על מה מסתמכת הגרפולוגיה?

הפעם נמשיך ונעסוק בשאלה האם ניתן לסמוך על האבחון הגרפולוגי. במאמר הקודם עסקנו בהבנה על מה נסמך האבחון, ועמדנו על כך שהכתב נוצר במוח, וכתוצר נוירולוגי שלו, הוא משקף את האצור בו.

אם נבחן את הדברים מנקודת המבט של הפונה לאבחון, יש כמה דבר שחשוב לדעת.

בגרפולוגיה, כמו בכל מערכת דינאמית ומתפתחת, יש גישות שונות לאבחון, תת התמחויות ורמות שונות של גרפולוגים.

לא דומה מי שמתמחה בגילוי זיופים שעובד במעבדה, ליועץ חינוכי שהתמחה גם בגרפולוגיה. כשאנשי עסקים מוצאים גרפולוג איכותי עם ההתמחות הנכונה, הם מתחברים לידע החסר להם. צריך להתאים את הגרפולוג עם ההתמחות המתאימה.

הדברים נכונים גם לגבי הכוונה מקצועית. יתאים לכך רק גרפולוג שמכיר את האופציות ללימודים, מה נדרש בכל מקצוע, איזה קורסים נדרשים ומה רמת ההסמכה, אופציות למלגות – ויודע גם מה קורה בתעסוקה. לאבחן רק תכונות או כישרונות – אין זה מספיק.

אני מניחה שמי שמתנגד לגרפולוגיה זה מי שלא ניסה, או מי שנפל על גרפולוג לא מוצלח (לחלופין, אולי היה הוא המקרה הלא מוצלח של גרפולוג גאוני...).

נסביר את העניין במשל: אם לאדם כואבת שן מסוימת והוא פונה לקרדיולוג במקום לרופא שיניים, זה לא אומר שהקרדיולוג לא מקצועי, אלא שהוא לא פנה אל איש המקצוע המתאים.

כפי שהזכרנו במאמר קודם, לא בכל מקצועות הגרפולוגיה האמינות שווה. יש שנחקרו יותר ויש לנו ניסיון רב איתם, ויש שפחות. כשיש גוף ידע כל כך עשיר אין בעיה, כיון שהגרפולוג יכול לומר באיזה רמת ביטחון הוא מאבחן.

על מה נסמכת הפרשנות הגרפולוגית

תת המודע משתמש בדרכים שונות על מנת לבטא את עצמו (כמו חלומות למשל), אבל הכלי המובן ביותר הוא הכלי הגרפי. זוהי שפה, שכשלומדים להבין אותה, שומעים אמירות ישירות מפנימיות הכותב. ייחודיותו של כתב היד נובעת מהעובדה שהוא תוצר של מוח מסוים ואין עוד מוח זהה לו. הסימנים הגרפיים הם שפה לא מילולית, והגרפולוג הוא מעין מתורגמן למילים.

במקום להסתבך בהגדרות, נביא דוגמה: כשאדם מקבל דף, הוא רואה בו, שלא במודע, את העולם, את מרחב המחיה. משום כך, אפשר להסיק לפי צורת ההתארגנות שלו על הדף, איך הוא מרגיש ביחס לעולם. אם לדבר בצורה רחבה יותר, מרכיבי האבחון הגרפולוגי מייצגים היבטים שונים בקיומו של הכותב.

התנועה מייצגת את מזגו, טבעו הביולוגי, "טון" האישיות שלו.

הצורה מייצגת את מידת החברות שלו, ועל מצבו הרוחני והרגשי.

הארגון והעריכה מייצגים את תפישת העולם שלו, הניווט בחלל ובזמן.

אצל כל כותב יופיע דגש של היבט אחד על פני האחרים: מי שתנועתו נמרצת יאבד מהקליגרפיה וצורת האות. מי שיקפיד על הצורה יאבד משטף התנועה. מי שידקדק בעריכה יאבד את הזרימה הספונטנית ויצמצם את הצורות.

כשנבחן את צורת העריכה, נראה מהי צורת ה"אריגה" של הכתב על הדף. מבע הכתב נובע מהיחס בין השטח הכתוב לבין השטח שהכותב מותיר ריק. הארגון, משקף מבחינת הגרפולוגיה את ההתייחסות שלנו לחיים בתוך מסגרת שיש לה כללים וחוקים.

חלק מסימני העריכה הנבדקים באבחון, קשורים למרווחים: שוליים תחיליים, שוליים מסיימים, מרחק מראש הדף, חלוקת לפסקאות ואוורור, מרווחים בין אותיות, בין מילים ובין שורות.

מהדוגמא הזו ניתן להבין, שלפי סימנים כאלה ועוד עשרות רבות של סימנים אחרים, לומדים לבדל את הכותב, בעל המוח הייחודי הזה, מכל שאר העולם והמוחות.

המטרה שלנו הייתה להבין איך עובד האבחון הגרפולוגי ואיך ניתן להשתמש בו באופן מושכל. במאמר הבא נמשיך להבין את התנאים הגרפו-טכניים שתומכים אמינות גבוהה יותר.

המייל של עפרה הר כסף – kavnekuda1@gmail.com