אהרון ירימי: "לעולם לא אשכח את מה שראיתי כילד בן תשע במלחמת יום כיפור"

נעים להכיר 

"אהרון ירימי, נולדתי לפני 55 שנה להורים מדהימים ממוצא תימני, בראש העין, בה אני מתגורר עד היום. נשוי ליעל, ואב לברק, אור, ואסף. עוסק במוזיקה למעלה מ-40 שנה, וב"ה מתפרנס מכך".

ניצוץ של נוסטלגיה

"משחר ילדותי המוסיקה היא אהבת חיי. אני זוכר היטב שכבר בגיל צעיר מאוד הייתי יושב עם החברים בשכונה, בראש העין, והיינו שרים ומנגנים. לא היו לנו כלי נגינה, אז השתמשנו בפחים, בסירים, בכפות ובמזלגות, וכך היינו מתופפים ושרים במקלטים ובבתים.

"דבר נוסף שמלווה אותי מילדותי עד עצם היום הזה הוא זיכרון שנחרט בלבי הקשור למלחמת יום כיפור. אני נזכר בסיפור הזה לא מעט, אבל כל שנה, בסמוך ליום הכיפורים, מטבע הדברים – הזיכרונות הללו עולים בעוצמה גדולה יותר. 

"הוריי ז"ל גרו סמוך לבית הכנסת 'אלבם', שנקרא על שם ספר תורה מפורסם. אין תימני  שלא מכיר את הסיפורים שנקשרו אודות בית הכנסת הזה. אנשים היו באים מכל רחבי הארץ  כדי להתפלל בבית הכנסת, ובמיוחד בימים הנוראים.

"בשנת 1973, השנה בה פרצה מלחמת יום הכיפורים, הייתי בן 9 בלבד. החזן, הזמר והמשורר אהרון עמרם, שכיהן כחזן הראשי בבית כנסת 'אלבם', התפלל ונגע בלבם של המתפללים, והאווירה הייתה קדושה מאוד. אווירה של יום כיפור. לא צריך להרחיב.

"פתאום, באמצע התפילה, נכנסו לבית הכנסת חיילי פיקוד העורף, ולהפתעת כולנו ביקשו ממנו להפסיק את התפילות והפיוטים. החיילים בקשו מהחזן, באמצע התפילה, להצטרף אליהם, ולהתגייס לצבא לטובת המלחמה שעמדה בפתח. הם אמרו שזו שעת חירום ושעליו להתלוות אליהם.

"אפשר כמובן להבין איזו עוצמה יש למראה כזה בעיניו של ילד בן 9. מעבר לזה, אני זוכר שגם לא לגמרי הבנתי את פשר הדברים, והכל היה מאוד מוזר בעיני. ואם כל זה לא הספיק, מיד לאחר מכן יצאתי החוצה, וראיתי שציבור המתפללים, אנשים צדיקים שאני מכיר מילדות, עולים על המכוניות שלהם ונוסעים בעיצומו של היום הקדוש ביותר לעם  היהודי.

"לעולם לא אשכח את מה שראיתי כילד בן תשע במלחמת יום כיפור. הייתי המום ונסער. אגב, בכל פעם שאני פוגש את אהרון עמרם, עד היום, ומזכיר לו את אותו יום  כיפור נורא,  ההוא שכולנו מעדיפים לשכוח,  הוא אומר לי בהתרגשות שגם עליו הדברים מאוד השפיעו. כנראה שגם מבוגרים חווה את זה כטראומה לא פשוטה. זה באמת היה יום בלתי נתפס".

ניצוץ  של יהדות

"אבי ז"ל ראה חשיבות רבה בלימוד התורה על פי הנוסח התימני אצל המורי. לשמחתי, מאוד אהבתי את הקריאה בתורה בנוסח התימני, ואני אוהב אותה עד היום. אני זוכר בתענוג את הימים בהם היינו מתרכזים כל ילדי השכונה אצל המורי. זו הייתה חוויה מאוד חזקה. לימים, בבית הכנסת שלנו הייתי חביב הקהל בגלל הקול שהקב"ה חנן אותי בו, ולכן העלו אותי לתורה כמעט באופן קבוע".

ניצוץ של השראה

"אבי מאוד אהב לשיר ולקרוא בתורה, ולכן הוא ההשראה  והמודל  העיקרי  בשבילי.  בנוסף, הרב שלום שבזי הוא מקור השראה גדול עבורי, בזכות שיריו המיוחדים והאישיות המדהימה  שלו. בנוסף, השירה התימנית היא חלק בלתי נפרד מהעשייה שלי הרבה בזכות אמי, עפייה, שבכל הזדמנות הייתה שרה. אפילו בזמן הבישול והעבודה בבית היא לא הייתה מפסיקה לשיר".

ניצוץ של מצווה

"אני מאוד מחובר לעשיית חסד. ההתנדבות והסיוע לזולת הן חלק עיקרי מהחינוך שקיבלנו בבית. לכן, מתי שמזדמן לי, אני מופיע בבתי חולים ובמועדוני קשישים. בפרט במועדון שאמא שלי שהתה בו שנים רבות, ומשום כך המקום היה קרוב לליבי. מעבר לזה, אני גם אוהב ללמוד תורה. במיוחד את פרשת השבוע, להתמקד ברעיון מסוים שמופיע בה, ולהפיק ממנו לקחים לכאן ועכשיו".

ניצוץ של תפילה

"אני מתפלל ומניח תפילין בכל יום. בתפילה אני הכי מתחבר לקריאת שמע. זה הרגע הכי אישי ופרטי שלי מול הקדוש ברוך הוא. מעבר לכך, בעשייה היום יומית שלי, שהיא כמובן קשורה לעולם המוזיקה, שילבתי לאחרונה שירי תפילה. האחרון שנכנס לי ללב באופן מיוחד הוא השיר 'רפאנו ה'', שברוך ה' נגע באנשים רבים".

ניצוץ של  התמודדות

"המוטו שמלווה אותי הוא שאם יש אמונה - אין דאגה. אני מאמין שכל מה שקורה הוא מה' ולטובה. כשיש אמונה וביטחון בה', ההתמודדות נעשית הרבה יותר קלה, משום שפעמים רבות ראיתי בחיי ש 'ישועת ה' כהרף עין'. ממש כך".