"המאירים": בנות ה-14 שנרתמו להצלת חייו של נאור הקטן

הילה אפיק עוד לא בת שמונה עשרה ובכל זאת היא מצאה את עצמה בחצי שנה האחרונה מנהלת מבצע גיוס כספים נרחב, הכל למען ילדון קטון שחלה במחלה הנוראה.

"יש לי קבוצת חניכות מקסימות ולפני כחצי שנה מסרתי להן פעולה על דרור וינברג זיכרונו לברכה", מספרת הילה על היום בו התחיל הכל. "שוחחנו על גבורתו ובעקבות אותה פעולה התעורר שיח מאוד מעניין על אנשים שקמים ומבצעים דברים שצריך לעשות. שמתי לב שזה מעניין את הבנות, אז הצעתי להן שגם אנחנו ננסה להריץ פרויקט ברוח הדברים. פרויקט שיאפשר לנו להירתם גם כן בגבורה למשימה כלשהי ולהילחם עליה מכל הלב".

באותם רגעים הילה לא הבינה אפילו לתוך מה היא מכניסה את עצמה. "העלינו הרבה מאוד רעיונות", היא נזכרת, "רובם לא היו רלוונטיים או שהיו בלתי מעשיים, אבל אז שמענו על הילד נאור אלבז בן השלוש שחולה בפעם השלישית בסרטן. התוודענו לסיפור הקשה שלו, שכן זהו ילד שכמעט מיום היוולדו אינו יודע מה זה להיות בבית, אלא נמצא כל הזמן באשפוזים ובבתי חולים. החלטנו להירתם לעזרתו".

הכל למען נאור

הילה מספרת כי העזרה הגדולה נדרשה מכיוון שנאור הוטס באותם ימים עם משפחתו לטיפול ספציפי בניו יורק. מדובר בטיפול שהוענק כבר לשלושה ילדים מהארץ וסייע להם לנצח את המחלה. בשלב מסוים עצרו הרופאים את הטיפול והודיעו להורים כי הם ימשיכו לטפל רק בתנאי שיממנו להם את סכום הכסף הנדרש להמשך. סכום המגיע לכ-200 אלף דולר.

הילה אפיק

"החלטנו מיד שאנו מתגייסות לעזרתם", היא מציינת, "היה ברור לנו שאנחנו רוצות לעזור לילד כל כך קטן שנלחם על חייו ומוכנות לעשות לשם כך הכל. האמת היא שבתחילה משימת גיוס הכספים נשמעה לנו בלתי אפשרית. אנחנו בסך הכל קבוצה של בנות וכמה אנחנו יכולות להצליח להשיג? אבל המשפחה כל כך שמחה והעריכה כל סכום כסף וכל עזרה שהוצעה לה, שזה נתן לנו את הכוחות להילחם ולהמשיך".

דבר נוסף, לדבריה, שחיזק אותן לאורך הדרך, אלו הן התמונות של הילד שנשלחו אליהן הישר מחו"ל. "בכל יום הסתכלנו על תמונות של נאור לפני הטיפולים – ילד קטן ומאושר, ובזמן הטיפולים, כשהעיניים שלו כבויות וכל גופו משווע לעזרה. זה כל כך החדיר בנו את הצורך להירתם לעזרתו. הייתה חניכה שהביאה את כל הכסף שאחותה קיבלה לבת מצווה, חניכה אחרת נסעה לכל רחבי הארץ כדי להתרים אנשים. הבנות גם חשבו על דרכים יצירתיות והצליחו לרתום את כל תושבי יישובי הסביבה למען המטרה".

בימים אלו עומדות לסיים הילה וחניכותיה את משימת גיוס הכספים והילה בטוחה שהמשימה תרמה לא רק לנאור, אלא גם להן עצמן. "כמדריכה אני משתדלת ללמד את החניכות שלי על נושאים רבים שנראים בעיניי כחשובים, אבל ברור שאין לימוד יותר עוצמתי מזה שעושים בפועל".

החניכות שלך הן בנות צעירות, לא היה להן קשה להתוודע לנושא כל כך כאוב?

"החניכות שלי הן בנות 14-15, כולן מנוף איילון והסביבה. כמובן שלכולנו מאוד-מאוד כאב לראות את נאור בכזה מצב. יש כאלו שלא ישנו בלילות מרוב שזה נגע לליבן. בתחילה היו גם כמה אימהות ששוחחו איתי והעירו שאולי זה לא צעד נכון והדבר עלול ליצור טראומה אצל הבנות. אבל ככל שהתקדמנו כך קיבלתי יותר ויותר עידוד מההורים שראו עד כמה שהמבצע מועיל לא רק למשפחתו של נאור, אלא גם לבנות עצמן שיוצאות בוגרות יותר ויודעות להעריך כל רגע של בריאות ושל חיים. דווקא האמא שהכי חששה, היא זו שלקחה על עצמה לבסוף גיוס של חלק נכבד מהסכום. ממש ראינו איך שזה תורם לכולנו. כעת כולנו מייחלות בציפייה עצומה לסיום גיוס הכספים, ובעיקר להחלמתו המהירה של נאור. רק אז תהיה שמחתנו שלמה".

לרגל חודש כסלו, יוצאת הידברות ללקט סיפורי אור והוד על אנשים שמאירים את הדרך. גם אתם מכירים אנשים כאלה? אתם מוזמנים לשלוח את פרטיהם למייל debi@htv.co.il, או לכתוב עליהם בעצמכם. בואו ונפיץ יחד את האור הגדול!