אליהו אוזן: "חקלאי מקיבוץ השומר הצעיר אמר לי ’עכשיו הכל תלוי בתפילות שלכם’"

בשנים האחרונות חוזרת הבצורת על עצמה שוב ושוב, עם מעט מידי גשם, ויותר מידי ימי קיץ חמימים. החקלאים מנסים לשרוד את המצב, אך עד מתי הם יצליחו לעשות זאת?

אליהו אוזן, חקלאי ותיק, מתגורר בחלוצה שבדרום. הוא עבר כבר שנים טובות ומבורכות כחקלאי, ולעומתן גם שנים קשות יותר. "בשנים האחרונות", הוא מתאר, "מקורות המים בארץ הידלדלו לגמרי. שנות הבצורת, גידול האוכלוסייה, שימוש בלתי מושכל במים, וזיהום חלק מדרכי המים, יוצרים במדינה בעיית מים כבדה מאד. יש תיאוריה שאומרת שהעולם נכנס למצב של בצורת רב שנתית, ואם גם השנה תהיה בצורת, יקצצו לנו את כמויות המים להשקיה באופן דרמטי. יהיה קשה מאד להמשיך כך בחקלאות".

על הצורך בגשם בענפי החקלאות השונים, הוא מסביר: "ישנם גידולי שדה הקרויים 'פלחה', שמתבססים על גשמי החורף בלבד, כמו חיטה, שעורה וחציר לבהמות. בלי גשם הם לא יגדלו. לעומתם, יש גידולי שדה כמו אבטיחים או חמניות, שמושקים בהשקיה מלאה או חלקית. לגביהם, אם יורד גשם - זה מוריד את כמות צריכת המים לגידול, והדבר מוריד לנו עלויות. לפעמים כל הרווח של החקלאי הוא מה שהוא הרוויח מכך שלא היה צורך בהשקיה, ויוצא שאם אין מספיק גשם - לפעמים אין רווח בכלל". לגבי גידולי החממות, מוסיף אליהו: "באופן תיאורטי אין צורך בגשם בחממות, יש בקרה מלאה על ההשקיה, ועוד יותר מכך - הם רגישים ללחות וריבוי גשם מזיק להם. אבל גם שם, אם אין גשם, מחירי המים עולים, ואז כבר לא תמיד רווחי לגדל".

(צילום: shutterstock)

השנים האחרונות, מסתבר, נעשו קשות יותר לכל החקלאים. "מכסת המים של החקלאי נגזרת ממצב המים במדינה. בגלל שמקורות המים הידלדלו לגמרי, הגשם הפך להיות קריטי לכל החקלאים. אם לא יהיה מספיק גשם, יקצצו לנו את מכסת המים. בשנים הקרובות כולנו נתפלל עליו באופן מיוחד".

"כשהייתי ילד קטן והיה יורד גשם", מוסיף אליהו, "אבא שלי היה אומר לי: 'תפתח את החלון ותראה הרבה אנשים שמחים'. עם השנים נראה לנו שהשתחררנו מהמצב הזה, אבל זו לא האמת. כמויות המים הצטמצמו מאד, המחיר שלהם עלה בצורה דרמטית, זה הוריד את רווחיות הענפים, וללא מים לא תהיה חקלאות".

לגבי הפתרון של התפלת מים, הוא מסביר: "התפלת מים תהיה רק עוד חמש שנים, וגם אז - זה לא פותר את הבעיה לחקלאות. זאת מכיוון שההתפלה תעלה את מחיר המים, ואנחנו זקוקים למים זולים, כדי שהגידול החקלאי יהיה רווחי".

פגעי מזג האוויר

מלבד הגשם, מצבים שונים במזג האוויר, גם הם משפיעים על הגידולים. "הפחד הגדול שלנו הוא מלילות שבהם קר מאד, אבל לא יורד גשם. מצב כזה הוא מתכון לנזקים נוראיים, מכיוון שהקור הורס את הגידולים. כשיורד שלג, למשל, כל המדינה שמחה, אבל אצלנו מדובר בהפסדים כבדים", מסביר אליהו. "אם יורד מעט מידי גשם, ונוצר מצב של לחות על הירקות, גם זה יכול להרוס אותם, ואם יש ברד, זו ממש קטסטרופה. הדבר תלוי, כמובן, בעוצמה ובגודל של הכדורים, אבל הברד קורע את הניילונים של החממות, ומדובר בנזקים נוראיים. הוא גם הורס תפרחות של פירות וירקות - מפיל את הפרח שממנו אמור לצאת פרי או ירק, ואז לא גדל אחר כך שום דבר".

