הפטריה פוקדת, והנמלה מקריבה את חייה: עובדות על פטריות - שלא תרצו לפספס 

פטריות הן מבין האורגניזמים היותר מרתקים שנמצאים על הפלנטה שלנו - ואחרי שתקראו את העובדות הללו אודותיהן, גם אתם תרגישו איך פיכם מתמלא במילות הודיה לקב"ה, על נפלאותיו אשר עשה. 

מלבד היתרונות הבריאותיים הרבים שהן אוצרות בתוכן, הפטריות הן בעלות תכונות סגוליות מדהימות שודאי תשמחו ללמוד עליהן. 

לפני שניגש לפרט את העובדות המדהימות על סוגי הפטריות, כדאי שתדעו עוד כמה עובדות כלליות על הפטריות והעוסקים במלאכת המחקר סביבן:

- חוקרי פטריות נקראים מיקולוגים. 

- התפטיר הוא מה שאנחנו מכנים הרגל של הפטריה. ה'כובע' שנמצא מעליה מכיל את הזרעים המכונים 'נבגים'. תפטירים יכולים להיות ברדיוס קטן כמו הפטריות המוכרות לנו הנמכרות בשווקים, אך יכולים להגיע גם לרדיוס ענקי. כך לדוגמה תועדה במישיגן ארה"ב פטרייה המשתרעת על פני שטח של 9 קמ"ר, ומדענים העריכו על פי שורשי התפטיר המסועפים שמתחת לאדמה, שהיא כבת 2,000 שנה. 

- פטריות הן אומנם צמחים, אך להבדיל משאר הצמחים הן אינן יכולות לבצע בעצמן את תהליך הפוטוסינתזה כמו צמחים אחרים. 

- על הפטריה אנחנו מברכים 'שהכל נהיה בדברו' ולא 'בורא פרי האדמה' היות והפטריה לא יונקת את מזונה מהקרקע ומתרבה על ידי זריעה. 

פטריית 'אמניטה מוסקריה' (באנגלית: Amanita Muskaria)

מדובר בפטריה רעילה שעשויה להוביל למוות. ויזואלית קל מאוד לזהות אותה הודות לצבעה האדום הבוהק שעליו נקודות לבנות, ואחת התכונות היותר בולטות שלה היא היכולת שלה לגרום להזיות ולהביא את האדם למישורי תודעה חדשים אך מסוכנים ביותר. אנשים רבים שהתנסו וטעמו אותה מתו או אושפזו בבית חולים פסיכיאטרי לשארית ימיהם. 

בישראל נחשבת הפטריה הזו לרעילה, אך לא כלולה ברשימת הסמים המסוכנים - להבדיל למשל מפטריות הפסילוסיבין. 

כמה מכם ידעתם שפניצילין מופק מפטריה רעילה?

פניצילין - התרופה האנטיביוטית הראשונה שהומצאה וחוללה ניסים גדולים בקרב חולים - הוא בעצם חומר שמופרש באופן טבעי על ידי פטריה רעילה בשם Penicillium chrysogenum. פניצילין גורם לחיידקי גראם-חיוביים לרגישות יתר, מדלדל את דופן התא של החיידק וחושף אותו ללחצים אוסמוטיים שלבסוף גורמים לפירוקו. 

גילוי הפניצילין הביא למהפכה רבתי ברפואה, ובזכותו התאפשר סילוק ומיגור של מחלות רבות שבימים עברו לא נמצא להן מרפא, ואנשים שלקו בהן קיפחו את חייהם תוך זמן קצר. 

גם ברפואה בת זמננו, רופאים ממשיכים לבסס תרופות שונות על הפניצילין,. נשיאת האגודה המיקולוגית של ניו יורק הסבירה כי יש סיבה טובה לכך שתרופות רבות בימינו מיוצרות מזנים שונים של פטריות. "רק תראו איפה הן גדלות ומתפתחות", היא אומרת. "הפטריות, שלא כמו צמחים אחרים, הן היחידות שגדלות ומתרבות באזורים הכי גרועים כמו טחב ואזורים חמים שמכילים עשרות זנים של בקטריות ווירוסים. אבל דווקא משום כך הן מסוגלות לפתח 'לוחמנים' שיעמדו איתנים כנגד אותן בקטריות ווירוסים, ולהשיב מלחמה. ועובדה שהיום אנחנו עדים לכך שאחת התרופות הנמכרות ביותר בעולם היא הליפיטור". 

מדובר בתרופה שנחשבת לאחד הפתרונות היותר מוצלחים שהמדע התחקה אחריהם בכל הקשור לטיפול בכולסטרול וסוכרת שנגמרת בעקבות השמנת יתר. את הליפיטור מייצרים המדענים מפטריה סינית אדומה. 

פטריות וסרטן

במשך שנים ניסו מיקולוגים להבין כיצד זה באזורים כפריים רבים ביפן, אנשים מעולם לא נדבקו בסרטן והגיעו למסקנה מדהימה ביותר שקשורה לתפריט האופייני של אותם כפרים, העשיר בפטריות מסוגים שונים. ביפן נכללות פטריות השיטאקי והאנוקי בסל התרופות של חולי הסרטן, אבל מעניין לציין שהתושבים הכפריים באזורים הללו, לא חיכו עד שיחלו במחלה מסוימת, כדי לשלב את הפטריות בתפריט היומי שלהם. 

