המדריך למיצוי חכם של החיים #5: העולם שלנו מדהים, ועלינו רק לשים לב

הרב נח וינברג, בסדרת "48 דרכים לחכמה", מבאר את הברייתא במסכת אבות, ומסביר את 48 הדרכים שהציעו חז"ל – ככלי למיצוי חכם של החיים.

הדרך החמישית למיצוי חכם של החיים היא "באימה". את רגש ה"אימה" מתאר הרב וינברג כרגש התפעמות, שאינו פחד או חשש, אלא הרגשת קטנות, עד כדי שיתוק, שנובעת מחוויה בעלת עוצמה אדירה.

בדרכו הציורית, מתאר הרב וינברג את התחושות שאנו חשים אל מול איתני הבריאה. "תאר את עצמך ניצב מעל למכתש גדול. מעליך שמים זרועים באינספור כוכבים. ואז, אט-אט בוקעת השמש מבין ערפילי השחר. שמי המדבר נצבעים באלפי גוונים של סגול וכתום. ואתה, מרגיש שלבך מתמלא ברגשות נעלים של התפעמות.

"כאשר אנו צופים בשמיים זרועי כוכבים, אנו רואים כוח, יופי, שלמות, הרמוניה... אנחנו מבינים שכל אחד ממיליוני הכוכבים הזעירים הללו, הוא בעצם שמש ענקית. כך, בהשוואה לעוצמה האדירה הזאת, אנו חשים כנקודה חסרת ערך ביקום. אנו מרגישים את חולשתנו, חוסר האונים שלנו, עד כמה אנחנו קטנים ובני חלוף.

"ובכל זאת, למרבה הפלא, אנחנו בכלל לא נכנסים לדיכאון, ולהפך – אנו מרגישים התעלות: אני חלק מהשלמות הנפלאה, אני שייך לעוצמה האדירה. הבנה זו, יכולה לספק לנו מקור עצום של אנרגיה חיובית. אם תלמד להכיר את סוד האימה, ותשתמש בה בדרך הנכונה, תוכל ליהנות מאנרגיה זו בחיי היומיום!", ממשיך הרב וינברג לסקרן.

כיצד נשמר את הרגשת ההתפעמות, גם בעת החזרה לשגרת היום יום?

"כל אחד מאתנו חווה רגעי התעלות: סופת ברקים אדירה, סערה בים, טיול במדבר... אולי מסע ביערות הגשם, במחוזות נידחים במזרח, או באלפים השוויצריים, או אפילו שיחה קצרה עם פוליטיקאי ידוע, או שחקן מפורסם.

"בכל זאת, בדרך כלל אנו משאירים את החוויה מאחורינו, וחוזרים לשגרת חיי היומיום, מבלי שהחוויה תגרום לנו לשינוי כלשהו" , מסביר הרב וינברג.

"סוד שימור האנרגיה, הוא היכולת לקרוא לחוויה מהעבר, ולהשתמש באנרגיה שלה גם בעתיד", הוא ממשיך להסביר, ומפרט: "וכך זה עובד: בפעם הבאה שתרגיש את תחושת ההתפעמות – ולא משנה אם היא נגרמה על ידי אדם, או על ידי כוחות הטבע – בטא במלים את מה שאתה חש. תגיד בקול: 'וואו, זה מדהים!' אתה תרגיש כאילו קול קטן בתוכך מאשר את המלים, אתה מצטמרר ומרגיש התרוממות רוח. אבל חשוב יותר – הרגע מוגדר. יש לך נקודת התייחסות, להסתמך עליה בעתיד.

"הצעד הבא כמובן, הוא להריץ שוב את הרגע הנפלא בדמיון. אם יש לך זמן לא מנוצל, כשאתה תקוע בפקק תנועה למשל, תחזיר את עצמך אל אותו רגע של התעלות, ופתאום 'הוקוס פוקוס!' העולם נראה אחרת! אתה נמצא על תדר אחר, זה כבר לא פקק תנועה רגיל!", מתאר הרב וינברג את עולמו הפנימי של אדם שמשמר רגעים של התפעמות.

כאשר אדם משמר רגעי התפעמות, הוא מרחיב את הפרספקטיבה שלו. הרב וינברג מדגים זאת כך: "נניח שמישהו קורא לך טמבל, או שההורים 'מנדנדים' לך, או שהבוס יורד לחייך. כשזה קורה, אתה עלול להתעצבן ולשקוע ברחמים עצמיים.