גם הקרקע מושפעת ממצב ירידת הגשמים. "יש, למשל, סדרה של בעלי חיים שחיים בתוך האדמה ומאווררים אותה. בלי גשם הם לא יכולים לחיות", הוא מסביר, "רק כאשר יש גשם טוב במנות גדולות, עם הפסקות של יומיים בין מנה למנה, אז המצב הוא מצוין. זו השקיה טובה לגידולים שלנו ולאדמה".

על חווית הגשם עבור החקלאי מספר אליהו: "אפשר לומר שמצב הרוח של החקלאי נמדד לפי ימי הגשם, אפילו יותר מאשר לפי מצב הרווחים שלו. כשיורד גשם, כולם מחייכים ונהנים. אפילו שלפעמים נגרמים נזקים, חקלאי שחוזר הביתה עם בוץ בנעליים, מלכלך את הרצפה, והוא מאושר. זו מציאות נפשית יותר מאשר כלכלית".

(צילום: shutterstock)

ויש גם פעמים שבהן רואים ברכה מיוחדת ביבול. "לפעמים אתה מרגיש שגידול מסוים עומד להיגמר, ואז הוא ממשיך וממשיך, וגם המחירים טובים, ואתה פשוט עומד ומודה לה' על השפע הגדול שהוא נתן לך. זו הרגשה עילאית, רוצים לחבק את כל מי שרק פוגשים".

כשנגרם נזק ליבול, לעומת זאת, התחושה היא לא קלה. "אתה מרגיש שהקב"ה לא  רוצה בך. כמו במצב שבו יורד גשם בחג סוכות, ופתאום צריך לצאת מהסוכה, ומרגישים לא רצויים בעיני ה'. כך מרגיש גם חקלאי בזמן שנהרס לו יבול", מתאר אליהו.

אין חקלאי שאינו מאמין

איך מחזיקים מעמד בכל זאת?

"חקלאות זו התמדה. בכל שנה יש לחקלאי סכנה שאולי הוא ייאלץ להפסיק, מכיוון שההשקעות הן אדירות, ואז תלויים בהרבה דברים - מצב הגשם, בעיות הקרקע, מחלות ומזיקים, מחירי השוק ועוד. אף פעם לא יודעים אם זה באמת יצליח. חקלאים הם אנשי בורסה וותיקים - מהמרים כל שנה".

על שנים קשות שהוא עצמו עבר, הוא מספר: "היו לי שנים שבהן חששתי שלא אוכל לפתוח את העונה. אבל אז תמיד קיבלתי 'פוש' מהקב"ה, שעזר לי להמשיך. פעם זה היה דרך הכנסה צדדית שלא קשורה לחקלאות, פעם דרך עליית מחירים פתאומית, ועוד כל מיני דרכים שרק הוא יכול לסדר".

(צילום: shutterstock)

"זו עבודה שבה אתה מרגיש בכל יום את הקב"ה איתך", הוא ממשיך, "חכמינו קראו לסדר זרעים סדר אמונה, אדם מאמין בחי עולמים וזורע. מי שחי את המצב הזה יום יום, יודע עד כמה הדבר נכון. גם אצל חקלאים חילוניים, אין דבר כזה חקלאי לא מאמין. חקלאי שאומר שהוא כופר, נראה שילך לו הגידול ומה הוא יגיד על זה. כולם מדברים על כך שצריך להתפלל על הגשם. לא מזמן, למשל, התקשר אליי אחד מראשי ארגון הפלחה של המדינה, אדם שגדל בקיבוץ של השומר הצעיר, ואמר לי: 'עכשיו הכל תלוי בתפילות שלכם'".

את דבריו מסיים אליהו בקשר העמוק שלו לאדמת ארץ ישראל: "כתוב 'וירשתם אותה וישבתם בה', לרשת זה לכבוש, לשבת זה לחיות בה. אנחנו רוצים לחיות בארץ הקדושה שלנו, וחלק מזה זו החקלאות, הפרחת השממה. עבורי, הוצאת פירותיה הקדושים של הארץ היא גילוי של סגולת ישראל בארץ בחיי המעשה, ולא רק בחיי הרוח. גרתי בעבר בגוש קטיף, והרסו לנו שם את הכל. זה היה עבורנו כמו לאבד ילד, אבל כיהודים אנחנו לא יודעים מה זה ייאוש, ולא ממשיכים להתאבל יותר מידי. התאוששנו וקמנו מחדש, והמשכנו לבנות בכל הכוח. אני מקווה שנזכה השנה לגשמי ברכה, שיעזרו לנו להמשיך בעבודת האדמה, בארץ הקדושה והאהובה שלנו".