פטריית הפחם

פטריית הפחם (המכונה צ'אגה) היא אולי לא בעלת המראה הכי מושך ומעורר תיאבון, בשל היותה דומה לגוף פחם או עץ שרוף. אבל למעשה, היא נחשבת לאחת הפטריות היותר מדהימות ומועילות לגוף, הודות לנוגדי החמצון הרבים שהיא מכילה לרבות חומצה בטולינית, שהיא חומצה אנטי-סרטנית. 

הגילוי המדהים של המדען היפני על פטריית העובש הצהובה 

פרופסור טושיוקי נקאגאקי הוא ביולוג ופיזיקאי המתעסק במחקר, באוניברסיטת הוקאידו שביפן. הניסוי שביצע נקאגאקי לפני שנים ספורות, הפך אותו עד מהרה לאחד האנשים היותר מפורסמים בעולם, בזכות התגלית המדהימה שלו. 

במסגרת הניסוי שלו לקח פרופסור נקאגאקי חתיכה קטנה של פטריית העובש הצהובה, והניח אותה על מגש קטן שאינו אלא סוג של מבוך בגודל 30 סמ"ר, ששימש את המדענים לבדיקת האינטילגנציה ויכולת הזיכרון אצל עכברי מעבדה. 

את חתיכת הפטריה הניח נקאגאקי בפתח המבוך, כשבצדו הרחוק של המבוך מונחת לה קוביית סוכר. 

נקאגאקי הסביר כי רוב הפטריות במצב כזה נוהגות לפתח רשת של קורים במבנה סימטרי וקבוע של עיגולים, אולם פטריית העובש תועדה כשהיא 'מתנהגת' בצורה אחרת לגמרי: מרגע ש'הריחה' הפטריה את קוביית הסוכר, החלה לשלוח מתוכה כעין זרועות ארוכות ש'חיפשו' את קוביית הסוכר בכל דרכי המבוך. 

בתוך שעות ספורות בלבד הצליחה הפטריה למלא את המסדרונות של המבוך עם הזרועות הללו שלה, והגיעה לבסוף אל יעדה הנכסף - קוביית הסוכר. 

ברוב תדהמתו, החליט פרופסור נקאגאקי לעשות ניסוי נוסף, ולקח חתיכה מאותן זרועות שהתפתחו אל מגש דומה אך ריק - שגם בסוף המבוך שלו הונחה קוביית סוכר. כאן קרה דבר שהימם את החוקרים פי כמה: החתיכה שהשתתפה בניסוי המקורי כמו 'אפסנה' את המידע בזיכרון שלה, ולמן הרגע הראשון ש'הריחה' את קוביית הסוכר - שילחה זרועות בדיוק למקום שבו הייתה מונחת הקוביה, מבלי לשלוח 'זרועות' נוספות לחפש אותה. 

החוקרים הנדהמים שסברו כי מדובר ב'מקרה' שבו ושחזרו את הניסוי עשרות פעמים לאחר מכן, ובכל פעם חזרה על עצמה אותה תוצאה מדהימה. 

מי יודע מדוע ולמה - הנמלה מצייתת לפטריה?

מיקולוגים שחקרו את יערות העד של קמרון במערב אפריקה, חזרו עם ממצאים מפעימים אודות תופעה הזויה שחוזרת על עצמה בתקופה מסוימת, מדי שנה בשנה: זן נמלים בשם 'הנמלים הריחניות' שמתקיימות מרקבובית עלים בקרקע - נודדות מהקרקע לטובת מסע על גזע עץ גבוה. באופן מוזר ותמוה לחלוטין, גילו החוקרים שכל הנמלים נעצרות תמיד באותו גובה של הגזע, ושם מתרחש 'טקס' מופלא. 

הנמלים נועצות את לסתותיהן בגזע העץ בצורה חזקה עד שהן אינן יכולות להוציא אותן בחזרה, ושם הן מתות. 

ואז קורה דבר מדהים:

כעבור כמה ימים 'צומח' מראשה של הנמלה המתה נבג של פטריה בשם טומנטולה. 

מאיפה היא הגיעה לשם, ומה פתאום הנמלים מצייתות לה? 

החוקרים גילו כי הנמלים הן בעצם 'החיילים' של הפטריה הזו, והן מצייתות לפקודה שלה לאחר שבלעו את הנבגים שהפטריה פיזרה באוויר. כעת, כשנבגיה של הפטרייה נמצאים עמוק בתוך גוף הנמלה, הפטריה יכולה לשלוט בהן ולצוות עליהן להקריב את חייהן עבורה. אבל זה עוד לא הכל. 

מדהים לציין שגם התזמון הוא לא סתמי, כי אם מתרחש כאשר הנבג מרגיש בוגר ובשל מספיק כדי להפוך לפטריה.