"מה עוד ניתן לעשות?", שואל הרב וינברג ומציע: "קח לעצמך הפסקה קצרה, צא לטייל מתחת לשמי הכוכבים. הצפייה במרחבי האינסוף, מכניסה דברים לפרופורציה. כשתחזור מההפסקה, תהיה מלא באנרגיה. תוכל לומר: 'בסדר, מצטער! בואו נשכח מהעניין ונמשיך הלאה'".

"ההתפעמות מאפשרת לך להתנתק ממגבלותיו של הגוף", ממשיך הרב וינברג להסביר. "אתה נמצא לפתע בעולם שבו ממדים שונים, אתה נכנס אל תוך נצחיות היופי, הכוח, המלכות. אתה מקבל פרספקטיבה רחבה יותר, זה כבר לא אני נגד מישהו אחר. כולנו חלק ממשהו גדול בהרבה, אז למה לכעוס?

"בכל פעם שאתה שוקע בשגרה, תפרוץ ממנה החוצה. צא לטיול והתבונן בשמים, הכוח כבר ישתחרר מעצמו. אין סיכוי שתהיה משועמם, מסכן, או קטנוני כשאתה ב'אימה'", הוא מבטיח.

כשאנו מתרכזים ביופי הפשוט שבחיים - אנו מוותרים על הקטנוניות

הרב וינברג ממשיך להסביר כי רגש ההתפעמות מופיע לא רק בעקבות צפייה בכוחות בעלי עצמה כמו סופה או מפל, אלא גם בדברים קטנים ושקטים.

"לאחר סערה, אתה פותח את החלון ומביט החוצה. בבת אחת נגלה לעיניך מראה מדהים של טיפות גשם קטנות, נושרות בזו אחר זו מעליו של עץ, כשהן נוצצות כמו יהלומים קטנים. העצים מבריקים כאילו נלקחו מעולם האגדות, הכול נראה נקי יותר, ירוק יותר ורענן. רגע נצחי שמוטבע בזמן.

כשאנו מתרכזים ביופי הפשוט שבחיים, אנו מתעלים, מתחברים לאינסוף ומוותרים על הקטנוניות", הוא מסביר ומוסיף: "יש לנו גישה תמידית להתפעמות השקטה הזו: טיול אביבי בחורשה... נחל מפכה... מוסיקה מדהימה... צחוק של תינוק... פעימות הלב..".

תוהה הרב וינברג: "אם כך, למה אנחנו לא מרגישים התפעמות שכזו כל הזמן?", ומשיב: "ובכן, החידוש של אתמול הוא השעמום של היום! עקוב אחר ילד קטן ותראה איך כל דבר קטן מהווה בשבילו גילוי וחידוש, סיבה להתלהבות. אבל לא עובר זמן רב, עד שהוא מתרגל לכל מה שנמצא סביבו – בני אדם, צעצועים ומשחקים ואז, מהר מאד יהפוך לילד משועמם".

ובכל זאת, מי אמר שהחיים צריכים להפוך למשעממים?" על כך מציע הרב וינברג את העצה הבאה: "במקום להמשיך ולהתייחס לכל מה שמסביבך כדבר מובן מאליו, עצור וחשוב. כשאתה מביט בבן אדם, נסה להתפעל מהנס הגדול שבעצם קיומו. חשוב למשל על הדיבור האנושי: התיאום המדהים בין השפתיים, השיניים, הלשון והלוע. כשמעל כולם נמצא המוח המתכנן, מעצב ומתרגם מחשבות לתנועות של השרירים השונים, והם באופן כלשהו יוצרים גלי קול. כל התהליך המופלא הזה קורה במהירות עצומה, על ידי תנועה של אטומים הקשורים זה בזה בכוח משיכה מופלא.

"נסה להתייצב ב'אימה' לרגע קט. התבונן בעולם בממדים האמיתיים שלו, לא בטבע השגרתי שאליו התרגלנו. עשה זאת לפחות פעם אחת ותרגיש כיצד מיתרי החיוּת שלך מתכוונים אל עוצמתה של סימפונית החיים הנפלאה.

