למייל debi@htv.co.il בנוסף, אם את מומחית בעלת ניסיון רב, נשמח לצרף גם אותך לפאנל המומחיות