"עמדתי שם מול החלון, עד שהגפרורים חרכו את האצבעות שלי"

העיתונאי ידידיה מאיר תיאר בטורו בעיתון 'בשבע' את הדלקת הנרות, שאולי הקצרה ביותר בהיסטוריה, אך מותירה צמרמורת של התרגשות בלב שומעיה.

את הסיפור המופלא סיפר יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת, כאשר ביקר לפני מספר שנים בכיתה קטנה בבית הספר 'לציון ברינה' בביתר עילית.

"אדלשטיין דיבר על ה-19 בדצמבר 1984, היום שבו הוא נידון למאסר של שלוש שנות עבודת פרך במחנה כפייה סובייטי בדרום סיביר. הסעיף הרשמי היה 'החזקת סמים', אבל הסיבה האמיתית הייתה הפעילות הציונית והיהודית שלו", מתאר מאיר ומצטט את דבריו של אדלשטיין לתלמידים.

"זה היה אחרי שלושה חודשים שבהם הייתי בצינוק", סיפר אדלשטיין. "הגעתי לבית המשפט להקראת גזר הדין. האולם היה מלא כולו בשוטרים ואנשי ביטחון. במשפט רגיל מותר לקרובי המשפחה לבוא, אבל הם מילאו את כל המושבים באנשי ביטחון כדי שלבני משפחתי לא יישאר מקום. רק אשתי ואמי הצליחו להיכנס".

"אחרי גזר הדין הקיפו את אדלשטיין בן ה-26 אנשי משטרה רבים, ועמדו להחזיר אותו לתא המעצר. בדרך כלשהי הוא הצליח איכשהו לדחוף את הראש מבעד לטבעת האבטחה. היה לו משפט אחד לומר לאשתו, שאותה, כאמור, לא ראה שלושה חודשים ומי יודע בעוד כמה שנים יראה אותה שוב. ומה היה המשפט שבער לו לצעוק ברגע הזה? ובכן, זה היה המשפט: טניה, איזה נר זה היום?'", מתאר מאיר.

"אנשי הביטחון הרוסים חשבו שדעתו של האסיר, ששמע כרגע על עונשו הכבד, נטרפה עליו. האמת שברגע הראשון כך חשבה גם אשתו. היא לא הבינה על מה הוא מדבר. אז הוא שוב צעק: 'איזה נר זה היום?'.

"רק בפעם השלישית התעשתה, הבינה וצעקה מיד: 'הערב מדליקים נר שני!'. כן, זה היה בבוקר יום ראשון של חנוכה תשמ"ד. ליולי אדלשטיין לא היה לוח שנה בצינוק, אבל תוך כדי מתן גזר הדין הוא שמע את התאריך הלועזי וחישב לפיו שחג החנוכה אמור לחול בימים אלה. היה חשוב לו לדעת איזה נר מדליקים היום.

(צילום: shutterstock)

"באותו ערב, לא בצינוק של עציר אלא בתא של אסירים שכבר נשפטו, האסיר יולי אדלשטיין, בן למשפחת מתבוללים שגילה את היהדות וחזר בתשובה, השיג איכשהו שני גפרורים. הוא נעמד מול הסורגים בחלון והדליק את שני הגפרורים", ממשיך מאיר בתיאורו.

"וכך", סיפר אדלשטיין לתלמידים הצעירים בביתר עילית, "עמדתי שם מול החלון, במשך כמה שניות, עד שהגפרורים ממש חרכו את האצבעות שלי. זאת הייתה אולי הדלקת הנרות הקצרה ביותר בהיסטוריה, אני לא יודע אפילו אם יצאתי ידי חובת המצווה, אבל עבורי, באותו לילה, מעט מן האור דחה הרבה מאוד חושך".

מה קורה כל שנה ושנה בחנוכה? הרצאתו המרתקת של הרב זמיר כהן, שפשוט אסור להחמיץ: