רגב הוד: "ה’ נתן לי הכל בחיים, חוץ מבן. זה הדבר שאני הכי מחכה לו בעולם"

נעים להכיר

"רגב הוד, 38, זמר, כותב, ומלחין. נשוי, ואב לשתי בנות - אדל שרה ואֵמה לאה. היה לי חשוב לתת לבנות שלי שמות של נשים צדקניות. אדל היא בתו של הבעל שם טוב וסבתו של רבי נחמן מברסלב. אמה זה ראשי תיבות של 'אלוקינו מלך העולם'. שרה ולאה הן כידוע שתיים מארבע האמהות המופלאות של עם ישראל. ואם בעזרת ה' יהיה לי בן, אני מאוד רוצה לקרוא לו ארי, על שם האר"י הקדוש".

ניצוץ של נוסטלגיה

"אבא שלי היה הכל בשבילי. אין ספור שיחות שקיימנו חקוקות בלבי. מגיל ממש צעיר אבא היה שולח אותי למורי. פעם אחת הלכתי לשחק כדורגל עם חברים במקום ללכת למורי, ואני זוכר שמאוד פחדתי שהוא יגלה. למרות שהוא לא היה לגמרי דתי, ושלא שמרנו שבת בבית, המסורת הייתה מאוד מאוד חשובה לו. זה לא במקרה שאחי ומשפחתו דתיים. ייתכן גם שזכות אבות עזרה בעניין הזה - הסבים שלי, שעלו לישראל מתימן, היו דיינים ורבנים.

"ויש עוד משהו שאני זוכר מצעירותי. המקרה הזה מאוד השפיע על חיי, וממשיך להשפיע עליהם עד היום. בסביבות גיל בר המצווה, יום אחד ביקשתי מאבא שלי כסף לתספורת. אבא ענה שאני לא צריך להסתפר, וסירב לתת לי את הכסף.

(צילום: אלעד מתתיהו)

"מאוד רציתי להסתפר, וגם באמת חשבתי שאני צריך, ולכן ממש לא רציתי להישאר לא מסופר. ברגעים האלה הבנתי שאני חייב לקחת אחריות על החיים שלי. שאסור לי לסמוך על אחרים. רק על ה'. לסמוך על ה' ולעשות השתדלות.

"ובאמת, מגיל 12 התחלתי לעבוד כדי להיות עצמאי וכדי לפרנס את עצמי. עבדתי בדוכן פלאפל, בחלוקת עיתונים, במאפיות בלילות, כמוכר ערבות בסוכות, ובעוד הרבה דברים. אני מרגיש את הצורך הזה עד היום. אבא שלי, אולי שלא במתכוון, לימד אותי שיעור ענק בחיים".

ניצוץ של השראה

"אני מאוד מחובר לאברהם אבינו. מעבר לאין ספור הדברים הטובים שאפשר להגיד עליו, כדאי גם לומר שאברהם היה אדם מאוד אמיץ. רק בגיל מאוד מבוגר הוא זכה לקבל את יצחק אבינו, ובכל זאת הלך לעקוד אותו כשה' ציווה. גם הכנסת האורחים שלו מדהימה בעיני. ובכלל, כל הניסיונות שאברהם עמד בהם בלתי יאומנו".

ניצוץ של תפילה

"מגיל צעיר מאוד אהבתי להתפלל. בדרך כלל בגילאים האלה הולכים לבית כנסת עם ההורים, אבל אבא שלי לא נהג ללכת, אז אני זוכר את עצמי הולך לבד. וזה מלווה אותי מאז. אני עדיין מתפלל כל יום, גם בהנחת התפילין, לפעמים גם בתפילות בבית הכנסת, וגם ברגעים גדולים וקטנים שעולים ביומיום.

"אבל יותר מכל אני אוהב להתפלל בשבת. יש משהו ב-25 השעות האלה שאני מחכה לו כל השבוע. בשבת נכבה לי המוח. ואז במוצאי שבת הוא חוזר לטורבו. אגב, אני גם לא מעט פעמים משלים פה בשכונה מניינים בבתי הכנסת, ועולה מדי פעם להתפלל בקברות צדיקים. במיוחד אני אוהב את קבר האר"י הקדוש, וגם הייתי בראש השנה באומן.

"מעבר לכך, אני גם מתבודד המון, כמו שמדריך אותנו רבי נחמן מברסלב. אני מדבר הרבה עם ה'. זו התרפיה שלי. ואני מרגיש שהוא שומע אותי. עד היום ה' נתן לי הכל בחיים, חוץ מבן. זה הדבר שאני הכי מחכה לו בעולם. ולכן אני גם כל כך מעריך את אברהם אבינו, בהקשר של העקידה. אני יודע מה זה לרצות בן.

" מעבר לרצון הטבעי לבן, גם מאוד חשוב לי שיהיה לי ילד שיקרא עלי קדיש. זו תהיה סגירה טובה לחיים שלי בעולם הזה. אני רוצה שמישהו יעלה את הנשמה שלי מעלה מעלה. ממש השתדלתי לעשות את זה לאבא שלי. רבנים חשובים הורו לנו ממש להקפיד על זה, ולא לוותר".

ניצוץ של שורשים

"אני זוכר איך הייתי מגיע לסבא שלי בישוב בני עייש, ופשוט יושב כל היום בפינה שלו בבית כנסת, עם התאג', ולומד. סבא היה יודע את כל חמשת חומשי תורה בעל פה. בזכותו אני יודע לקרוא בטעמים תימניים, ועושה זאת באופן מאוד מדויק. גם כשאני מברך או מתפלל זה יוצא לי בהגייה תימנית. אני לא יכול אחרת".

(צילום: אודי ציטיאט)

ניצוץ של יהדות

"אומרים שיש ירידת הדורות. שככל שהדורות מתקדמים כך יש התרחקות מה' ומהמצוות. אצל אבא שלי זה אפילו יותר מזה, כי כנראה הייתה עליו כפייה חזקה בקטע הזה, והוא קצת התרחק. אבל הדבר היפה הוא שיש משהו שמחזיר. שנשאר. שמקרב. אם לא את האדם עצמו, אז את הבן שלו, הנכד, משהו.

"הסיבה לכך בעיניי היא שיש משהו שורשי שעובר גם בלי חינוך. הנשמה של יהודי פועמת גם אם לא הסבירו לה מה נכון עבורה. ואני ממש מרגיש את זה על עצמי. יש בי חיבור גדול לה' ולמצוות, למרות שכמו שאמרתי – לא גדלנו בבית דתי.

"למשל, אני אחד הזמרים הראשונים שהפסיקו לעבוד בשבת. בעבר הייתי מופיע בשבת, אבל מהר מאוד מצאתי את עצמי בתוך מרתון של הופעות. והפסקתי להרגיש הבדל בין קודש לחול. כשהופעתי בשבת הרגשתי שהנשמה שלי עצובה.

"אחרי זמן מה, הרגשתי שאני רוצה לקבל על עצמי לא להופיע בשבת. אמנם זה היה היום הכי חזק מבחינת פרנסה, אבל למרות זאת החלטתי להפסיק לעבוד בשבת. גם לא בעבור שום הון שבעולם. זמן קצר אחרי שהפסקתי לעבוד בשבת, ה' פתח לי את שערי הפרנסה ברמה כזו שכבר ממש לא הייתי צריך לעבוד בשבת כדי להתפרנס".

ניצוץ של עשייה

"הקב"ה מאוד מעורב ביצירה שלי. אחד האופנים שבהם העניין הזה בא לידי ביטוי הוא שאני מתאמץ לבצע שירים שקשורים לה' ולמצוות. יש לי למשל את 'מלך העולם', שמדבר כמובן על הקב"ה, ולהבדיל - שיר על רבי נחמן. אני גם יודע שביום מן הימים אקליט שירים מהתפילה התימנית. אני מחובר אליה בכל נימי נפשי".

ניצוץ של סיום

" מרגש אותי לדעת שב"ה אשאיר אחרי כאן בעולם שירים שאנשים מתרגשים מהם, שרים אותם מתחת לחופה, שומעים ברגעים הכי חשובים בחיים שלהם, ועוד. אני משתדל לשמח את עם ישראל בארץ ובחו"ל, ושמח שהרגעים האלה יזכרו לעד בחייהם של אנשים רבים.

"אני מאוד משקיע למען הדבר הזה, ולפעמים אני נוסע לארצות הברית רק בשביל חתונה אחת וחוזר. אני משתדל להנעים בקולי, ולעשות בעזרת כך טוב לאנשים. מעבר לזה, אני משתדל להשאיר לעולם הזה הרבה צניעות וכבוד לאנשים, ואשמח שאחרי לכתי יזכרו שהיה פה בן אדם שבאמת רצה לתת רק טוב".