הרב עובדיה יוסף: עובדות שאולי לא ידעתם על סעודה רביעית

בסעודה רביעית יש סגולות גדולות , אדם הראשון נקנסה עליו מיתה כשאכל מעץ הדעת, כמ"ש  'כי ביום אכלך ממנו מות תמות', וכן על זרעו אחריו, כיון שכל הנשמות היו תלוים בזרועו וכשהוא אכל כולם נהנו. בגוף האדם יש עצם קטנה בקצה השדרה שנקראת "נסכוי", ועצם זאת אינה נהנית משום אוכל רק מסעודה רביעית. כשאדם הראשון אכל מעץ הדעת היה זה ביום ששי, ואותה עצם לא נהנתה מעץ הדעת, ועל כן לא נגזרה עליה כליה, ולעתיד לבא בתחיית המתים תתחיל התחיה מעצם זו על ידי הטל שירד אז, כמו שעושים עיסה משאור והעיסה תופחת כך הגוף יתפח.

הצלה על ידי דוד

סעודה רביעית היא כנגד דוד המלך, כמה אנשים שנקלעו לצרות והיו זהירים בסעודה רביעית, בא דוד והצילם. מי שהוא זהיר בסעודה זו דוד המלך עומד למשמר לעזר ולמגן עליו, אם פעם יקלע לאיזו צרה, דוד יעמוד לימינו. יש לך דבר יותר גדול מזה שדוד ישמור עליו? אדם שעושה סעודה זו יש לו זכות גדולה!

רשות או חובה?

סעודה רביעית היא חובה, לא כמו שיש אנשים מזלזלים בה, כל אחד ישתדל בעצמו לעשותה דוקא בפת ולא בדברים אחרים, וזו מצוה גדולה, גם לאכול וגם מקבלים שכר... האנשים לא מבינים את ערך הדבר וחושבים שזו סתם סעודה, ובפרט בימי החורף שכבר אכל סעודה שלישית בשעה מאוחרת ואין לו תאבון כל כך, אף על פי כן ישתדל לאכול סעודה רביעית.

גם הנשים חייבות

ואין הפרש בזה בין אנשים לנשים, במכל שכן מסעודה שלישית, וכפי שחייבות גם כן בלחם משנה. והאשה תשמש דוגמא גם לילדיה, כל מה שרבותינו אמרו 'ברוך שבחר בהם ובמשנתם', צריך לקיים את דבריהם, 'מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים' , כל אחד ידחוק עצמו לקיים זאת גם כשלא נוח לו.

כל התעניות אינן מכפרות

בספר לקוטים מהגר"א מספר, במוצאי שבת אחד התעכב הגר"א בבית הכנסת, כשחזר שאל היכן הרבנית? אמרו לו, הלכה לישון, שכן היא ראתה כתוב בספרים שאם אדם מקבל עליו תענית מבעוד יום כמו יום הכפורים ומתענה עשרים וארבע שעות רצופות עולה לו כמו חמישים תעניות . היא הקדימה לאכול סעודה שלישית, הבדילו לה על הכוס מבעוד יום והפסיקה וקבלה עליה תענית.

פנה הגר"א ואמר לה, דעי לך גם אם תעשי חמשים תעניות בפועל, לא תכפרי על העוון הזה שלא עשית סעודה רביעית! את עושה תענית שהיא "כאילו" חמשים תעניות, אפילו אם תתעני חמשים תעניות ממש לא יכפרו לך על כך. גם רבי יוסף חיים כתב כן מדעתו וזכה לכוין לדעת הגר"א.

לכן צריך להזהר לעשות סעודה זו כהלכתה, לא לזלזל בה ושכרו גדול אצל הקב"ה. יאמר לו הקב"ה, כל כך היה כבד עליך לעשות סעודה רביעית? אם אינך יכול לעשותה בשעה שמונה תעשנה בשעה עשר-אחת עשרה אחר שיתעכל המזון מעט מסעודה שלישית ויקיים סעודה רביעית.

עליך לעשותה בפת

פעם אחת ישב הגר"א וסעד סעודה רביעית. נכנס תלמידו רבי חיים מוולאז'ין, והגר"א שאלו האם עשית כבר סעודה רביעית? ענה הגר"ח, עשיתי כבר בכזית עוגה. לגלג הגר"א, בכזית עוגה עושים סעודה רביעית?! מהר טול את ידיך! מיד נטל את ידיו באין אומר ובאין דברים וישב לאכול.

סגולה ללידה קלה

האשה בשעת לידתה נכנסת בשערי מוות, פעמים צער הלידה קשה מאוד. אם היא תאכל סעודה רביעית, 'ואכל וחי לעולם', בזכותה תנצל מכל הצרות! יש לנו תקנה קלה כזו להנצל מכל הפורעניות .

מסירות הגר"א לסעודה זו

פעם חלה הגר"א במוצאי שבת והיה מקיא את כל מאכלו עד שנרדם, בשעה מוקדמת בבוקר התעורר ובקש מבני ביתו שאם לא עלה השחר יקחו לחם יפוררוהו בכוס תה ויאכילוהו בכפית, נטל את ידיו וישב לאכול את הלחם המפורר הזה כדי לאכול סעודה רביעית, למרות שהוא לא הרגיש טוב!

יש אנשים בריאים כמו שור, יכולים לאכול עוד ככר לחם שלם ואומרים שלא מתחשק להם לסעוד, אם רבותינו אמרו שזו מצוה, אין התחכמות!

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן.