"בפעם הראשונה שנכנסתי לביתו של הרב שטיינמן – לא האמנתי למראה עיניי"

שנה לפטירתו של הרב שטיינמן זצ"ל. בשנה שעברה, כ"ד בכסלו תשע"ח, מאות אלפי יהודים ליוו למנוחות את זקן ראשי הישיבות, הרב שטיינמן זצ"ל.

"ביהדות ידוע שכאשר אדם גדול נפטר, הוא מותיר חלל שכל אחד מאיתנו אמור למלא איזושהי משבצת באותו חלל", אמר הרב זמיר כהן בדברי ההספד שנשא לאחר הפטירה. "הרי כלל ישראל משולים לגוף אחד, וגדולי הדור הם בבחינת האיברים המרכזיים של הגוף שנקרא עם ישראל. כאשר אדם גדול נפטר, נפער חלל גדול בעם ישראל, וכל אחד צריך לבדוק עם עצמו מה הוא יכול להוסיף כדי למלא את מאזן החובות והזכויות של עם ישראל.

"כשמתבוננים בגדולתו של הרב שטיינמן, ניתן להגדיר אותו 'איש הפרוזדור'", ממשיך הרב זמיר. "יש משנה בפרקי אבות: 'העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין'".

"אדם שרואה את העולם הזה כמו פרוזדור – הופך להיות המאושר עלי אדמות. לעומת זאת, אדם שרואה את העולם הזה כמרכז חייו – הוא מלא בציפיות, וכגודל הציפיות כך האכזבות.

"כמה שהאדם יותר 'בונה' על העולם הזה, שיהיה לו כסף, ותאוות וכבוד ויצרים – הוא מלא באכזבות. הופך להיות מאוכזב, ואין לו שמחת חיים.

"מי שביקר בביתו של הרב שטיינמן, עכשיו פרסמו סרטונים איך ביתו היה נראה. בפעם הראשונה שנכנסתי לביתו – לא האמנתי למראה עיניי", מספר הרב זמיר על חווייתו האישית מביקורו הראשןם בבית הרב.

"אדם גדול בתורה, ואפילו מבחינה כלכלית – עשירי עולם היו נמסים בפניו. וכאשר רואים את הבית שלו, בית פשוט ביותר, מצפים שאדם כזה ישב על כורסא, על כיסא מנהלים. אבל לא היה לו בבית אפילו כסא עם משענת. הוא יושב על המיטה, והיה לו כיסא עם 4 רגליים ופלטה מרובעת – ואת זה הוא היה שם על המיטה, כדי שהקרש שיושבים עליו ישמש לו כמשענת. כך הוא קיבל קהל, וכך ענה לאנשים. זה צורת החיים.

"מטבח של לפני שנים, בית שלא צבעו אותו. כי זו היתה הגישה שלו - לא חבל על הזמן – עכשיו שיפוצים? כסף? בשביל מה? העולם הזה – עובר", ממשיך הרב זמיר לפרוס את משנת חייו של גדול הדור.

"לכן היה אדם כל כך שמח, מאושר, שמחת חיים, נעימות, כזו גדולה – לא רק שהיה ענק בתורה, יש הרבה שלומדים תורה, אבל להפוך להיות איש תורה, להרגיש שהעולם הזה הוא פרוזדור.

"זו הסיבה שכל ראשי הישיבות, מכל המגזרים, היו באים להתייעץ איתו ויוצאים עם מטען – הם ראו בו איש אמת. אף פעם הנגיעות שלו לא שיחקו משחק. תמיד, נטו, טובת האדם שלפניו. טובת השואל. טובתם של כלל ישראל. לכן גם כל השאלות העיקריות שעמדו על הפרק – שאלו אותו.

"למשל. לא הרבה יודעים שהרב שטיינמן התנגד מאוד להפגנות נגד הגיוס. כל מאות האלפים שליוו אותו הם נגד ההפגנות. בתקשורת מראים את ההפגנה, ונותנים הרגשה – הנה, כל החרדים חוסמים את הכבישים. אבל זה לא נכון", מציין הרב זמיר בשולי דבריו.

"גם בהידברות יש לנו הכרת הטוב מיוחדת לרב. כשהיה לנו דיון האם להקים את ארגון הידברות, שאלתי את ראש הישיבה מרן הרב שלום כהן, ראש ישיבת פורת יוסף, מה דעתו – האם לפתוח ערוץ טלוויזיה תורני?

"הגעתי אל הרב בסוכות, ושאלתי אותו. בשנה הראשונה אמר הרב: 'עדיין לא הגיע הזמן'. שאלתי שוב בשנה אחרי, ואמר: 'עכשיו הגיע הזמן'.

"עם ההסכמה שלו, הלכתי מיד לרב עובדיה יוסף ואמר: 'ודאי, למהר ולהרבות תורה בארץ'", מספר הרב זמיר על תגובותיהם של גדולי הדור להקמת הערוץ.

"כשהיינו בתהליכי ההקמה, פגש אותי ראש ישיבה, ואמר לי: 'איך עושים דבר כזה? איך נכנסים לטלוויזיה, וגורמים לאנשים שעד היום לא היה להם טלוויזיה, להכניס את זה הביתה?', אמרתי לו: 'אני שאלתי את הרב שלי, וזו ההנחיה שהוא נתן. מי הרב שלך?', השיב לי: 'הרב שטיינמן'. אמרתי לו: 'בוא נלך אליו ביחד'", מספר הרב זמיר.

"הגענו אל הרב ביחד, בזמן מיוחד, לא בעת קבלת קהל. ישנו שם שנינו, והוא פרס את כל הטענות שלו – ערוץ טלוויזיה יכול לגרום לכל אלו שאין להם טלוויזיה, להכניס את המכשיר לביתם. אחר כך אני אמרתי לרב, שלדעתי הטענה הזו היתה נכונה לפני 10 שנים, לפני 15 שנה. אבל היום לא צריך את התירוץ הזה של טלוויזיה, היום יש טלפונים שכל אחד יכול לראות בהם הכל. היום עם הקלקולים האלה אפשר רק להציל ולתקן מה שאפשר.

הרב שמע את כל הטענות, שאל כמה שאלות. כשהסתיימו כל הדיונים, הרכין את הראש ושקע בהרהורים, ואחר כך הרים את ראשו ואמר פסוק: "'השוכן איתם בתוך טומאתם'. ה' שוכן עם עם ישראל בתוך טומאתם. תפתחו ותצליחו", מצטט הרב זמיר את דברי גדול הדור. "ואז, מיד, כל גדולי התורה התאגדו סביב הענין הזה להקים את הערוץ. הבינו שזה צורך הדור. כך יצא מכתב שכל גדולי התורה חתומים עליו – לתת את העידוד והתמיכה להקמת הערוץ".

"זוהי הגדלות של גדולי ישראל שרואים למרחוק, ועל כך נאמר 'עינייך יונים'. וברוך השם, היום אפשר לראות כמה יהודים בעולם ניצלו מהתבוללות על ידי הערוצים האלה שמצלמים יהדות ומשדרים, כמה אנשים בארץ ניצלו מהתאבדויות, כמה אימהות שכולות מספרות ששיעורי התורה נותנות להם חיים, כמה זוגות שהיו על סף גירושים – השתקמו, כמה צעירים שראו את השיעורים האלה התחזקו.

לכן יש לנו את הכרת הטוב המיוחדת לרב שטיינמן, שהיה כבר אז בגיל קרוב ל-100, והבין את הצורך של הדור הצעיר. בכל שאלה צעד כמה צעדים קדימה, וענה תוך ראיה למרחוק.

ומי שראה את הצוואה שלו – יותר מכל ספר מוסר. לראות מה זה העולם הזה דומה לפרוזדור. עמוד אחד בכתב ידו, שבו הוא בסך הכל מבקש איך להתנהג איתו לאחר פטירתו. הלויה, המצבה, דורש לא יכנו אותו בכינויים של גדולה, וגם על המצבה נתן נוסח פשוט, על ההלוויה הוא כותב "מספיק שיהיו 10 אנשים". בכזו פשטות, כל העולם הזה הבל, כל הכבוד שטויות, כל הכסף שטויות, רק קח איתך תורה ומעשים טובים לחיי העולם הבא.

כמה חשוב שכל אחד מאיתנו יאמץ לעצמו את ההנהגה למלא את החלל, שיהיה אור גדול לעם ישראל תחת האבידה הגדולה.

צפו בדבריו המלאים של הרב זמיר כהן: