בחירות וחינוך – לא מה שחשבת

בחיי היום אנחנו צריכות לבחור ולהחליט בלי סוף. בכל מיני נושאים, פשוטים וכבדי משקל.

האם לבחור בבגד  X או ללכת על בגד Y?

האם לשלוח את הילד למוסד X או למוסד Y?

וכשמתברר שטעינו? איך נגיב? וכשמתברר שילדינו טעו בהחלטותיהם, איך נגיב אז?

1. בתך המתבגרת התעקשה ללכת לתיכון מסוים. את דווקא בחרת עבורה מקום לימודים אחר, שמתאים לכם יותר, לפי דעתך, אבל היא לא הסכימה לוותר על הבחירה שלה. רק שם היא תצמח, תגדל, תיהנה, לדבריה. בסוף החלטת לכבד את החלטתה ולתת לילדה להתנסות במקום שהיא בחרה בו. חודש אחרי התחלת הלימודים תפסה הילדה את טעותה. במקום הלימודים הנוכחי היא לא תקבל את מה שציפתה לו. אולי באמת היה עדיף המוסד שהוריה המליצו עליו. הלב שלך נחמץ. גם קצת כעס עולה בך. נו, לא אמרתי לך, את כמעט אמרת, בולעת ברגע אחרון מילים אלה. אימא יקרה, חשוב להבין שניסוי וטעיה הן חלק מהחיים. כך לומד הילד מה נכון ומה לא נכון לו. מה בכל זאת נוכל  אנחנו, ההורים, לעשות כשמתברר לנו שהילד טעה בבחירתו? לא נאשים ונוריד לו את המורל. נבהיר לו שאנחנו מבינים את הקושי שהוא חווה במצב הזה. נטה כתף ונבדוק איך אפשר לעזור לו בבחירת המהלך הבא שלו.

2. כפי שאמרנו, קבלת החלטות היא עבודה יומיומית. יום יום במשך כל החיים. לראות את ילדינו הנשואים או העצמאיים מקבלים החלטות לא נכונות, מחזיר אותנו לילדות שלהם. גם עכשיו כמו אז, כשמתבררת טעות בבחירה שעשו, לא נגיב בדרך שגויה של השפלה: "אמרתי לך!". תגובה זו מרחיקה את הילד מאתנו. הטיית אוזן שומעת ולב מבין לצערו, תקרב אותו אלינו, תפתח את הדרך לרצון של הילד ללמוד מניסיוננו הרב.

שרה לנגזם היא מנחת קבוצות הורים בשיטת "תקשורת ומודעות עצמית ככלי לחינוך ילדים", מנחת קבוצות הנחייה לסבתא שהיא גם אימא וגם חמות, ויועצת מוסמכת בשיטת מח אחד. saralangzam@gmail.com