אין צורך לצאת לטיולים מסביב לעולם בחיפוש אחר ריגושים ורגעי התפעמות. רגעים שכאלה מקיפים אותנו באופן תמידי ובכל מקום. צריך רק לפתוח את העיניים והם יופיעו מאליהם. בכל פעם שאתה רואה רכבת, ים, פרח... אין שום דבר 'טבעי' או 'שגרתי' בקיומם! שום דבר! חשבת פעם כיצד חורשה שלמה יכולה לצמוח מזרע קטן אחד...?

(צילום: shutterstock)

"העולם שלנו מדהים, ולנו לא נותר אלא רק לשים לב. האתגר הגדול הוא להישאר רגיש וערני. להשאיר את העיניים פתוחות, גם אם צריך להחזיק את העפעפיים בעזרת גפרורים. אף פעם לא להשתעמם, אף פעם לא להיכנס לשגרה, אף פעם לא לחשוב שהכול חד ממדי. להמשיך ולשאול את עצמנו "מהם החיים", "מי אנחנו", "מה אנחנו עושים"?

"אם אתה שם לב, וחושב על כל מה שקורה סביבך, אלו חיים שונים לחלוטין, זוהי עצמה אחרת של קיום, דרך אחרת להתייחסות שלך למשפחה, לחברים, לסביבה כולה. לעולם לא תהיה קטנוני; לעולם לא תיכנע; אתה כבר התעלית אל מעבר לבעיות האלה, צמחת והתקדמת. כל דבר בחיים מרתק ומעורר. זהו שינוי אדיר שילווה אותך בכל ימי חייך", קורא הרב וינברג ממעמקי לבו.

הבט בעצמך באותה התפעמות כמו שהיית מביט בהר געש מתפרץ

שימפנזה היא בעל חיים מופלא- החכמה שלה, החינניות המקסימה ויכולת התקשורת החברתית שלה, הופכות אותה ליצירה מדהימה!

וזו בסך הכל שימפנזה. תארו אם כך מהו האדם לעומתה! באדם טמון גם פוטנציאל רוחני. כל בן אנוש נברא בצלמו של א-לוהים. יש בנו כוחות על אנושיים. על פי היהדות אנחנו יכולים לצמוח ולהתעלות על ידי הליכה בדרכיו של הא-ל. ידיעה זו לבדה מספיקה כדי להפוך כל אדם לנפלא.

דוד המלך כתב בספר תהילים: "כי אראה שמיך, מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננתה. מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תפקדנו, ותחסרנו מעט מא-לוהים?!"

כלומר: כאשר אני מביט בשמים ובכוכבים שנבראו על ידיך, אני מתמלא בפליאה: מהו האדם שאתה, הא-לוהים, מעניק לו יחס וכבוד?!

הבט בעצמך באותה התפעמות כמו שהיית מביט בהר געש מתפרץ.

הבט בעצמך באותה התפעמות כמו שהיית מביט בהר געש מתפרץ. יש בך עוצמה אדירה, אתה רק צריך ללמוד להשתמש בה. האנרגיה שבתוכך מחכה לרגע שבו היא תגיע לידי מימוש. אף פעם אל תיתן לעצמך לשכוח עובדה זו.

(צילום: shutterstock)

אל תזלזל בעצמך. הפסק להתמקד במה שאתה עכשיו, במקום זאת התמקד במה שאתה יכול להיות! השתמש בכוח זה בתבונה. אם אתה ניצב לפני "תאריך אחרון" חשוב, או שאתה מתכונן להרצאה בפני קהל גדול, צא לטיול מתחת לכוכבים. הטיול יפכח אותך, יכניס אותך לפרספקטיבה הנכונה. אין שום סיבה להילחץ, עולם שלם של הזדמנויות מחכה לך. זה הזמן לצעוד קדימה ולפרוץ בדהרה אל מחוץ לגבולות הדמיוניים שמסביבך.

ואם הבריאה היא כל כך נפלאה, נסו לשער עד כמה נפלא מי שברא אותה

ישנו קיצור דרך המוביל ל"אימה" – לשם כך צריך להגיע אל המקור שלה. הסיבה שבגללה פרח, סופה, ים או מוסיקה הם כל-כך מדהימים, היא העובדה שהם משקפים במשהו את כוחם של הנצחיות והאינסוף, את הכוח הרוחני האדיר שנקרא א-לוהים.

ואם הבריאה היא כל כך נפלאה, נסו לשער עד כמה נפלא מי שברא אותה!

חשוב על מה שא-לוהים עושה למענך מידי יום. התורה מלמדת שהמציאות בעולם מתחדשת בכל רגע על ידי הא-ל בעצמו. התערבותו של הבורא בחיינו היא דבר מדהים. עצור ובדוק כיצד הדברים באים לידי ביטוי בך עצמך.

אם תראה ילדה קטנה משחקת בבובות, ותנסה להסביר לה שיש מציאות אחרת, שיש אפשרות לצמוח ולהתקדם, היא לא תבין מה אתה רוצה ממנה. אם תנסה להסביר למי שעדיין אינו מודע לקיומו של א-לוהים שיש עוד המון לאן להתקדם ולצמוח, וכי החיים שהוא מכיר אינם המציאות האמיתית, גם הוא לא יבין על מה אתה מדבר.

רק כשאנו יודעים שישנו א-לוהים, אשר ברא את העולם, שממשיך להפעיל אותו ושמשגיח על כל מה שקורה בו, רק אז אנחנו מתחברים למציאות האמיתית. ההכרה במציאותו של א-לוהים פותחת אותנו, ונותנת לנו פרספקטיבה חדשה לחיים. אנחנו מבחינים באפשרויות חדשות, בממדים שלא זכינו להכיר קודם לכן.

האלוקים מחובר באופן אישי לכל אדם. הוא מתייחס אלינו ומודע לכל מעשינו. אנחנו מהווים ביטוי לקיומו בעולם. הוא מְתַקשר אתנו באמצעות עולמו המרהיב והמתוכנן. הוא נמצא כאן עמנו ולמעננו. בורא העולם האדיר פונה אליך ואומר: בני, אני אוהב אותך. יצרתי אותך על מנת להעניק לך אושר. בוא, הצטרף אלי ונחקור יחד את העולם.

אילו היית מקבל מסר סודי מן החלל החיצון, זה היה מדהים! היית עושה הכול על מנת לגלות מי שלח אליך את ההודעה, ומהן כוונותיו העמוקות ביותר.

התורה היא הודעה אישית מא-לוהים אל בניו. התייחס אליה ביראת כבוד. אילו היית מקבל מסר סודי מן החלל החיצון,

גם אם אתה יודע זאת, וגם אם לא, כל אחד מאתנו שואף לחוויה רוחנית נעלה. אנחנו באמת חיים עבור אותו רגע של הכרה, של יצירת הקשר עם א-לוהים.

"אימה" היא ההכרה ב"אני הקטן וחסר המשמעות", אל מול גדולתו האדירה של הבורא. האם אתה מודאג בקשר למכונית שלך, בקשר לתלוש המשכורת הבא, הכרטיסים לתיאטרון? זה ממש מגוחך לדאוג לדברים כאלה כשאתה נמצא בנוכחותו של א-לוהים. זו הסיבה לתחושת ההתעלות, ההתנתקות, ולקשר עם האינסוף הנצחי.

הדרך לתקשר עם א-לוהים היא התפילה. תפילה היא חוויה של דיבור ישיר עם הא-ל. אתה משוחח עם בורא העולם. בפעם הבאה שבה אתה אומר ברכה, היה מודע אל מי אתה מדבר עכשיו.

לעצור לחשוב לפני ביצוע כל מעשה שהוא, לשאול את עצמך: מדוע אני עושה זאת? רבים נוהגים לומר לפני כל מעשה בעל משמעות "לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה" כלומר – להקדיש את המעשה להתקרבות לבורא. התרכז בכל פעם שאתה מתחיל לעשות משהו. לפני אכילה, בדרך לעבודה, כשאתה משקה את הגינה... עצור ואמור: זה לכבוד הקשר שלי עם מי שברא אותי.

"התקדם בדרך זו, כשראשך נוגע בשמים, ורגליך על הקרקע", וקרא הרב וינברג ומסכם את דבריו: "קיימת נטייה אנושית לקטנוניות. ההתפעמות מושכת ומוציאה אותנו מרגשות כאלה. התפעמות היא תוצאה של ראיית פוטנציאל שבא לידי מימוש. התפעמות יכולה לפרוץ מבעד לעצלות ולשעמום. היא משחררת אנרגיות סמויות שטמונות בך. חפש את הדברים המדהימים הקטנים. אין סוף ליופי שבבריאה. השתמש ביופיים של חיי היומיום, על מנת לחזק את הקשר עם בורא העולם".

למאמרים נוספים בסדרה: