הרב מנחם ברוד: "י"ט כסליו הוא לא לחסידים בלבד"

גם אתם יצאתם היום, יום שלישי, י"ט בכסליו לרחוב, ונתקלתם באנשים לבושים בבגדי חג? גם השכן שלכם לחץ את ידכם ואיחל: "חג שמח"?

תאריך י"ט בכסליו נחגג מזה שנים תחת הכותרת 'ראש השנה לחסידות', אך למרות זאת, מסתבר שלא כולם יודעים מה באמת עומד מאחוריו, ומה גורם לכך שמציינים בחסידות בהתרגשות רבה דווקא את היום הספציפי הזה. כדי להבין את הדברים מעט יותר לעומק, יצאנו לשוחח עם הרב מנחם ברוד.

יום נגלה ונסתר

הרב ברוד, מה זה בעצם י"ט כסליו?

"כאשר אנחנו מסתכלים על היהדות בכללותה, אפשר לראות שלכל אירוע שמצוין בה יש את המשמעות הגשמית שלו ומנגד את המשמעות הרוחנית שלו", מסביר הרב את הבסיס לדברים, "וחשוב להדגיש שלא תמיד האירוע הגשמי משקף את המשמעות הרוחנית.

"אם נדבר על המובן הגשמי של תאריך י"ט בכסליו, הרי שזהו היום בו הרב שניאור זלמן מלאדי, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד, השתחרר ממאסר. זה קרה אחרי שהוא הוחזק במבצר בעיר הבירה דאז, פטרסבורג, משום שהייתה עליו הלשנה כמי שמורד במלכות. בעל התניא היה במאסר במשך 53 ימים ובי"ט כסליו הוא שוחרר. אין ספק שזהו מאורע גדול, אבל כפי שכולנו יודעים – במהלך השנים היו לא מעט מקרים דרמטיים של רבנים ואדמו"רים שנאסרו. לפעמים הם שוחררו, ובמקרים אחרים הם נשארו במאסר. העניין הוא שהאירוע הזה שונה לגמרי מאירועים אחרים".

מה כל כך שונה באירוע הזה?

הרב ברוד מבהיר: "צריך להבין שבעל התניא ראה את המאסר שלו כהשתקפות של קטרוג בעולמות העליונים על כך שהוא הפיץ את החסידות מעבר לאופן שבו היא הוכרה עד כה בעולם. עד לאותם ימים החסידות הוכרה רק באופן שבו הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש הפיצו אותה, מה שאומר בצורה מוגבלת יחסית.

"אם נסתכל על התרומה של הבעל שם טוב ותלמידו המגיד ממזריטש לחסידות, נראה ווארטים משובבי לב והארות נפלאות ומתוקות, אך אלו דברים שאנחנו כאנשים פשוטים לא לגמרי מבינים אותם ואת עומקם. מי שכן מבין אותם הוא רק מי שבא עם ידע עמוק בתורת הנגלה והנסתר. רק הוא יכול להבין את המשמעויות העמוקות שטמונות בתורתם של הבעל שם טוב והמגיד, שאגב, יום פטירתו חל גם כן היום – י"ט בכסליו.

"לעומת זאת, כאשר רבי שניאור זלמן מלאדי כתב את התניא והתחיל לומר מאמרי חסידות שמבארים את ענייני החסידות והפנימיות, הוא בעצם גרם לכך שכל אדם יוכל להבין את עומק הדברים. זה היה סוג חדש של גילוי שמאפשר לכל אדם, ולא משנה מהי דרגתו, לחוות את החסידות. בעל התניא חשש מכך שהתעורר קטרוג בשמיים, שכן יש שיטענו כי כבוד אלוקים הוא 'הסתר דבר', ואין זה מן הראוי לפתוח דברים נעלים ונשגבים כאלו לכל אחד. הרי במשך אלפי שנים נהגו למסור דברים כאלו מרב לתלמיד, מה שנקרא תורת הנסתר, ואיך ניתן לאפשר את החשיפה הזו פתאום?"

בעל התניא זצ"ל (ציור: הילה בן יצחק)

הרב ברוד, בוא נדבר בצורה פשוטה ומובנת – מה חידש בעל התניא?

"מן הנכון לנצל את ההזדמנות כדי להסביר מהי החסידות. כי למעשה יש לנו תורה, והתורה אומרת לנו למשל איך להניח תפילין ומהן תפילין כשרות. אבל מהו התוכן הפנימי של התפילין, ומה קורה לי כשאני מניח אותן, על זה הגמרא כלל לא מדברת וגם השולחן ערוך לא מדבר. את ההסברים על כך אפשר למצוא רק בפנימיות התורה, כמו למשל בזוהר ובספרי הקבלה. הפנימיות של התורה מכונה בזוהר הקדוש בשם 'נשמתא דאורייתא'. כי כמו שלאדם יש גוף ויש נפש, כך גם בתורה יש גוף ויש נשמה. הגוף של התורה הוא החלק הגלוי שבה, ואילו הנשמה של התורה היא החלק הפנימי והנסתר. חשוב להדגיש - חסידות היא לא קבלה, אם כי היא משתמשת גם ברעיונות ובטרמינולוגיה מתורת הקבלה, היא בעצם מביאה לידי ביטוי את הנשמה של התורה.

"לכן נהוג לומר שגילוי החסידות בזמן הבעל שם טוב, הביא להתנוצצות מאורו של משיח. אמנם לילדים קטנים מספרים תמיד ש'כשיבוא המשיח יגדלו ממתקים על העצים', אבל כל מי שלומד את הדברים יותר לעומק יודע שכשיבוא המשיח, אז הדבר העיקרי שיהיה הוא 'ומלאה הארץ דעה את השם'. יהיה גילוי של קדושה אלוקית".

"לא רעב ללחם ולא צמא למים"

"כמו שציינתי", ממשיך הרב ברוד, "הבעל שם טוב גילה את הדברים בצורה נקודתית יחסית, כך גם תלמידו המגיד ממזריטש. כאשר הגיע בעל התניא הוא בעצם פתח את השערים של התורה לכל אחד ואחד, כך שגם אישה שתפתח ספרי חסידות וגם אדם ללא רקע תורני, יוכלו להבין את פנימיות התורה, ועל כך הוא חשש שהתעורר קטרוג, שמא לא הגיעה השעה לכך.

"בתאריך י"ט בכסליו", מדגיש הרב ברוד, "שוחרר בעל התניא ממאסרו וראה בכך אות משמיים לכך שמעתה ואילך אפשר להפיץ את פנימיות התורה בלי מגבלות. ובאמת אפשר לראות כי אחרי שחרורו נעשו מאמרי החסידות ארוכים, מוסברים ורחבים יותר, כי הוא בעצם קיבל את 'האור הירוק', כדי לגלות ולהפיץ. לכן יום י"ט בכסליו הפך להיות יום חג לחסידות, ממש כמו שבחג השבועות הקב"ה הוריד את התורה משמיים והביא לנו, כך י"ט בכסליו הוא היום בו הקב"ה נתן לנו את פנימיות התורה".

אנשים משום מה מקשרים את התאריך הזה דווקא לחסידות חב"ד, ולפי מה שאתה אומר הוא נוגע לכלל החסידויות.

"נכון מאוד, זהו יום שנחגג בכלל החסידויות, ממש לא רק בחב"ד, ואני בטוח שאני לא מפתיע אף אחד בכך שיש גם הרבה מאוד אנשים מחוגים רחבים יותר ביהדות התורנית, לאו דווקא החסידית, שחוגגים ומציינים אותו. אני יכול לספר על דודי שהיה תלמיד של הרב שטיינמן זצ"ל עוד בחדרה, מה שאומר לפני כ-60 שנה. עוד באותן שנים נשאל הרב שטיינמן אם ראוי לנסוע להתוועדות על יד כפר חב"ד, והרב בהחלט עודד והמליץ, כי אמר שזה יחזק את עבודת ה'. בשנים האחרונות אני רואה מגמה גדולה מאוד של ציון היום הזה בכלל המגזרים, יש הרבה מאוד יהודים שמרגישים צורך לבוא לאירועים ולהתוועדויות בי"ט בכסליו".

לסיום מזכיר הרב ברוד את שבוע ההרצאות המיוחד שמתקיים בימים אלו בבנייני האומה בירושלים. "זהו מראה שלא רואים כמותו – המוני יהודים מכל השכבות והחוגים מגיעים כדי להשתתף בהתוועדויות ולשמוע הרצאות בנושאי חסידות. אפשר לראות שם חסידים וליטאים, דתיים לאומיים וספרדים, מכל העדות והסוגים, כולם באים יחד, שמחים, רוקדים, לומדים, מקשיבים ומעמיסים ספרי חסידות בעגלות. התחושה האישית שלי כשאני רואה את זה, היא שמתקיימים מול עינינו דברי הפסוק: 'לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה''".